ואני חייבת להודות, אנשים יש לכם יכולת כתיבה. כשפתחתי את תיבת העדכונים מישרא (כן יש לי אחת שמשמשת בעיקר לזה) היו שם 60 עדכונים חדשים! לא חושבת שאני אספיק להגיב לכולם, לקרוא חלק קראתי.

ערב פסח היה בבית של ההורים שלי במושב. ההורים שלי ממש עשו פסח השנה, צבעו את הבית ניקו. לא ההורים שלי הם לא מהזן שזורקים את כל החמץ מהבית (הוא נמצא במקפיא שבחוץ). בכלל התכוונו לעשות את הסדר בחוץ, אבל מכיוון שהתריעו לגשם הכנסו ברגע האחרון את הכל פנימה. בערב לבשנו את מיטב מחלצותינו, אחותי ואני באיחור אלגנטי (כולם הגיעו ורק אנחנו עוד התארגנו בחדר).

אז מי בעצם היה, אחות של אבא שלי ובעלה על 3 בנותיהן שאחת מהן באה עם בעלה (השתיים האחרות לא נשואות), ההורים של אמא שלי, אשתו של בן דוד (ז"ל) של אבא שלי (שהיא אגב בכלל נוצריה), והמשפחה שלי במתכונת מלאה.

היה אוכל, הרבה אוכל, החרוסת שלי זכתה להצלחה (רק יום לפני זכיתי לצעקות מאמא שלי ש"אף אחד לא אוכל מזה") הייתה חזרת שלא הייתה חריפה מדיי והייתה דווקא טעימה (מעשי ידי אבי להתפאר) והיו דגים מטוגנים וגפילטא אלוהי שסבתא שלי עשתה. ועוד לא הגענו לארוחה בכלל שהייתה מורכבת מעוף הודי (אל תשאלו איך זה הגיע לפה) בשר בקר ברוטב לא ידוע (אבל טעים) תפו"א ובטטות צלויים בתנור. לא ממש היה לנו מקום לקינוח, אז החלטנו להמשיך בקריאת ההגדה עד לשירים. היו 3 עוגות (זה אמא עשתה) אחת עוגת מוס מדהימה, שניה קרם על קרם, ושלישית תפוזים עם שמנת.

היה נחמד למדיי. באמת נחמד לראות את הצד האשכנזי של המשפחה. בת דודה שלי, זו שנשואה גרה בב"ש, אין ביננו קשר של ממש האמת. גם היא ובעלה כל החברים שלהם הם חברים שלו, היא עסוקה רק בלימודים, וכל מי שנמצא אצלה הוא רק קשור ללימודים שלה. כשדיברנו על הסטודיו להתעמלות התברר לי שהיא גם עושה שם התעמלות (למרות שיש להם חדר כושר בבניין שבו הם גרים) והיא המליצה עליו מאוד האמת.

אבא שלי תופס ממנה חכמה, האמת שהיא גאון במתמטיקה, אבל ביתר הדברים, אני לא ממש יודעת, היא עסוקה רק בלימודים ולא בשום דבר אחר. מי יודע אולי ניפגש באיזה חוג.

בכלל בכל הזמן הזה שהייתי אצל ההורים שלי, לא עשיתי כלום, פשוטו כמשמעו. הבאתי איתי את החומר של הלימודים, אבל לא היה לי כוח ללמוד. אני רק ישנתי נחתי ואכלתי פה ושם. זה נקרא התפרקות כזו, אני חייבת למצוא לעצמי צורה לנקות את הראש, זו גם אחת הסיבות שאני רוצה לעסוק בספורט, זה מחייה את הנפש מנקה את הראש (וגם זה עושה טוב לגוף בין היתר).

לקחתי 6 ספרים מהספריה, שגם בהם לא נגעתי, אבל הבאתי אותם איתי לב"ש. לקחתי את 1984 של ג'ורג' אורוול (זה חסך מהתיכון לא קראתי את הספר לבגרות), את יסמין של אלי עמיר, כפרה של איאן מקיואן, אהבת אם של ספירית פרידמן, אות קין של רם אורן (נראה לי פעם ראשונה שאני אקרא ספר שלו, בעבר לא אהבתי את הסגנון) ואת מלאכים ושדים של דן בראון. לא חסר לי חומר קריאה, לא חסר לי גם מה לעשות ביום יום הרגיל שלי.

האמת שחשבתי ללכת למוזיאון כלשהו, הרי הכניסה לכל המוזיאונים בארץ בחוהמ"פ היא ללא תשלום (ככה לפחות היה הפרסום בעיתונים). רק שאמא שלי החליטה לקחת על עצמה דלקת גרון והיא הייתה גמורה לגמרי אתמול (היום המצב כבר יותר טוב). אז לא היה כלום.

הלכתי איתה לקנות לי בגדים, בעיקר חולצות, זה מה שחסר לי. זה מה שעשיתי עם התלושים לחג שקיבלתי מהעבודה. אני אוהבת את הצבעים האלה של הקייץ, הצבעים הבהירים השמחים האלה. מומלץ למי שרוצה להיכנס לחנות של פוקס, שם הבגדים ממש לא יקרים במיוחד (בהשוואה לקסטרו ורנואר ובעצם כל יתר החנויות שהן שם).

ביום שני חזרתי לב"ש. ידיד שלי התקשר אלי תוך כדי ארגון ולא עניתי לו, אז התקשרתי אליו בדרך, מסתבר שהוא בב"ש עם רכב, החלטתי למה לא לשנות קצת את התוכניות? אז הוא לקח אותי מהרכבת (וטוב שכך התיק שלי היה נורא כבד!) הגענו לדירה שלי הוא ראה אותה פעם ראשונה ארגנתי את כל הדברים שלי והלכנו לעשות לו קניות של בגדים. קשה הבן אדם בקניות של בגדים, לא הכל יושב עליו יפה, לא הכל הוא אוהב, ולא הכל זול כל כך. יצאנו מפוקס MEN עם 3 חולצות (אחת פולו ו2 מכופתרות) ומכנסיים מקסטרו.

האמת במהלך הקניות אני אפילו קניתי לעצמי מכנסיים, אני אומרת שתמיד צריך למצוא את המבצעים בחנויות כמו קסטרו, וזה מה שקניתי, במבצע (ולא קניתי מכנסיים בשחור ולא בצבע גלידה).

בגלל שאותו אחד מהטיפוסים הנמרחים בזמן איחרתי למשמרת שלי בעבודה, ועוד הר"צ שלי היה ר"צ תורן.

לאחותי לפני כמה זמן היה ריב עם מישהי שהיא חשבה שהיא חברה טובה שלה. ילדה שההורים שלה מטרפדים לה קשרים עם ילדים בגיל שלה ובכלל. ומאז אחותי נמצאת עם ילדה אחרת במושב, שאמא שלה מורה ויש אי אלשהן הנחות למורים. ככה שאתמול הן הלכו יחד להופעה של פלורסיינטה (אם אני זוכרת נכון את השם), וכן הן הולכות גם לנחשונית וללונה פארק ועוד. שזה נחמד.

בכלל אני גיליתי שלאחותי (14 וחצי) יש חבר הוא מהשכבה שלה בביה"ס. טוב לדעת דברים כאלה.

בזמן הבהייה הבלתי מוסברת שלי בטלוויזיה של ההורים שלי (מי יודע אולי אני משלימה חסרים), ראית את כל העונה הראשונה של שבתות וחגים. פעמיים ראיתי את הסוף של טיטאניק (תמיד אני מגיעה בקטע שהספינה טובעת). מוזר שדווקא בחגים מוצאים שאין מה לראות בטלוויזיה, ביזארי למדיי לדעתי. ולמה לכל הרוחות לא שמו אף סרט שקשור בצורה זו או אחרת לפסח (איפה נסיך מצריים איפה?). רק בערוץ ההיסטוריה ראיתי סדרה על הפרעונים (עד שנמאס לי מלהסתכל על מומיות).

אבל מה כן, גיליתי שבערוץ 3 מראים את הסדרה פלורנטין, איוז נוסטלגיה זו. זו סדרה שהייתי מכורה לה לפני 10 שנים (באמת זה היה לפני 10 שנים). מה טוב, למי שיש VOD יש כבר את כל העונה הראשונה (ככה שאם הפסדתם פרק או שניים לא נורא) וזה בחינם!.

אתמול בערב שבאתי למשמרת בעבודה, חברה שהמלצתי לה על רשת women only אמרה לי ששאלו אותה אם היא עשתה הקטנה, היא אמרה שבסה"כ היא סוף סוף קנתה את החזייה הנכונה. טוב שיש חברות לא?

וזוכרים את זו שכל הזמן באה אלי ומחבקת אותי באמצע שום מקום כאילו כלום, היא הייתה איתי בקורס ומאז חושבת שאני חברה שלה, לא שיש לי בעיה, אבל חברים מתקשרים אחד לשני מדברים וכו' ולא באים באמצע משמרת ומפריעים לי בעבודה. אף אחת מהחברות שלי מהעבודה לא הייתה מעיזה להפריע לי באמצע שיחה בגלל שהיא ראתה אותי. אף אחת לא הייתה באה ואומרת לי you should call כשהיא בעצמה לא מרימה אלי טלפון. אז אתמול היא ראתה אותי והתחמקתי מלחבק אותה או לדבר איתה, אולי הגיע הזמן שהיא תבין שהיא לא שייכת לחוג של החברים שלי.

וגם זוכרים את ליאור, מאז הערב צוות הוא וקרן (זו ששאלה אותי מה קורה ביני לבין ליאור) מדברים ומסתכלים עלי כאילו שהם יודעים משהו שאני לא יודעת... מוזר כזה... וגם הוא פתאום נעשה נחמד אלי, יותר מבדר"כ. לא יודעת מה הולך שם... לא מטריד אותי במיוחד, עדיין לא.

החבר הכי טוב שלי הזמין אותי לחתונה של אחותו. האמת שראיתי אותה אולי פעם אחת, אבל אני מכירה אותה מהסיפורים שלו. וזה קצת מוזר אתם יודעים לבוא לחתונה של אחות של חבר. אבל הוא אמר שאין מצב שאני לא באה. אז יש לי עוד תאריך מתוכנן ביומן (21 באוגוסט).

ועוד דבר לא קשור כזה, אבא שלי עשה מיפוי עצמות (כי הוא נכה צה"ל והיו צריכים לבדוק נזק מצטבר עם השנים) והכל יצא תקין (וזו הקלה עצומה בהתחשב במחלות המסתובבות במשפחה מהצד הזה).

עד כאן להפעם

מקווה שהיה לכם חג מדהים!