מסתכלים סביב סביב

ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים

ואם רואים שנעלמו המעילים

ואם פרג וגם חרצית

לכבוד החג קישטו ארצי

אז יודעים (אז יודעים)

שבא אביב (שבא אביב)

אז יודעים שבא אביב.

איך יודעים שבא אביב?

מסתכלים סביב סביב

ואם רואים המון ידים חרוצות

נושאות סלים כבדים עם יין ומצות

ואם שרים "שמחה רבה" -

אביב הגיע, פסח בא"

אז יודעים (אז יודעים)

שבא אביב (שבא אביב)

אז יודעים שבא אביב.

האביב הגיע, האמת שכבר כמה זמן מרגישים את האביב באוויר, אבל הוא נפתח רשמית רק בפסח בעצם, החג שמסמל מכל את עונת האביב.

האביב מאז ומתמיד היה בעיני אנשים כמו התחלה חדשה, כמו שנה חדשה, הצמחים החדשים צמחו באביב, הפירות הראשונים יוצאים באביב, הלידות של בעלי החיים קורות באביב.

וסוף סוף חם (היום חם מאוד) ויש שמש בחוץ, הציפורים מצייצות הפרחים פורחים, והנגב טרם קיבל את צבעו החום-צהבהב שיש לו בקייץ.

אני ילדה של אביב, נולדתי בסוף האביב וזו אחת העונות המועדפות עלי בשנה (וגם הסתיו), שלא חם מדיי ולא קר מדיי.

אתמול היה לנו ערב צוות.

אני ארגנתי, בעצם יזמתי את הרעיון הכללי. והאמת לא ציפיתי שיהיו אנשים שיתנדבו לעזור. האנשים שהכי פחות ציפיתי מהם עזרו.

היה נחמד אבל לא הצלחה גדולה וזה מכמה סיבות. ראשית אירחה אותנו מישהי מהצוות שהבית שלה בכלל לא מאובזר (יש שם רק 2-3 סכינים וצלחות), החצר שלה לא מספיקה להכיל 20 איש בו זמנית, והשולחן שהיה שם גם לא. ככה שבמשך כל הזמן היו אנשים שישבו בתוך הבית ואנשים שישבו בחוץ, ואנשים שעברו ביניהם. וכן אחות שלה הייתה שם וגם אח שלה (רק לצורך ההסבר היא לא גרה עם ההורים שלה), וזה היה כזה לא מתאים.

עשינו על האש, ישבנו אכלנו, קישקשנו, היה נחמד אבל לא וואוו...

בשלב מסויים הם החליטו לשחק אמת או חובה (מי שהיה בחוץ) והרי אנחנו ממש לא מגובשים וכו'. שאלה ראשונה, אלי >אמת. מישהי מהצוות שלי שלא ממש מכירה אותי, שאלה אותי אם זה נכון שקורה משהו ביני לבין ליאור? (להזכירם ליאור הוא זה שהיה אצלי בבית לפני איזה חודש ומשהו עם חבר שלו). ואז היא שאלה אם הייתי רוצה שייקרה משהו, ואמרתי לה שאני יודעת שאני ממש לא הטיפוס של ליאור. ואם כן אז? אני לא חושבת אמרתי... היא בהבעת פליאה כזו, יש לך 10 שניות לשנות את דעתך (מה, אנחנו במיליונר?). ואז סובבו שוב את הבקבוק.

האמת שביני לבין ליאור לא קורה שום דבר אנחנו גם בקושי מדברים. היא התנהגה כאילו שהיא יודעת שקורה ביני לבין ליאור משהו. הר"צ שלי צחק ואמר שנקרא לליאור (זה כאילו אמור להלחיץ אותי). אמרתי לו שאם היה קורה משהו ביני לבין מישהו, לא חשוב מי, סביר להניח שכל העולם היה יודע מזה.

האמת שחברה טובה שלי אמרה לי שקרן (זו הבחורה ששאלה) התנהגה כאילו היא יודעת משהו. אמרתי לה שטוב שאנשים אחרים יודעים על מה שקורה לי בחיים ואני לא יודעת מזה (כן יש לי מאהב ואני לא יודעת מקיומו... נשמע הגיוני, לא?).

האמת שלא מעסיק אותי במיוחד מה הם חושבים, אבל גרם לי לתהות למה היא שאלה את זה, כי ביני לבין ליאור היחסים הם של עבודה נטו. הוא ממש לא הטיפוס שאני אצא איתו, אפילו שהוא נחמד ואנחנו מסתדרים לא רע רוב הזמן.

ביום שישי אני הולכת לנסוע לבית של ההורים שלי. יש לי לימודים בבוקר ואת המשמרת שלי הצלחתי למסור (למרבה פליאתי, כי הייתי בטוחה שאף אחד לא יירצה לקחת אותה, מסתבר כשחושבים שלא נסתדר פתאום אנחנו מסתדרים). ככה שאני אהיה סופ"ש ארוך אצל ההורים שלי. שזה מעולה. ככה יהיה לי זמן גם ללמוד קצת וגם לנוח קצת.

בשבוע הבא לא יהיו לי לימודים ביום שישי, ואולי אני אסע להורים שלי שוב ביום שישי לערב חג שני (שהוא בדר"כ עם חברים טובים שלנו).

אתם יודעים החגים זו אחת ההיזדמנויות היחידות שלי לראות חברים ומשפחה.

חוץ מזה קיבלתי מהעבודה תלושים לחג וגם ספר "129 סיבות לצאת מהבית" (לא שיש לי זמן) אני אביא אותו להורים שלי, אולי לעת זקנה הם יתחילו לצאת מהבית קצת להראות לאחותי הקטנה עולם.

האמת שההורים שלי היו צעירים יותר וכוחם היה במותניהם היינו יוצאים להמון טיולים לכל מיני מקומות היינו הולכים למוזיאונים והצגות ומה לא. היום זה כבר לא ככה.

חוץ מזה, אביב עכשיו, זו ה-תקופה לצאת לטייל בארץ שלנו שכולה ירוקה ופורחת, לראות קצת נופים חדשים.

ראיתם, אפילו לבלוג שלי האביב הגיע, מה דעתכם?