וסוף סוף אחרי שבועיים אני אגיע לבית של ההורים שלי. ואני לא חושבת שאני מתגעגעת להפתעתי הרבה. אני מוצאת שנוח לי מאוד לגור לבד ולעשות מה שבא לי (באופן עקרוני) בלי שיש עלי זכוכית מגדלת או עין בוחנת.

יש לי חברים שהכרתי אותם דרך ישרא, הם התנתקו מהאינטרנט השבוע. אני לא מכירה אותם כל כך הרבה זמן ועם זאת כבר ביקרתי בביתם פעמיים, ואנחנו היינו מדברים כל יום ב-ICQ. וזה מוזר אבל הם מאוד חסרים לי פה, חסר לי העדכון שלהם בבלוג, חסר לי לראות אותם online באמצע היום, וסתם להחליף מילים. אז אנחנו מדברים בטלפון, אבל זה לא אותו הדבר...

מוזר איך האינטרנט הפך להיות כל כך מרכזי בחיים שלי

דודה שלי מתחתנת, זו אחות של אמא שלי. וזו תהיה הפעם הראשונה שהיא מתחתנת. היא בת 37, הבת הצעירה של סבא וסבתא שלי, כאשר אמא שלי מבוגרת ממה ב-10 שנים. ההורים של אמא שלי צעירים יחסית, שלהי שנות ה-60, בעוד ההורים של אבי בתחילת שנות ה-80 לחייהם, או יותר נכון סבתא שלי, אמא של אבא, כי סבי נפטר לפני כ-15 שנים.

ב

חזרה לדודה שלי, טוב, היא טיפוס דיי צבעוני, רעשני, אני מאוד אוהבת אותה, למרות שאיך לומר לפעמים היא עושה דברים בלי לחשוב. לפני שנתיים בערך היא התחתנה בפעם הראשונה, כאשר בעלה לשעבר צעיר ממנה ב-9 שנים בערך, היא רצתה ילדים, לו לא בער כל כך. היא טיפוס של לילה, הוא עובד ביום. חודשיים אחרי שהם התחתנו היא החליטה שהיא רוצה להתגרש, שלא מתאים לה. היו פה הרבה סיבות, אבל בעיקר בעלה, היה חוזר הרוס מימי עבודה קשים, מתיישב בסלון מעשן גראס (זה נעשה דבר נורא נפוץ מסתבר) וצופה בכדורגל, לפעמים אפילו מזמין אליו חברים וזהו...

אז אפשר להבין עייפות, אבל חוסר יחס, ולהעדיף את הטלוויזיה...

אבא שלי הוא אדם שיש לו חלומות באסמפיה, הוא מאוד אהב את בעלה לשעבר, עד היום הוא עוד חושב שהם יחזרו. ובכלל הוא חושב שהיא אשמה.

ודודה שלי, לקח לה חצי שנה עד שהוא הסכים לתת לה גט.

לפני חודשיים בערך היא פגשה בחור חדש, טייס לשעבר בחייל האוויר ומנהל בית ספר תיכון באחר מיישובי הדרום. הוא בסביבות שנות ה-40 לחייו, אמיד, מבוסס, יודע מה הוא רוצה. הוא גרוש +2 בנות (שגרות עם האמא שלהן בצפון). שניהם רוצים להקים קן משפחתי, שניהם רוצים שישררו ביניהם יחסי חברות. אחרי חודשיים הם החליטו להתחתן. התאריך המיועד 21 ביוני (יום אחרי סיום הלימודים בתיכונים).

ביום שבת המשפחה שלי ואני הולכים לפגוש את דודה שלי ובעלה המיועד. תהיה ארוחה חגיגית כזו אצל סבא וסבתא שלי שגרים בפתח תקווה. מעניין איך יהיה...

חוץ מזה אם הם יתחתנו (מה שסביר להניח ייקרה) סוף סוף תהיה לי משפחה בדרום (-:

מגילת אסתר - פרק ד

א וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו, וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר; וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר, וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.  ב וַיָּבוֹא, עַד לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ:  כִּי אֵין לָבוֹא אֶל-שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ שָׂק.  ג וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַאֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים.  ד ותבואינה (וַתָּבוֹאנָה) נַעֲרוֹת אֶסְתֵּר וְסָרִיסֶיהָ, וַיַּגִּידוּ לָהּ, וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה, מְאֹד; וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת-מָרְדֳּכַי, וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיווְלֹא קִבֵּל.  ה וַתִּקְרָא  אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ מִסָּרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ, וַתְּצַוֵּהוּ, עַל-מָרְדֳּכָילָדַעַת מַה-זֶּה, וְעַל-מַה-זֶּה.  ו וַיֵּצֵא הֲתָךְ, אֶל-מָרְדֳּכָיאֶל-רְחוֹב הָעִיר, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמֶּלֶךְ.  ז וַיַּגֶּד-לוֹ מָרְדֳּכַי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ; וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל-גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים)לְאַבְּדָם.  ח וְאֶת-פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב-הַדָּת אֲשֶׁר-נִתַּן בְּשׁוּשָׁן לְהַשְׁמִידָם, נָתַן לוֹלְהַרְאוֹת אֶת-אֶסְתֵּר, וּלְהַגִּיד לָהּ; וּלְצַוּוֹת עָלֶיהָ, לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיועַל-עַמָּהּ.  ט וַיָּבוֹא, הֲתָךְ; וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר, אֵת דִּבְרֵי מָרְדֳּכָי.  י וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ, וַתְּצַוֵּהוּ אֶל-מָרְדֳּכָי.  יא כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים, אֲשֶׁר כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא-אֶל-הַמֶּלֶךְ אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא-יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית, לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט-לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת-שַׁרְבִיט הַזָּהָב, וְחָיָה; וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְזֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם.  יב וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי, אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.  יג וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  יד כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאתרֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַאִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.  טו וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  טז לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹםגַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי.  יז וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר.