זה מה שאני לומדת בעבודה, בעצם זה הקורס שלא כל כך מעניין.

יש ימים שעוברים לי מאוד, אבל מאוד לאט.

היום היה יום שעבר לי דווקא מהר.

החומר עדיין מאוד משעמם.

אבל אתמול עשינו האזנות, וזה דיי נחמד האמת, אפשר ללמוד מזה ממש הרבה.

ביום חמישי יש לנו מבחן אמצע, על החומר שלמדנו.

לא כל כך הרבה חומר, אבל עדיין יש דברים מרכזיים שצריך לזכור (וזה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע).

האנשים שם הם אחלה, ומחר אנחנו הולכים ללמוד יחד (כמה חברים שהתארגנו) אצל מישהי בבית.

סה"כ הדברים הולכים לא רע...

אתמול בלילה, קרה לי משהו מעצבן.

אתם מכירים איך זה שמישהו אומר שהוא יתקשר ובסוף זה לא קורה?

אז זה מה שקרה, ואני הייתי עייפה ופשוט גרתי את הנייד ונרדמתי

קצת כעסתי, אבל בבוקר הוא התקשר אלי ב-7 (השעון המעורר שלי צילצל יחד עם הטלפון) ואמר לי שהוא מצטער.

הוא גם שלח לי הודעה לנייד בלילה, אבל אני כבר כיביתי אותו (מה לעשות הרגל כזה).

היום יש לו את המבחן האחרון, ברגעים אלה ממש הוא עושה אותו ואני מקווה שהולך לו טוב.

והשבוע חבר טוב שלו שלח לי תמונה שלו (אז אם אני מתגעגעת יש לי תמונה שלו על המחשב).

בסופ"ש הקרוב אני נוסעת להורים שלי

קיבלתי את המשכורת משבוע הספר

פעם אחרונה שאני עובדת בשבוע הספר

לפחות בהוצאה הזו

לא מספיק קרעו לנו את הצורה זו משכורת ממש עלובה (קצת יותר מ-1000 ש"ח).

כאשר ברוב החברות שלימו גלובלית 1500 ש"ח.

ובגלל שאני צריכה כסף (הרי אי אפשר לחיות על אוויר) אני נוסעת להורים שלי.

גם לנוח קצת בשבת.

לאמא שלי יש חשד לאבנים בכליות, לא יודעת איך הן הגיעו לשם, כי אמא שלי שותה המון מים, ורק מפילטר (כבר שנים). וכרגע הכל בבירורים.

אני לא יודעת איך היא עומדת בכל העיות הבריאותיות האלה, הן פשוט רודפות אחריה.

הייתה לי שיחה כבדה עם ה-X.

הוא לא התגבר עלי

עדיין אוהב אותי

אמר לי שהוא מרגיש תחושה של החמצה.

הוא בכה לי בטלפון

אבל הפעם זה כבר לא עשה לי כל כך הרבה כמו שזה היה עושה פעם (זה קשה לי לעמוד בפני גבר בוכה).

הוא מבין שהוא עשה טעויות

ושמה שהיה לא יחזור

כנראה שבאמת לומדים להעריך דברים רק אחרי שבאמת מאבדים אותם...

אבל אמרתי לו שהחלטתי ואני לא מתכוונת לשנות את דעתי בעניין.

הוא לחץ עלי להיפגש איתו בשבועיים האחרונים, אמרתי לו שזה לא מתאים.

בכלל אני לא רוצה להעמיד את עצמי במבחן עד שאני אהיה מוכנה לזה. הרי זה לא שהפסקתי פתאום להרגיש אליו דברים, וזה לא שאני פתאום לא נמשכת אליו יותר, פשוט אני צריכה שכל זה ידעך עד למצב שאני ארגיש בסדר עם זה, ואז לא תהיה לי בעיה לראות אותו. פשוט עיצבן אותי שכל יום הוא שאל אותי אם בא לי להיפגש...

בכלל, אני מבינה את האנשים במתנתקים לגמרי, הרי הרבה יותר קל לא להתמודד עם ה-X, ועם מה שהוא מרגיש וכל הבלאגן.

וזה שאני איתו בקשר זה רק בגלל שמתישהו הוא הוציא ממני הבטחה שנישאר בקשר, אחרת אני לא מאמינה שזה היה קורה.

הכל בכלל התחיל מויכוח שהוא טען בו שהפיע לו שלא נתתי לו כלום, הכוונה למתנות (פיזי) אבל נתתי לו כל כך הרבה דברים אחרים. אמרתי לו שהוא יישמע את זה רק פעם אחת בחיים שלו ממני, אבל אמרתי לו שאני נתתי לו יותר ממה שמישהו אי פעם נתן לו בחיים שלו, אז לא יתחיל להתווכח איתי על מי נתן יותר או פחות. נתתי לו כי רציתי וכי אהבתי אותו.

וזהו, אין לי כוח לעוד שיחות כבדות כאלה איתו.

אין לי מה להסביר את עצמי אלף פעם.

הוא כמובן התנצל מאוד

אבל אתם יודעים, ההרגשה שזה עשה.

חוץ מזה הכל על מיי מנוחות עכשיו

ימים של שקט עוברים פה

קורים דברים טובים

ויש לי הרגשה טובה בקשר לרוב הדברים שקורים

אני פשוט אזרום עם מה שיבוא לי