כבר סופ"ש שני שאני נופלת באפיסת כוחות, טוב אולי לא אפיסת כוחות, אבל אין לי כוח לעשות כלום בסופ"ש, מלבד צפייה בטלוויזיה, או גלישה באינטרנט, והרבה לעשות כלום. אני מותשת מהעבודה, לא פיזית כמובן, נפשית, 11 שעות ביום 3 פעמים בשבוע, ושני ימים בשבוע 9 שעות, שעה נסיעה לכל כיוון (ושלא תחשבו שזה לא מעייף) והנה יותר מחצי מהיום שלי הלך. ובל נשכח את החדר כושר שאני מתייצבת שם (מרצוני החופשי) 5 פעמים בשבוע.

אתמול בערב נסעתי לבית של ההורים שלי אחרי שבועיים שלא הייתי שם. סוף סוף ראיתי את אחי אחרי שבועיים. נראה לי שזו הייתה הארוחה הבייתית הראשונה שאכלתי מאז שעברתי לדירה החדשה, לי אין ממש זמן לבשל (גם ככה אני בקושי מוצאת זמן לישון במשך השבוע).

אח"כ אחי החזיר אותי לדירה, פעם ראשונה שהוא פה, הוא התלהב, אמר שזו דירה של בנות (נו בטח, מה אני?) וממש אמר לי שהוא מקנא בי על זה שאני גרה לבד בת"א.

סוף סוף היה לי זמן להוריד לי שירים עדכניים באינטרנט, אפילו שבכבלים יש לי את כל ערוצי המוזיקה האפשריים, אני מעדיפה את זה במחשב. לא יעזור. חוץ מזה שהורדתי לשזיף עוד דיסקים. זהו שיביא לי דיסקים לצריבה, יש לי כבר 37 דיסקים של ראפ על המחשב, מה אני אעשה עם זה? (אני לא ממש שומעת את המוזיקה הזו).

והשזיף בכלל באילת...

סגרתי עוד חור בחגורה שלי

ככה זה כשהולכים לחדר כושר

ואבא שלי הוא היחידי שלא מאמין לי שאני יורדת במשקל

הוא אומר לי שלפי איך שאני נראית אני שוקלת יותר ממנו (מזל שהמשקל אומר אחרת)

אבל זה מעצבן, רק הוא אומר את זה

כל האחרים שמים לב שירדתי במשקל

אפילו אחי (שבדר"כ לא שם לב לדברים כאלה).

והנה משהו נחמד שלמדתי ביום שישי מאחד מדריכים, ככל שיש לנו יותר שרירים בגוף ככה הוא שורף יותר קלוריות ביום (במנוחה מדובר פה).

בכלל אחד המדריכים שם שדיברתי איתו אמר לי שלהסתכל על השזיף ועלי מתווכחים על תרגילים זה נראה כמו הצגת בידור, והוא בכלל אמר לי שאנחנו נורא מתאימים יחד. באימונים שלי איתו הוא קורע לי את הצורה.

נו טוב אני אראה אותו ביום ראשון...

בתקווה שיהיה שבוע קסום ושקט לכולנו!