בחודש האחרון הרגשתי פשוט כמו שאומר המשפט "תעצרו את העיר אני רוצה לרדת" (היה פעם סרט כזה אם אני לא טועה). החיים שלי נסעו בקצב מטורף בעצם נסעו זו לא מילה הם טסו, כל כך הרבה דברים קרו בחודש האחרון שאני לא מבינה איך הספקתי משהו בכלל או בעיקר איך לא התמוטטתי עם כל הלחץ.

ופתאום הכל נעצר, מצאתי דירה, הבוס שלי נרגע, והעבודה חזרה להיות בנאלית, אין שום אקשן.

כבר אין לי סיבות לגלוש באינטרנט ולחפש דירה, אני מאוד מרוצה מהדירה שלי, היא בדיוק מה שחיפשתי, למרות שצריך לתת לה עוד טאצ', וחסרים לי כמה מקומות איחסון (וכנראה שאני לא אסע לאיקאה בשבת הקרובה זה נראה לי טירוף).

פתאום הכל קרוב לי, אבן גבירול במרחק 10 דקות הליכה, דיזנגוף במרחק 20 דקות, ולעזריאלי אני מגיעה תוך 7 דקות, אם בא לי לצאת לאנשהו הכל קרוב (או לפחות הרוב קרוב).

אני לא מתלוננת חלילה, אני פשוט עוד לא התרגלתי למצב הרגוע.

אני הולכת לחדר כושר כמעט כל יום (5 ימים בשבוע) ואנשים שואלים אותי איך אני מספיקה עם השעות המטורפות שאני עובדת (מי שרוצה מוצא זמן לדברים שחשובים לו).

ואני הולכת לישון כל יום ב-1 בלילה, ככה יוצא, אתמול הצלחתי ללכת לישון ב-24:30. שיא חדש. אני צריכה לחזור ללכת לישון מוקדם, אחרת אני גמורה כל היום.

מצאתי לי תזונאית, שאני צריכה לקבוע איתה זמן לשבת איתה ושתמליץ לי על מה לאכול ומה לא, ובכלל לאזן את הכל. היא חמודה לאללה, בראש שלי, נראית ממש טוב והיא כולה בת 24. בכלל רוב המדריכים בחדר כושר הם צעירים 24-25-26, רק המאמן שלי בן 29. אני חושבת שאחד הדברים שחשובים במי שממליץ לך מה לאכול זה שהוא יידע להתאים את הדברים לבן אדם ולעבודה שלו, ולא רק יזרוק דברים כמו תוכי.

תוצאות מהחדר כושר כבר ממש רואים, ראו כבר קודם, אבל עכשיו אני מרגישה את זה יותר. יש לי מלא שרירים בגוף, וגם אחרי אימון עם המאמן שלי לא ממש כואב לי (כנראה שהגוף שלי מצא דרך להתגבר על זה מהר).

אבל יש לי עוד הרבה לרדת במשקל (ובגלל זה אני רוצה ללכת לתזונאית).

המאמן שלי

בן אדם מצחיק

היה לי אימון ביום שני והוא הצחיק אותי במשך כל האימון

למרות שהוא עשה לי אימון קצת קשה, לא כאב לי שום דבר אתמול.

הוא רוצה למצוא לי פעילות אירובית שאני אוהב לעשות (משימה קשה היות ואני ממש לא אוהבת להזיע), הוא רוצה שאני אלך לשחות (ואני לא יודעת חתירה ולשחות חזה זה משעמם), חוץ מזה אני ממש לא רואה את עצמי מגיעה לבריכה שם (הבטן שלי זה איזור אסטרטגי שצריך לעבוד עליו, היא הכי מוזנחת בכל העבודת גוף הזו). בכל מקרה הוא אמר שאין לו בעיה ללמד אותי לשחות חתירה (כן ויכול להיות שעוד כמה חודשים אני באמת אחשוב על זה ברצינות).

הורדתי לו בסופ"ש 14 דיסקים מלאים של כל מיני ראפרים, אני לא יודעת איך אנשים שומעים את המוזיקה הזו, אני חושבת שלפני 5-10 שנים הראפ היה הרבה יותר טוב מאשר היום, והיום הוא כל כך שונה. בכל מקרה הוא לא זכר להביא לי דיסקים לצריכה (הבן אדם לא יודע לצרוב, וגם לא להוריד שירים באינטרנט, שלא לדבר על אלבומים שלמים). לא שיש לי בעיה לצרוב לו על דיסקים שלי אבל אין לו צורבDVD  בבית ואני אין לי שום טעם לקנות דיסקים רגילים.

המערכת סטריאו שלי התקלקלה ואני חושבת לקנות חדשה, או לפחות זה מה שרוב האנשים ששאלתי אותם המליצו (לא שווה לתקן מערכת בת 7 שנים). כרגע זה לא דחוף לי, אבל זה נמצא לי ברשימת הדברים שאני צריכה לעשות (יחד עם קניות באיקאה ולקנות וילונות).

מצחיק, אבל אני בקושי נמצאת בבית.

אני חושבת שאני צריכה חופש...