קמתי היום ב-5:20 בבוקר בגלל שהיו לנו עבודות לילה בתאגיד, והיות וזו התורנות יום שישי שלי (פעם ב-3 שבועות) אז הגענו לפה (אני ועוד 2 נציגים מהצוות שלי) כדי לעשות את המשמרת שלנו מוקדם יותר. סתם מבאס לקום בשעה כזו, היה חושך בחוץ, אבל היה שקט ונעים. ומה 'כפת לי, משלמים לי 150% לשעה.

הבחור החדש בצוות שלי, ניצן, הוא אחד האנשים הכי פסיכיים שיצא לי לפגוש, ותאמינו לי שאני לא אומרת את זה על כל אחד. קודם כל הוא שקרן! הוא משקר במצח נחושה לכולם. אבל יותר מזה, איזה יום אחד הוא עיצבן אותי, כשהייתי חולה הוא התקשר אלי, סיננתי אותו והוא השאיר לי הודעה במזכירה שמתחילה "אני צריך ממך..." כמובן שלא חזרתי אליו, יום אח"כ הוא שאל אותי למה לא חזרתי אליו, אמרתי לו שאני לא חוזרת לאנשים שמשאירים לי הודעות, הוא אמר לי שפעם חזרתי אליו, אמרתי לו "כן פעם שהיית מוגדר בתור ידיד שלי, היום זה כבר לא ככה" ואז הוא אמר לי שהוא היה חייב לדעת אם אני מגיעה לעבודה או לא. אמרתי לו שהבן אדם היחידי שהייתי נותנת לו תשובה לזה זה לבוס שלי ולא לו. גם אמרתי לו בפירוש שהוא לא חבר שלי ושיירד לי מהגב.

יום אח"כ הוא התנהג כאילו לא אמרתי לו כלום.

לעבודה שלי יש יתרונות לחסרונות. אחת הבעיות כשעובדים עם אותם אנשים במשרד במשך 9 שעות, זה שהאופי האמיתי יוצא החוצה. אנחנו מכירים פה את השריטות של כולם, לטוב ולרע.

ואני אני שאני מגלה שמישהו משקר לי ומתנהג בצביעות אין לי קשר איתו, ואני פשוט חותכת. זה מה שעשיתי עם ניצן. אבל הוא לא מבין את זה. הוא מתנהג כמו פסיכי עם תעודות.

בכוכב נולד ז'קו זכה.

חתיכת הפקה הם הרימו שם בפארק הירקון.

לא שהייתי הולכת לראות את זה פיזית.

אני רק שמחתי (והופתעתי לטובה) שלא היו פקקי תנועה בערב (לפחות לא בשעה שאני עברתי באזור).

2 המתמודדים שלא זכו נתנו באמת הופעות בינוניות, או כמו שהיה כתוב באחת מהכתבות שקראתי, הם נראו כאילו נמאס להם והם רק מחכים שזה ייגמר.

וז'קו, הייתה לו ההופעה הכי טובה באותו יום.

ובכלל אני מתה עליו מאז ששמעתי אותו שר את "נרדם על החולות".

השזיף טס לחו"ל בשבוע הבא.

הוא בעצמו הודיע לי את זה

הוא גם שאל אותי מה אני חושבת על המחיר של הטיסה והכל.

נוסע עם חברים

מצחיק אותי שהוא מוסר לי את המידע הזה

בחד"כ לאחרונה מתחילים לדבר איתי המון אנשים, לא שאני באה אליהם, הם באים אלי, מאמנים בעיקר (כולם מצאו סיבה לבוא ולדבר איתי). סתם על הא ועל דא. מעניין למה השינוי הזה פתאום, הרי אני שם כבר 3 חודשים...

השבוע להורים שלי היה יום נישואים.

הם נשואים כבר 29 שנים!

יום שבת ארוחה משפחתית אצל סבא וסבתא שלי

יומהולדת לסבא שלי (75 אם אני לא טועה)

וזו תמיד סיבה להתכנסות משפחתית

אני רוצה לתלות תמונות בדירה, הקירות נראים לי ריקים מדיי. ותהיתי אם לקנות כמה תמונות, אומנות מודרנית, או משהו מופשט, שיהיה צבעוני, או לקנות חומרים ולצייר לבד (כבר יש לי בראש מה שאני רוצה). השאלה מתי יהיה לי זמן לצייר, ויותר מזה מתי יהיה לי זמן למסגר את זה.

לפני שבועיים (או שלושה) יצאתי עם ידיד שלי למקס ברנר. רק אתמול יצא לי לדבר איתו על זה, שהרגשתי מוזר, כי זה היה מקום כזה רומנטי שזוגות באים לשם, וזה הרגיש לי מוזר, כי אנחנו ידידים...

הוא אמר לי כן, אנחנו ידידים מאוד טובים ואין לי בעיה לבוא איתך למקום כזה כי אני מרגיש איתך בנוח. מה זה אומר? אני מקווה שזה אומר דבר מאוד פשוט, שאנחנו ידידים וזהו. אני לא רוצה איתו משהו אחר.

יש לי 50 ₪ הנחה לקניות בקסטרו.

רק לפני שבוע קניתי מכנסיים בקסטרו (בגלל זה גם ראיתי את הנושך).

סוף סוף קניתי במידה שלי!

נראה לי שאני אחכה עוד שבוע שבועיים עד שיהיו להם עוד דברים חדשים.

אבל אני שוב אצטרך לראות את הנושך, אוף אין לי כוח אליו, באמת שאין.

מאידך אני מקבלת שם שירות סוף הדרך, אני לא יכולה להחליף את החנות הזו.

חוץ מזה זה הכי קרוב לי לבית.

אחותי התחילה ללמוד השבוע בתיכון.

אותו תיכון שאחי ואני למדנו בו.

עכשיו היא מרגישה את הלחץ של התיכון

אחריות, המון חומר ללמוד, המון ספרים

והמון השקעה

אנחנו מדברות, אני מתעניינת, לא נדחפת מדיי

אחותי היא מהאנשים שמסתדרים

ובכלל היא מקבלת תמיכה מלאה מאמא שלי

שלדעתי זה מהדברים הכי חשובים שיש

מצחיק, אבל אף אחד מאתנו האחים לא דומה אחד לשני במקצועות שאנחנו למדנו בתיכון, ככה שכמעט אין חפיפה של מורים שהיו שלי או של אחי למורים של אחותי.

זהו, אני מחכה שייגמר היום עבודה (עד 13:00)

ללכת לישון קצת

ללכת לחדר כושר (בתקווה שלא מפוצץ שם בגלל ההפנינג שהם עושים שם).

ולישון עד שבת בצהריים

שיהיה לכולנו סופ"ש קסום, רגוע ושקט!