איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים שאין עוד בוץ בשבילים
ואם רואים שנעלמו המעילים
ואם פרג וגם חרצית
לכבוד החג קישטו ארצי
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)
אז יודעים שבא אביב.

איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים המון ידים חרוצות
נושאות סלים כבדים עם יין ומצות
ואם שרים "שמחה רבה" -
אביב הגיע, פסח בא"
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)
אז יודעים שבא אביב.

אביב הגיע, לפחות לדרום הארץ הוא הגיע ואיתו הגיע גם חג הפסח.

חג הפסח, חג האביב, חג המצות, חג החירות...

חופש לילדים כבר יש, גם לי יש חופש שבוע, אבל איזה חופש זה כשצריך ללמוד לבגרות במתמטיקה המשמשת ובאה...

כשהייתי קטנה, היינו עושים את חג הפסח עם המשפחה המורחבת, אחים של סבתא שלי ליתר דיוק.

היו שם אחים של סבתא שלי, כל אחד עם הילדים שלו והנכדים שלו ואנחנו...

כל שנה הסדר היה אצל מישהו אחר.

אני זוכרת שהיינו קונים בגדי חג במיוחד, ונעליים חדשות.

היינו ישנים בצהריים כדי שלא נירדם באמצע הסדר.

אני זוכרת שהיינו נוסעים אליהם, ותמיד כשהיינו מגיעים היינו מחגים לגברים שיחזרו מבית הכנסת, מהתפילות לחג.

לאחר מכן היינו מתחילים את הסדר.

תמיד קראנו את כל ההגדה, מההתחלה ועד לסוף, עם כל הברכות, בלי להחסיר קטע, כולל כל השירים שיש בפנים.

כל אחד היה קורא מתישהו חלק מההגדה.

כשהייתי קטנה הייתי תמיד נרדמת מתישהו באמצע.

זה היה נראה לי כאילו עברו שעות עד שהגענו לקטע של האוכל (-:

פעם אחרונה שחגגנו סדר כזה היה לפני שנה...

אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול, כל המשפחה יחד.

וזו באמת הייתה הפעם האחרונה...

אחד האחים של סבתא שלי חולה באלצהיימר, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו.

וכן אשתו של האח השני נפטרה השנה...

פעם הייתה הרגשה של חג, משהו חגיגי, מיוחד שהולך לקרות בערב, חוויה בלתי נשכחת...

היום, זה כבר הפך להיות כמעט חסר חשבות, גם יש הרבה משפחות שלא עושות מזה עניין.

אמא שלי תמיד דואגת שנעשה את החג, אם לא עם חברים או משפחה אז בבית, אבל אז אנחנו לא קוראים את ההגדה עד הסוף, רק עד הקטע של האוכל...

במשפחה של חבר שלי למשל הם בכל לא עושים עניין מהחג, שום כלום, לא ארוחה יחד, לא כלום. כאילו זה סתם עוד ערב רגיל בשנה. אבל העיקר שאמא שלו מדליקה נרות ביום שישי וצמה ביום כיפור.

אני לא בדיוק טיפוס של דת. היא ממש לא מדברת אלי אם להודות על האמת.

אבל אני חושבת שהמסורת זה דבר חשוב.

זה אחד הדברים שמאחדים את העם שלנו.

מאחדים משפחות יחד.

משהו מיוחד.

השנה אנחנו נעשה את החג אצל חברים של המשפחה.

יהיה נחמד, בזה אני בטוחה.

אני עשיתי בכל השיער צמות, ככה שפטרתי את עצמי מלסדר לעצמי את השיער, אבל הדבר הזה מכאיב לי בראש ):

ְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר?

מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יי אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר?

מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.

תָּם מָה הוּא אוֹמֵר?

מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יי מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאַל -

אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.

אני רוצה לאחל לכולכם חג שמח!