שלפני שנה בקושי הסתדרתי עם ההורים שלי, עם אבא שלי במיוחד והיום הכל על מיי מנוחות פחות או יותר. מי היה מאמין שאנחנו יכולים לשבת באותו בית תחת אותה קורת גג ולא לריב אחד עם השני כמו חתול ועכבר. היום הוא עדיים מעצבן אותי לפעמים עם שאלות, כמו אם יש לי חבר, אני אודיע לו על זה כשיהיה מישהו מן הסתם, לא יודעת אולי הוא חושב שבא לי להסתיר ממנו.

גיליתי שאם יש דברים שהוא לא צריך לדעת מהם לא צריך באמת שישמע עליהם. זה נותן לי שקט בחיים, משהו שלא היה לי כשגרתי אצל ההורים שלי בבית, גם לא בשנה שעברה לפני שמצאתי עבודה ועוד הייתי תלויה בהורים שלי.

אני עוד זוכרת לפני כמעט שנה שאבא שלי צעק עלי "חבל שנולדת" אני לא אוכל לשכוח את זה.

ואתם יודעים מה הכי מוזר פה, אמא שלי סיפרה לי שכשהייתי קטנה אבא שלי היה הולך איתי בגאווה על הידיים ומראה לכולם איזו ילדה מוצלחת יש לו. אני זוכרת שהייתי ילדה של אבא, הייתי המון עם אבא שלי גם בטיולים וגם במסיבות. אבל עם השנים הקשר הזה דעך ונעלם לגמרי. היו אפילו שנים שאמרתי שאני שונאת את אבא שלי בגלל איך שהוא היה מתנהג אלי ויורד לי לחיים.

היום דודה שלי טסה למזרח ל-10 ימים, כן דודה שלי זו שהתחתנה לפני שנה בערך. היא ובעלה החליטו שבמקום לחגוג את פסח בארץ הם יטוסו לחו"ל. לפי דעתי בדקות אלה ממש הם על המטוס.

מעניין לראות אנשים בשלהי שנות ה-30 לחייהם טסים למזרח, אבל איך אומרים, אף פעם לא מאוחר לראות עולם.

אחותי הקטנה הייתה בטיול של התנועת נוער בצפון. היא עשתה פעם ראשונה בחייה סנייפלינג! אמרתי לה שהיא חייבת, זה כייף לא נורמלי קודם כל. רק צריך להתגבר על פחד הגבהים (למי שיש) בהתחלה ואח"כ זו הנאה צרופה.

אמא שלי אמרה לי שאחותי היא ילדה של בית. קשה לה לצאת לטיולים אפילו שהיא נהנית בהם. היא רגילה להיות ליד אבא ואמא ששם כל הזמן. תמיד עומדות לה דמעות בגרון לפני שהיא צריכה לעלות לאוטובוס לטיול או מחנה.

ואני, אני הייתי ילדה של טיולים מאז שאני זוכרת את עצמי, אם אלה היו טיולים מהמושב, מחנות וטיולים של תנועת הנוער או הביה"ס. ואפילו הדרכתי טיולים במשך 3 שנים כשהייתי בתיכון.

מי אמר שאחים צריכים להיות דומים?

אחי אמור לחזור לערב חג.

אמא שלי כבר החליטה שהיא הולכת להגביל אותו עם הרכב.

ראשית כל בגלל שהוא נוסע המון ומסיע את כולם. בסופ"ש האחרון שהוא היה בבית ההורים שלי לא ראו לא אותו ולא את הרכב הוא כל הזמן היה בנסיעות. ולא שיש לו כסף לשלם על הדלק. חוץ מזה הוא בליין והוא יוצא המון ומבזבז כסף בלי חשבון כשהוא בבית, וזה הפך להיות כמעט כל סופ"ש מאז שהוא התחיל את הקורסים שלו (האמרים, חבלה ועוד). מה גם שהוא הפך להיות המסיע (ע"ר) הוא מסיע את כל החברים שלו לכל מיני מקומות, כאילו שהכסף צומח על העצים.

ואמא שלי, גם היא רוצה את הרכב, סוף סוף יש לה קצת חופש, אז למה לא לנסוע לטייל קצת?

מעניין אם היא תצליח לעשות משהו בעניין של אחי, בדר"כ ההורים שלי נותנים לו  יד חופשית, אבל עכשיו אפילו אין לו כסף בשביל הבילויים שלו בטח שלא למלא דלק.  וההורים שלי במצב כלכלי לא משהו כרגע, היו להם הוצאות רבות ומחייבות לאחרונה (מדרסים לאבא שלי, ביטוחים לרכב ועוד). אם אחי לא יכול לממן את עצמו שיצמצם בבילויים. מילים לחוד ומעשים לחוד, כמובן...

שיהיה לכם המשך יום מדהים!