ביום שישי שוב נסענו לתל אביב, הלכנו לנחלת בנימין. הידעתם שעיריית תל אביב רוצה לסגור את נחלת בנימין? כן כן, המקום הזה שמלא בהרבה תל אביבים ועוד אנשים מרבה מקומות אחרים, שבאים רק כדי לראות את היריד הצבעוני היפייפה הזה. וזה למה? כי הם רוצים שבעלי הדוכנים ישלמו על אבטחה. זה כמו שיגידו לבעלי הדוכנים בשוק הכרמל שישלמו על האבטחה שם (יש אבטחה של מג"ב) או שיגידו לבעלי החנויות בשינקין שישלמו על שמירה.

מי שלא יודע נחלת בנימין מלאה באנשים ביום שישי (אז היא בדר"כ פתוחה) וכמוה גם שינקין, מעוז הקניות של ת"א. למרות שכל מה שיש בשינקין אתם יכולים בקלות למצוא גם בכל קניון קרוב, אבל מה הכיף אם לא ללכת ברחוב ופה ושם לנשנש משהו, לשתות משהו ולראות אנשים מעניינים...

יהיה חבל מאוד, גם לנו וגם לעיריית ת"א אם באמת הם יסגרו את נחלת בנימין, זה אחד המקומות שהכי שווה לבקר בהם בת"א.

אז מה היה, היינו יחד, נראינו כמו זוג, מחובקים כל הזמן. גם הלכנו לאכול במסעדה צרפתית, פסטיס קוראים לה, היה קצת יקר אם להודות על האמת. אכלנו פירות ים, ובכנות אני לא חושבת שזה שווה את המחיר. יצאנו ב300 ש"ח נזק כולל טיפ. זה היה נחמד, אחרי הכל הזמנו מנת פתיחה, ארוחה זוגית וקינוח ושתייה, אבל עדיין יקר מדיי לטעמי. ואני מעדיפה לאכול סטייק אנטריקוט משובח (ובמחיר הזה אני אוכל אולי אפילו שנייים).

לימודים, כן יש לימודים, פורים בפתח, כבר כולם בשביזות. כבר יותר מחצי שנה שלא היה לנו חופש רציני. ככה זה במכינה, לומדים ברצף עד פסח (אז יהיה לנו חודש חופש כמעט).

המרצה שלי לפיזיקה טוען שאנחנו לא יודעים כלום בחשמל, מה שנכון, בגלל שהמתרגל שלנו לא עומד בקצב של המרצה, ולצורך השוואה עם המרצה אנחנו בפרק 5 ועם המתרגל עדיין בפרק 3.

ובל נשכח את מתמטיקה, שיש שם המון, המון חומר ויש מתכונת ב-19 למרץ...

והשבוע נודע לי שכן יהיה לנו מבחן על המעבדות בפיזיקה, אמרו לי שבדר"כ אין אז באמת קיוויתי שלא יהיה. גם ככה אף אחד לא מבין מה הולך במעבדות האלה. כולם מעתיקים את ה"ניוטונים" ולמה קוראים להם ככה? כי אומרים שאף אחד לא עשה את מעבדות האלה אף פעם מלבד ניוטון מאז כולם מעתיקים...

אני רוצה חופש, אני חייבת לנקות קצת את הראש.

השבוע אני סוף סוף אסע לבית של ההורים שלי (בסופ"ש כמובן). ביום חמישי אני הולכת לצאת עם חבר טוב שלי שהוא גיי, למסיבת פורים, הוא מתכנן להעלות לי את המצב רוח (הוא תמיד מצליח בזה) למרות שהמצב רוח שלי לא משהו ולא בראש שלי חגיגות, הוא שיכנע אותי לבוא.

יש לי ידיד נוסף שכעס עלי שלא סיפרתי לו שהייתי בת"א. הוא קורא לעצמו חבר טוב שלי, כשלמעשה נדיר ביותר אם הוא מתקשר אלי. אנחנו בדר"כ מדברים ב-ICQ ולא בטלפון, אבל לא יצא לנו במשך כמה זמן, והוא לא יודע בכלל מה קורה איתי. חושב את עצמו לחבר טוב שלי ושאחנו מדברים על הכל, שלמעשה אם היה אכפת לו הוא היה מתקשר או משהו כדי לבדוק אם אני חייה. סתם עיצבן אותי שהוא כעס עלי, מה אני חייבת לו דין וחשבון על כל צעד שלי? אז מה אם הייתי בת"א, זה אומר בהכרח שיש לי כוח להיות חברותית. אם במקרה הייתי נתקלת בו אז סבבה, אבל עם מצב רוח הנכאים שלי ממש לא בראש שלי להתדיין איתו על זה, עד עכשיו כזאני נזכרת בזה אני מתעצבנת.

המשך יום נעים שיהיה לכם