אכן, אחרי חודש ששהיתי בבאר שבע, חזרתי לבית הורי לביקור קצרצר.

מצאתי בית מוזנח, מבולגן ומטונף מאין כמוהו, וכל זה בגלל שאמא שלי הייתה חולה. זה רק מראה כמה אבא שלי, אחי ואחותי לא עושים כלום בבית.

ביום חמישי בבוקר התגלה לי שאמא שלי הייתה בבית חולים כמעט כל הלילה בגלל הכאבי בטן האלה שפקדו אותה. מזל שלאחי יש רשיון (אני לא יודעת מה אבא שלי היה יכול לעשות בכלל כשאין לו רישיון). היא קיבלה עירוי של אנטיביוטיקה לוריד מה שממש הקל עליה את הימים האחרונים.

ביום חמישי כשראיתי אותה היא נראתה זוועה, חלושה, עייפה. הבית היה  כמו סדום ועמורה ואי לכך ובהתאם לזאת, הודעתי לחבר טוב שלי על העניין ושאני חושבת להישאר בבית במקום לצאת למסיבת פורים, לארגן קצת את הדברים. בבוקר של יום שישי, קמתי בשש וחצי, כדי לאפר את אחותי (התגלה לי כשרון איפור, כמובן שזה עובד רק על אחרים ולא על עצמי :). חזרתי לישון וב-10 בבוקר התחילה העבודה האמיתית לנקות ולסדר את הבית, זו הייתה משימה לא קלה, כי היה כל כך הרבה לכלוך וכל כך הרבה בלאגן. אמא שלי הרימה דברים כדי שאני אשטוף. בסופו של דבר הבית היה מבריק ומסודר ואפילו הספקתי לאפות פשטידה (רק מה חבל  שאמא שלי לא יכולה לאכול מזה, כי יש בזה דברי חלב)-:

החבר שהייתי אמורה לצאת איתו ביום חמישי הוא אחד מהחברים הכי טובים שלי. הוא הבין לגמרי למה נשארתי בבית ויותר מזה הוא כל כך דאג לאמא שלי שהוא צילצל אלי כ"כ הרבה בסופ"ש הזה כדי לשאול אם היא בסדר (נכון חמוד?)

זו התחפושת שלו:

ביום שבת אחי שיכנע אותי שנסע יחד לחברים שלנו שגרים בנווה נאמן. אני כבר לפחות חצי שנה שלא הייתי אצלהם בבית. האישה בהריון, וכל כך מתאים לה, היא נראית ממש יפה עם ההריון שלה והם כל כך מאושרים יחד, זה פשוט מדהים.

אז נסענו לנווה נאמן למפגש של חברים, בעיקר של אחי, מהחוג ג'ו ג'יטצו (קראטה במילים פשוטות) שלו. אכלנו "על  האש" היה שם כך כך הרבה אוכל, ואכלתי כל כך הרבה שעד עכשיו אין לי מקום לכלום (ואני גם לא ממש רעבה). היה ממש טעים וגם ממש כיף. האנשים שפגשתי שם הם קודם כל אחלה אנשים, כאלה חברותיים. ממש נהניתי.

כשחזרתי לבית של ההורים שלי הם לא היו שם, הייתה להם פעילות של שנת בר מצווה. אחותי הקטנה היא בכיתה ז' וההורים שחליטו לעשות כל מיני פעילויות מיוחדות לכבוד שנת הבר מצווה. אז הם הלכו לבית כנסת במושב דתי, ושמעו את קריאת המגילה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה של אחותי בבית כנסת..

לא הספקתי להגיד להורים שלי שלום, אבל דיברתי עם אמא שלי חצי שעה כשחזרתי לפה. עכשיו אני פה לעוד שלושה שבועות בערך. השבוע אני אסיים את כל המבחנים שיש לי באנגלית אקדמית. שזה דבר טוב, כי ככה יהיו לי בקרים שבהם אני אוכל לישון קצת (בשני ורביעי) ובשבוע הבא יש מתכונת במתמטיקה (בררר...)

בסך הכל היה לי סוף שבוע רגוע...

נשתמע בקרוב