בראש ובראשונה לקחתי חופש 4 ימים כדי ללמוד למבחן במתמטיקה. המבחן שבסוף בכלל לא ניגשתי אליו. לא הייתה לי מוטיבציה ללמוד, ישבתי ולמדתי בכוח ולא סיימתי את החומר, אז החלטתי לא לגשת. חבל על הזמן שלי (גם חבל על הכסף, אבל זה כבר עניין אחר).

חוץ מזה היה לי ראיון עבודה בחברת פרטנר תקשורת. אני ממש לא אוהבת את הראיונות עבודת האלה שעושים בהם דינמיקה קבוצתית כאילו שזה אומר משהו על התפקוד שלי לבד ובצוות בעבודה. היינו 7 6 בנים ואני. את השלב הראשון שכלל מבחנים על כל מיני דברים שקשורים למחשבים ולאינטרנט בעיקר, הייתי בטוחה שאני לא אעבור, אבל עברתי. בשלב השני בנינו גשר מקרטונים, אומר עלינו הרבה אני מניחה, כי ניפו 3 אנשים. נשארנו 4 לשלב האחרון המכריע, הסימולציות. נתנו לנו דף עם ציור והיינו צריכים להסביר לבן אדם שני כיצד לצייר את זה. כנראה שלא הסברתי טוב כי לזה שהיה צריך לצייר את הציור שלי לא היה שמץ של מושג והציור לא יצא דומה לזה בכלל. בשלב הזה אני ועוד אחד יצאנו ופרשנו.

זה היה יום לפני המבחן, שרף לי יותר מחצי יום שהייתי יכולה לנצל ללימודים. קיוויתי שאני אתקבל, אבל לא כך יצא בסוף.

כשסיימתי את הראיון, נסעתי עם אותו אחד שנפל באותו שלב יחד איתי לת"א (משם נסעתי להורים שלי) וסתם דיברנו וזה, והוא שאל אותי "מה לא מתחילים איתך בעבודה" מסתבר שלא, רוב האנשים חושבים שאני תפוסה. האנשים הנורמליים אצלינו בדר"כ תפוסים ורוב הזמן נשואים (ולפעמים גם עם ילד) ואני מדברת על אנשים בגילי. ואלה שלא, לא בשבילי.

מעניין, שאני מגיעה לת"א פתאום אנשים מתחילים איתי, רק בב"ש זה לא קורה...

החלטתי שעדיף לי להישאר בתוך החברה ולעבור מב"ש לפ"ת.

אתמול סיפרתי את זה לר"צ שלי, הוא היה בהלם טוטאלי, בכלל לא ידע מאיפה זה נופל עליו. אמרתי לו שלא טוב לי בב"ש, אבל טוב לי בעבודה ולכן אני רוצה להישאר בחברה. האמת שהעבודה שם לא תהיה בשירות לקוחות מה שכבר הופך את העניין לטיפה יותר קל (מבחינה נפשית לפחות, זה ממש לא עושה טוב לנפש כשיש לקוחות שצועקים ומקללים).

בטוח שיהיה לי הרבה יותר קל לחפש עבודה כשאני כבר גרה במרכז, ולא מפה. אחרי הכל רוצים שאני אגיע תוך יום יומיים לראיון ומבחינתי זה בלתי אפשרי בצורה הזו.

עכשיו אני מחכה לתשובה מהר"צ שלי לאור ירוק להתחיל לחפש דירה ולעבור בהקדם האפשרי.

מישהו יודע כמה תעלה לי הובלה מב"ש לת"א?

הצוות שלי בעבודה מתפרק.

נציגה אחת עברה לפני כחודש לצוות VIP. עוד נציגה עוברת למחלקה אחרת בתוך התאגיד בב"ש. ופיטרו אחד מהנציגים מהצוות שלי שהיה הכי שפיץ שהכרתי מכל האנשים במוקד (מבחינת עבודה אני מתכוונת) הוא חיפש את הפיטורים שלו (בשביל הפיצויים). ואני הולכת לעזוב, ועוד חברה טובה שלי מתכננת לעזוב, וגם עוד שני נציגים שמתחילים ללמוד בשנה הבאה מתכננים לעזוב לקראת שנת הלימודים האקדמית.

בסוף לא יישארו כמעט ותיקים בצוות.

העניין המעצבן הוא שהר"צ שלי לא מקדם אנשים מהצוות, צריך לעשות סלאלומים באוויר בשביל להתקדם. ויש אנשים שמתקמבנים איתו וככה הם מקבלים מה שהם רוצים. אני פשוט מציבה עובדה בשטח, זהו, אין לי כוח להתווכח או לרדוף אחרי מן דהוא.

חברים שלי עושים ברית לבן שלהם ביום שישי הקרוב. האמת שאת הברית עצמה הם כבר עשו לפני חודש כשהוא נולד, אבל את האירוע עם המוזמנים והחברים הם החליטו לעשות חודש אחרי. ככה שהילד יגדל קצת והאמא תנוח קצת. ואני, אני לא ראיתי אותם יותר משנה, זה מה שקורה כשאני גרה בדרום, אני לא מגיעה לפגוש את החברים שלי שגרים במרכז...

השבוע אחי נמצא בנופש בכפר נופש צבאי באשקלון.

יפה שקצת נותנים להם לנוח עד לפעם הבאה בהם יטחנו אותם במסעות אלונקות, מסעות עם מוקשים, ניווטים ואימונים שונים וכן גם מצבעים מיוחדים (ששמעתי מאחי שהם עושים). מגיע להם להינות קצת.

רק קרביים ותומכי לחימה מקבלים שבוע נופש באשקלון (אני יודעת גם אני הייתי באחד כזה).

חוץ מזה, לפני כמה ימים היה לי חלום על X מיתולוגי שלי. אחד כזה שלא ראיתי הרבה זמן (לפחות 3 שנים). לא יודעת למה פתאום הוא קפץ לבקר אצלי בחלום, זה היה מוזר אפילו לא יצא לי לחשוב עליו לאחרונה (ובכלל בדר"כ לא יוצא לי לחשוב עליו).

עד כאן לבינתיים...