טוב לא בכל הבית בחצי מהבית, החצי השמיש, החדר שינה שלי והמקלחת.

נכון אני רוב היום בעבודה (וטוב שכך אחרת הייתי משתגעת מהעניין).

אבל כשאני חוזרת הבייתה, לבית בלי חשמל זה מעצבן, אני רוצה את שיא הנוחות שלי כשאני בבית והיום אין לי את זה.

אז נכון שאי אפשר היה לגרום לקיר להתייבש יותר מהר במזג אוויר הסגרירי שהיה בשבוע שעבר, אבל לחיות כמו בג'ונגל? זה זוועה

תארי לעצמכם מילא כמה ימים ככה, אבל כבר שבוע וחצי נקפו ודבר לא קרה מלבד זה שהקיר נעשה יבש יותר בשישי-שבת (תודות לחום הכבד).

ובעלת הדירה, אם לא הייתי מתקשרת אליה לא הייתי שומעת מילה ממנה.

ביום חמישי כשדיברתי איתה היא אמרה שהיא תבוא ביום שישי לבדוק את זה (לא באה ולא נעליים), הראתה לי בדיוק מה שווה המילה שלה (כלום). והיא מנצלת את העובדה שאין דירות כי אין לי לאן ללכת.

אז בכל הסופ"ש הייתי אצל ההורים שלי וחזרתי במוצ"ש מאוחר בלילה.

היום אני נוסעת ל-3 ימים להיות אצל דודה שלי ברמא"ג כי ממש נמאס לי מהאי-חשמל בבית.

ואני אקווה שביום שני או שלישי כבר יהיה לי חשמל בבית כי המצב ממש בלתי נסבל.

עבודה, איך לא...

בלאגן היה לי השבוע, האחמ"ש שלי נכנס בי כמו שלא נכנס בי מעולם.

הוא תמיד מעיר הערות קטנות כאלה (לא כמו שאתם חושבים) "יש לך רק 10 דקות הפסקה" אבל השבוע הוא הגדיל לעשות. אם עשיתי משהו לא בסדר הוא אמר לי "אם עוד פעם אחת את עושה את זה אני מפטר אותך" או למשל העיר לי כל מיני הערות ליד הצוות ובקול רם כשכולם שומעים והוא גם צעק עלי בפני כולם.

כל הדבר הזה ממש הוריד לי את הביטחון העצמי יום אח"כ בכלל לא רציתי לבוא לעבודה.

אבל באותו יום האחמ"ש היה אלי פתאום ממש נחמד.

הר"צ שלי קיבל עלי קריזה בגלל שאירחתי 2 דקות מהפסקה. הוא לקח את זה כל כך אישי. ז

זה מה שהוא רשם לי במייל:

"בעקבות איחור מההפסקה היום, הופסקה עבודתך כנציגת BO היום.

נציג BO הינו תפקיד חשוב, בעל אחריות רבה ומשמעת עצמית גבוהה ואני אישית מאוכזב מאוד מהמקרה.

התפקיד הינו בונוס וניתן לעובדים שהוכיחו את עצמם ואני יכול לסמוך עליהם והמקרה היום חורה לי מאוד.

במידה ומקרה שכזה יחזור שנית, לא תשתמשי יותר כנציגת BO בצוות."

הוא לא היה באותו יום בעבודה (הוא היה באתר אחר) ויום אח"כ בבוקר כשבאתי לדבר איתו בבוקר הוא אמר לי שהוא לקח את זה כל כך אישי שהוא מרגיש כאילו העפתי לו סטירה לפרצוף.

אפשר לחשוב מה עשיתי? איחרתי מהפסקה ב-2 דקות.

הוא אמר שכל האמון שאת כל מה שבניתי בחודשים האחרונים הרסתי כמו בניין של קלפים.

והוא אני יודעת כבר מתי הוא כועס עלי, יש לו מין הבעה כזו על הפרצוף שהיא ייחודית רק לו. הוא לא צריך להגיד כלום בשביל שאני אדע שהוא כועס, אבל 2 דקות for god sake! אפשר לחשוב שמישהו מת בגללי...

בכל מקרה ביקשתי לדבר עם הר"צ שלי על כל העניין, עשיתי רשימה של כל מה שמפריע לי, כל הדברים ה"קטנים" האלה שהאחמ"ש מעיר לי עליהם ועוד כמה דברים. כמו למשל שיש לאחמ"ש favorites בצוות שמקבלים יחס מאוד מועדף, ורואים את זה, עד כדי כך רואים את זה שחלק מהחדשים בצוות שאלו אותי (כי אני הפכתי להיות ותיקה פתאום) למה זה ככה...

השיחה עם הר"צ שלי הייתה נוחה דווקא, בניגוד לכל השיחות שהיו לי איתו עד עכשיו ישבנו בחוץ בשמש כל כך בלי דיסטאנס שיש בדר"כ והוא הקשיב לכל מה שהיה לי להגיד, אמר שחבל שחיכיתי כ"כ הרבה זמן לומר את הדברים האלה. אבל הוא היה פשוט נחמד.

לא יודעת מה ייצא מזה אני מקווה לטוב.

מרוב לחץ ועייפות ישנתי כל הסופ"ש ביום שישי 12 שעות וביום שבת 12 שעות, לא ישנתי ככה מאז שהייתי בתיכון...

שיהיה שבוע טוב לכולנו!

עוד מעט פסח...