יום חמישי זה היום שאני לא עובדת בו

היתרון הקטן בלעבוד 80% משרה

נותן לי זמן לעצמי, לנוח, לאגור כוחות

כן גם ללמוד בתקופות של לימודים

השבוע הזה הוציא אותי מותשת

ביום שני שהייתה התקלה בשרת

היחס של המנהל שלי

אני יושבת וחושבת על זה

שהבן אדם בעצם אמר לי בריש גלי "את לא יודעת מה את עושה! אל תגעי בשרת!"

הוא הלך ודיבר עם א' שהגיע למסקנה מסויימת (שצריך לקחת הכל לשחזור)

ואמר לי אחר כך גם "אין סיכוי שתצילי את השרת"

ביקשתי ממנו לבדוק מה קורה עם ידיד שלי שעובד בחברה ממנה רכשנו את השרת

הוא הסכים רק בגלל שהוא החליט שאי אפשר להציל (ואם אי אפשר להציל אי אפשר להרוס)

תבינו שהשרת נפל בסביבות 10 בבוקר

והוא אישר לי לבדוק את העניין רק בסביבות 2-3 אחה"צ

הוא היה בשוק שהבדיקות שעשיתי יצאו שונות ממה שהוא חשב

ועוד יותר בשוק כשהמערכת חזרה לעבודה

רק שתבינו שהבן אדם כל כך הלחיץ אותי שהרגשתי את הלב שלי דופק במהירות 200 קמ"ש

אחרי שהשרת עלה, הייתי עסוקה בלהוציא משם את החומר החשוב שהיינו צריכים

זה קרה בשני בערב שנשארתי עד מאוחר בעבודה הייתי בעבודה קצת יותר מ12 שעות, ולא לא משלמים לי שעות נוספות)

ביום שלישי סידרתי שכל התוכנות שבסיסי הנתונים שלהם שהיו על השרת הזה יעבדו

וביום רביעי העברתי את הלב של השרת, הAD (הActive Directory מערך ההזדהות וההרשאות של המשתמשים בחברה)

בדר"כ חברה תחזיק שניים כאלה - ראשי ומשני, בשרת הזה היה הראשי

זה גם יצר תקלות שתוקנו, ועוד העתקה של כל מיני סקריפטים שרצים ברשת ותיקון שלהם

תיקונים בDHCP (זה מחלק כתובות IP אוטומטי) וב-DNS (זה מה שמקשר בין שם של מחשב לכתובת IP)

במילים אחרות עכשיו המערכת הזאת יכולה לצאת לפנסיה

אני עובדת בתחום הזה כבר 15 שנה בערך

היו לי מנהלים קשים בחיים שלי, כאלה שהיו להם דרישות מקצועיות מאוד גבוהות

וזה מקובל שמנהל ידרוש דברים מקצועיים מהעובדים שלו, וינסה לגרום להם להיות טובים יותר

אבל היחס הזה, היחס שאני מקבלת מהמנהל שלי

שהוא אמר אותו בריש גלי

ועוד מול עוד אנשים

אני חושבת שזה אחד הדברים הכי מעליבים שיש

עזבו את זה שעל כל דבר קטן הוא מתקשר לא' לשאול אותו

גם זה מעליב, הוא לא סומך עלי בשיט

וזה שהצלתי את השרת, לא משנה שום דבר

אי אפשר לקחת מילים שאמרת בחזרה

מה שהוא אמר זה מה שהוא חושב