החיים של כולם המשיכו

ורק אני נשארתי באותו המקום

לא משנה כמה דברים קורים לי בחיים כרגע

הם כאילו חסרי משמעות

כל השבוע הזה אני עסוקה בלסדר לעצמי את החיים שלי מחדש, אין לי זמן כמעט לשום דבר, אני בקושי מספיקה לשבת על המחשב ולקרוא את הבלוגים של כולם.

נרשמתי ללימודים של מתמטיקה 5 יחידות בביה"ס פרטי, לחמן למי שמעוניין לדעת. ולא אני לא חושבת ללכת ליואל גבע, גם בגלל שאין אותם בב"ש וגם בגלל המחיר המופרע לחלוטין.

ביום שישי הקרוב השיעור הראשון...

הייתי בבנק, הזמנתי כרטיס אשראי ופנקס צ'קים, הם הגיעו ביום שלישי.

הרגשה טובה להרגיש בטחון כלכלי משהו, אבל זו רק אשלייה

סלקום ניתקו לי שיחות יוצאות, איך קיבלתי עליהם עצבים  ממש עיצבנו אותי. למה לכל הרוחות הם לא מודיעים על זה מראש?

עוד פעם אחת שהם עושים לי דבר כזה ואני מעבירה את עצמי ואת כל המשפחה שלי לחברה אחרת. בעצם את עצמי אין צורך להעביר, יש לי נייד נוסף בחברת orange ושם הם היו כל כך אדיבים ונחמדים, אפילו שהיה לי חוב שם. בסלקום ניתקו אותי פשוט בגלל שלא היה להם כרטיס אשראי שלי ולא בגלל סיבה שלדעתי מוצדקת (חוב הרי זו סיבה מווצדקת).

ראש השנה נושא חדש לדיון במשפחה שלי לפחות

זה יוצא עוד חודש, אבל אני צריכה להתארגן על חופש בעבודה ליום או יומיים (לא ייתנו יותר).

הבעיה הכי גדולה זה שאין לי איך לחזור לב"ש, כי זה יוצא 3 ימים של שבת.

ואמא שלי, מה היא אמרה לי מבחינתי את יכולה להישאר בב"ש ולא להגיע לחג, אני לא מתכוונת להיטרטר עד ב"ש כדי להחזיר אותך יום אח"כ.

ממש נפלא...

מילא אם הייתה לי משפחה בב"ש, אבל אם אני אשאר פה אני חוזרת לבית ריק לגמרי. אין פה אף אחד כבר כמעט 3 שבועות.

מפריע לי שאני תקועה במקום

אמנם קורים בחיים שלי הרבה דברים

אני עובדת (ואם לא אני לא יודעת איך הייתי מרימה את הראש מעל למים).

וכן, אני חיה וחלק מהדברים כן מסתדרים

אבל הדברים החשובים בחיים שלי, הדברים שנותנים לחיים משמעות, הם פשוט לא שם

וזה חסר לי לאין ערוך

אני לא אוהבת להיות לבד

זה בעצם לא כל כך נכון

לבד לא בזוגיות, אני יכולה להיות, רק שהפעם כל החברים שלי נמצאים רחוק ורק אני פה בב"ש. נכון שאני בחרתי את זה, אבל עדיין, אני מרגישה ריקנות.

הייתה לי תקופה של לבד, שנה וחצי (עד ל-X האחרון) אחרי שיצאתי מהמשבר של ה-X שעזב אותי, היה לי ממש טוב.

אבל עכשיו זה ממש רחוק מזה

אני לא יודעת למה

זה לא שאני שבורה מבפנים

פשוט אין כלום בפנים

זו הבעיה

אני לא מרגישה דבר

ואני לא אוהבת את ההרגשה הזו

ההרגשה הכללית היא לא טובה

כולם המשיכו בחיים שלהם

התקדמו למקומות אחרים

מכירים אנשים חדשים

מתחילים לימודים

ממשיכים בחיים

ורק אני נשארתי במקום

יובל בנאי ניסח את זה יפה:

אנשים עוברים אוקיינוסים ומחפשים את המחר
כל אחד והעולם שלו
אני בעיר הזאת נשאר
סוגרים רחוב פורקים את הפצצה
שמתקתקת לי בראש
ובתוכי יש כמה אנשים לא יכול אותם לנטוש

אולי אפגוש אותך בבוקר לרגע של יאוש
אפשר לקרוא לזה גם אושר אם מסתכלים הפוך
משהו בתוכי נשבר נגמר נסגר זה רע ומר
כמה שאני הולך אני נשאר במקום

אנשים עוברים אוקיינוסים וילדים גדלים מהר
כל אחד והעולם שלו
כל אחד מרגיש אחר
סוגרים אורות יורדים מהבמה והקהל מתחיל לנטוש
חוזרים את כל הדרך חזרה
את לא יוצאת לי מהראש

אולי אפגוש אותך בבוקר לרגע של יאוש
אפשר לקרוא לזה גם אושר אם מסתכלים הפוך
משהו בתוכי נשבר נגמר נסגר זה רע ומר
כמה שאני הולך אני נשאר במקום

יובל בנאי - נשאר במקום

שלכם

הדר