לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2004    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
29      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2004

שינויים בתוכניות ועוד


 

אז קודם כל הכל התחיל בזה שהייתי אמורה לחזור לבית של ההורים שלי לסופ"ש, זה אחרי שבועיים שאני בבאר שבע. אז תיכננתי כל מיני סידורים במרכז (דברים שאי אפשר לעשות פה) והתכוננתי לצאת, שפתאום שמתי לב שהזמן טס לי ואני לא אספיק להגיע לרכבת שאמא שלי ביקשה שאליה אני אגיע. טוב התקשרתי להודיע לה, והיא צעקה עלי, אמרה שאני כל היום לא עושה כלום גם ככה ושאני נצלנית ושמבחינתה אני יכולה להישאר בבאר שבע וניתקה.

 

אני הייתי בהתחלה בהלם ואח"כ כעסתי, ואח"כ הייתי עצובה כי בכלל לא  הבנתי על מה ולמה היא הוציאה עלי את העצבים שלה ועוד בצורה כזו, מה כבר עשיתי לה? שבועיים לא ראיתי אותה...

החלטתי שאני לא מתקשרת (לא אני צעקתי), אח שלי התקשר אלי  בסביבות 11 בלילה שאל אם אני מגיעה מחר כי הוא שמע שהיה סיפור והוא רוצה לקחת את הרכב לעבודה. אמרתי לו שאני נשארת בב"ש. למזלי לאחי יש טאקט והוא לא שאל אותי שאלות.

לפעמים הורים זה דבר מעצבן, אפילו עכשיו כשאני כותבת את הדברים האלה אני מתעצבנת! אוף!

 

אז אין לי שום תוכניות לסופ"ש הקרוב, אני חושבת לעשות שיעורי בית והרבה.  אני אהיה רוב הזמן לבד פה (באסה). גם חבר שלי חושב להישאר בבית של ההורים שלו וללמוד, משאיר אותי עוד סופ"ש לבד, באמת לא חשבתי על זה, אני רוצה שהוא יהיה איתי בסופ"ש הזה (אחרי שבסופ"ש הקודם הוא שמר על סבתא שלו...).

 

באוניברסיטה, אחד המתרגלים שלי עוקב אחרי הקשר שלי ושל חבר שלי (מכיוון שהכרנו במכינה). הוא רואה אותנו המון ולפעמים אני אפילו מרגישה שהוא עוקב אחרינו. אם למשל בכיתה, אנחנו יושבים יחד באמצע הכיתה אבל אין מאחורנו עוד אנשים, ונגיד החלפנו נשיקה, הוא מעיר, ואז פתאום כל הכיתה מסתובבת... אמרתי לו שאם הוא לא היה אומר שום דבר לא היה סביב זה רעש כ"כ גדול. לפני כמה ימים הוא ראה אותנו מתחבקים באחת ההפסקות והוא אמר דיי כבר שניכם, אז שאלתי אותו אם הוא מקנא... הוא דווקא הצליח להתחמק מזה לא רע, אמר שהוא היה רוצה לנשק את החבר שלי (חחחח...).

נשמע לכם הגיוני.? אני כבר לא יודעת מה לחשוב על המתרגל הזה...

 

ביננו, אני יכולה לה גיד לכם בכנות שאני נמשכת אליו, אבל קודם כל יש לי חבר שאני אוהבת מאוד, שנית המתרגל מבוגר ממני ב-13 שנים (קצת יותר ממה שאני מחפשת לעצמי) גרוש, עם ילדה וגם יש לו חברה. ואי לכך ובהתאם לזאת אין לי מושג קלוש כיצד לנתח את ההתנהגות שלו, ואת ההתעניינות יתר שיש לו בי ובחבר שלי כזוג...

בינתיים הוא לא עשה שום דבר ברור ותמיד הצליח להתחמק מתשובות ישירות (לשאלות ששאלתי אותו בנושא). אחרי כל פעם שהוא עושה דבר כזה זה גורם לי לתהות מה העניין שלו בנו (בי ובחבר שלי הכוונה).

 

משום מה הרבה אנשים העירו הערות או הארות על המגילה ששמתי פה בימים האחרונים. אז אי לכך ובהתאם לזאת הורדתי אותה. כשיגיע פורים (עוד שבועיים) אני כבר אחשוב על משהו קצת יותר מעניין מספורים שנכתבו לפני יותר מ-2000 שנה... (-;

 

שיהיה לכם סופ"ש מקסים!

נשתמע

נכתב על ידי , 20/2/2004 01:47   בקטגוריות המתרגל מהמכינה, אישי, אכזבה, אנשים אטומים, אנשים מעצבנים, ההורים שלי, החיים בבאר שבע, לימודים אקדמאים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-20/2/2004 17:17




Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)