למרות שאני מגיבה באופן קבוע בבלוגים שאני קוראת (מזל שיש אינטרנט בעבודה).

העומס שיש לנו בעבודה שובר שיאים ואני חוזרת הביתה מותשת. הדבר היחידי שאני רוצה זה לנוח ולישון. אני עובדת כל יום 11 שעות בממוצע, ככה זה כל יום, 5 ימים בשבוע כבר חודשיים. כשהעומס רק הולך וגדל.

התאגיד עובר לאזה"ת אחר בעיר אחרת. האגף שלי, שאחראי על כל מערכות המחשוב והתקשורת בחברה, אנחנו נעבור ראשונים. אבל יש הכנות לפני, הכנות שהתחילו לפני חודש וחצי. והצוות שלי סופג את כל המכה הגדולה, כי השינויים שנעשים מבחינת מחשוב, וגורמים לתקלות בעבודה של אנשים אחרים על המחשבים, אנחנו הגורם הראשי אליהם הם פונים, ואז או שאנחנו פותרים את זה במקום, או שאנחנו מעבירים את זה לצוות אחר שמטפל בבעיות מהסוג הזה. ואחרי חודש וחצי של "תקלות" חלק ניכר מהאנשים ממש מאשימים אותנו כאילו שאנחנו עשינו להם את זה באופן אישי כדי שהם לא יוכלו לעבוד.

בתחילת השבוע הזה פוטרה אחת מהנציגות בצוות שלי. היא לא הסתדרה עם האחמ"ש החדש. והתחצפה לר"צ שלי. יצאה החוצה באמצע העבודה שלנו יש לחץ מטורף, כדי לעשן, כי היא לא יכולה לשבת שלוש שעות ברצף בלי לעשן ולהירגע לפחות רבע שעה. זו הייתה הפעם השניה שזה קרה באותו שבוע, רק שבפעם הראשונה התגובה שלה לא הייתה כ"כ חריפה.

האחמ"ש החדש, שהוא נציג ותיק אצלינו, יש לו צורה מסויימת של עבודה. אני וכל יתר הצוות מסתדרים איתו לגמרי. רק היא הייתה הבעייתית. חושבת שמגיע לה מה שהיא רוצה מתי שהיא רוצה.

המנהל מחלקה שלי הזדעזע מהמקרה הזה, אף עובד באף חברה לא יעלה בדעתו לעשות מה שבא לו בזמן העבודה, בהתרסה כזו. ואפילו שהוא ידע שאנחנו צריכים כל כוח אדם נוסף, הוא פיטר אותה.

אני לא יודעת אם היא עשתה את זה בכוונה או לא, כי היא הוזהרה יומיים לפני לא להתנהג ככה. בגלל שהיא עוד לא נמצאת שנה בחברה הם פשוט פיטרו אותה מהיום להיום.

עכשיו במקום להיות 9 נציגים אנחנו 6. נציגה אחת שפוטרה, אחת בחופשת מחלה והאחמ"ש הקודם שסיים את עבודתו כי הוא טס לחו"ל. והעומס? העומס עלינו רק הולך וגדל.

אנחנו יודעים שעוד חודשיים שלושה MAX זה כבר לא יהיה ככה. אבל בינתיים העומס קצת מפריע.

אתמול כשעשו שתיית פרידה לאחמ"ש (ואני חשבתי ששתייה זה רק בצבא) כל האגף ללא יוצא מן הכלל הגיע להיפרד ממנו. והייתה חצי שעה שאי אפשר היה להתקשר אל הצוות שלי, כי פשוט לא היינו שם (אתם לא רוצים לתאר לעצמכם מה זה ½ שעה שהצוות שלי לא נמצא זמין).

במקום החדש שאנחנו נעבור אליו ב15 בדצמבר, זה חור, זה אזור תעשייה שלא קרוב לשום תחבורה ציבורית ואי לכך תהיינה הסעות. מבחינתי זה דבר מעולה, הכי הרבה אני אצטרך לנסוע לנקודת האיסוף ולא להיטרטר יותר באוטובוסים.

מעניין כמה חלק זה באמת יעבור... כל המעבר הזה.