|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
10 דברים שלא ידעתם עלי
- כשהייתי בת 4 ולמדתי לנסוע על אופניים כל החברים שלי שלמדו נפלו על הפעמון ועשו להם תפר מעל לגבה, גם אני רציתי כזה ונפלתי בכוונה מהאופניים, לי לא תפרו עשו פרפר ועד היום יש לי צלקת קטנה מעל הגבה הימנית. אני עד היום זוכרת את הדרך בחזרה מהבית חולים ברכב הגדול הלבן של המדגרה ושרתי את השיר "יפה דיגלי עת בו אביט באמצע לו מגן דוד".
- כשהייתי בת 5 נסעתי יחפה באופניים והשרשרת של האופניים נכנסה לי לתוך האצבעות. הרופא שהיה במושב שלנו, שהיום הוא אגב פלסטיקאי, תפר לי את הזרת במרפאה בלי הרדמה תוך פחות מ-10 שניות.
- בגיל 13 נפלתי מאופניים ושברתי את הרגל. ההורים שלי לא התייחסו לזה שכואב לי וכמעט שלחו אותי לביה"ס רק לאחר תחנונים רבים נשארתי בבית עם הבטחה שמחר כבר לא יהיה לי תירוץ טוב. רק אחרי שבכיתי לסבתא שלי בטלפון היא שכנעה את אמא שלי לקחת אותי לרופא שייבדוק, מקסימום זה שום דבר. השום דבר הסתבר כשבר ובמשך חודש וחצי הילכתי לי עם גבס על הרגל. שבועיים לפני הבת מצווה שלי שברתי את הרגל, עד היום יש לי עדויות לזה ששברתי את הרגל. כל האורחים היו בהלם.
- ב"ש דירדרה אותי לרעה. פה ניסיתי פעם ראשונה סמים עם כמה חברים (האמת זה אפילו לא היה כ"כ מזמן) עישנתי חשיש, זה לא עשה לי כלום, וכנראה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שאני מנסה את זה. אני לא בקטע...
- כשהייתי בצבא יצאתי עם קצין שבמקרה גם היה המפקד הישיר שלי. אין לכם מושג איזה רעש זה עשה ביחידה ואילו שמועות עפו בין החיילים באותו בסיס. זה החזיק שנה ו-8 שזכורות לי לרוב לטובה. חוץ מזה הוא היה אחד האנשים שהכי אהבתי מעודי. היום עד כמה שידוע לי הוא נשוי.
- כשההורים שלי אמרו לי בגיל 3 וקצת שהולך להיות לי אח, אמרתי להם שאני לא רוצה שום אח כי הוא ייקח ממני את כל תשומת הלב. אירוני, אבל הם לא ידעו כמה צדקתי. כשאחי היה בן 6 גילו לו ליקויי למידה ובערך מאז (גיל 10 שלי) לא דיברתי עם ההורים שלי כמעט על שום דבר עד לפני שנה שבה אחי סיים תיכון. כל העיסוקים שלהם התמקדו בעיקר באחי.
- כששאלו אותי איזה שם הייתי נותנת לאחי אמרתי יפתח, זה בגלל ספר שמאוד אהבתי שקוראים לי בשם "יפתח המלוכלך". סבתא רבא ז"ל שלי רצתה שייקראו לאחי בשם ירמיהו על שם בעלה המנוח. ההורים שלי לא הסכימו, לאחי קוראים טל.
- את השם של אחותי אני נתתי לה. קוראים לה ליאור. כשהיא נולדה במחלקת יולדות ליד המיטה של אמא שלי הייתה יולדת נוספת ויום אחד באה לבקר אותה חברה, זו הייתה המורה שהייתה לי בכיתה א'. ביני לבין אחותי הקטנה מפרידות 10 שנים. היום אנחנו מסתדרות לא רע בכלל.
- למרות שהיום אני לא מנגנת, אני נחשבת לגאון במוזיקה. התחלתי לנגן בגיל 4, ידעתי לקרוא תווים עוד לפני שידעתי לקרוא עברית (בגיל 5 כבר קראתי בעברית), והלחנתי שירים כבר בגיל 10 (ולא אני לא מוצארט). כשהייתי בת 15 הפסקתי לנגן, כי רציתי להעשיר את העולם שלי (שעד אז התמקד בעיקר באומנות לסוגיה השונים) בעוד דברים. כשהמורה שלי למוזיקה שמעה את זה היא הציעה להורים שלי שהיא תלמד אותי בחינם, רק שאני לא אבזבז את הכישרון שלי. עד היום ההורים שלי טוענים שאני כשרון מבוזבז.
- כשהייתי קטנה הייתי בלונדינית-שאטנית. ועד היום ההורים שלי מזכירים באוזניי שעד כמעט גיל שנה היו לי העיניים הכי כחולות בעולם, ויום אחד הם השתנו לצבע שלהן היום (חום).
| |
|   כינוי:
בת: 44 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
