בבוא השנה על סיומה ובפתיחת שנה חדשה נעשה קצת חושבים על מה שבעצם היה לי בשנה האחרונה.

למדתי במכינה האקדמית באב"ג ונפלתי חזק במבחנים בסוף השנה. חושבת שזה אחד הדברים הכי צורמים שקרו לי השנה. תיכננתי להתחיל ללמוד בשנה הזו. היום אני רחוקה מזה, לא כמו שהרגשתי אז, אבל עדיין רחוקה.

היה לי חבר, שלא ידע מה הוא רוצה מעצמו, סידרתי לו את החיים קצת, הוצאתי אותי מהבועה שהוא היה בה. היום הוא בן אדם שונה לגמרי ממה שהכרתי בשנה שעברה, אני רק מקווה שהשינוי שגרמתי היה טוב בשבילו. אני מאמינה שהיום הרבה יותר טוב לו מאשר בעבר, הוא עצמאי יותר, יודע לקבל החלטות (ולא בתולי כזה כמו שהוא היה איתי).

היו לי בעיות עם בטוח לאומי, ההורים שלי, או יותר נכון אמא שלי נתנה לי כסף כדי לכסות את החוב שם (משהו כמו 2000 ש"ח).. ולא שהיה לה מאיפה, אבל בכ"ז היא עזרה.

מאז שה-X שלי נפרד ממני חלק מהדברים התחילו להשתפר, במיוחד אחרי שמצאתי עבודה. היום אני עובדת שם ובינתיים נהנית. זה כייף לקבל משכורת אמיתית. זה כייף להיות עצמאית ולא להיות תלויה באף אחד.

רעידת האדמה הגדולה שהייתה לי בחיים, הבעיות עם הבנק. לוויתי מה-X שלי כסף כדי לסגור שם את החשבון ופתחתי חשבון בנק אחר (בסניף בב"ש). כבר התחלתי להחזיר את ההלוואה החודש. עניין של אמון אני מאמינה, להחזיר למישהו כסף. אני לא אוהבת להלוות מאף אחד זה בטוח, הרגשה ממש לא טובה. ועדיין אני לא מאמינה שהוא מכולם הציע להלוות לי כסף (ושאני הסכמתי בסוף, כי לא היו לי הרבה ברירות אם לומר את האמת). אבל זה דיי הציל אותי. עכשיו דברים נראים הרבה יותר טוב.

הייתה לי הדרדרות בכל מה שעשיתי לאורך כל השנה, מאז שהייתי עם ה-X שלי הכל רק הלך ונעשה יותר גרוע. אני יודעת שחלק מכם מסכימים עם הדיעה שטוב שנפרדנו. באמת הפרידה הזו עשתה לי בסופו של דבר רק טוב. אני לא אבכה על השנה שעברה, למרות שהפסדתי בה הרבה ועל הטעויות שלי שילמתי מחיר כבד, אבל עכשיו זו שנה חדשה, התחלה חדשה, וכל שנותר הוא להסתכל אחורה ולראות שעברתי את המשבר הזה.

השבוע בעבודה קיבלנו תלושים לחג, אמנם לא הרבה (200 ש"ח) אבל זה משהו. הם גם נתנו לנו קופסא אדומה (איך לא) עם דבש ושוקולדים (טעימים...)

זה נותן הרגשה טובה לקבל דברים כאלה מהעבודה.

הבעלת דירה שלי החליטה בסופו של דבר להחליף את הסלון המצ'וקמק שהיה פה בבית, ואתמול אמא שלה ואחיה היו פה עם מובילים שהביאו סלון חדש (קצת גותי כזה, אבל לא חשוב). עכשיו לסלון יש פנים אחרות לגמרי. אבל בהחלט צריך להשקיע פה קצת בעיצוב.

מי אמר שדברים טובים לא יכולים לקרות?

ה-X שלי עדיין בתאילנד, הוא איבד את הנייד שלו. בשבת הוא הודיע לי על זה. ומעכשיו רק הוא יכול להתקשר אלי. לא שמפריע לי כל כך, אבל בכ"ז עדיין אכפת לי ממנו.

החיפושים שלי אחרי מכונת כביסה הסתיימו, מצאתי מכונה ((: היא תגיע לכאן לקראת סוף החודש...

בינתיים אתמול לקחתי את הבגדים שלי למכבסה הקרובה (כבר לא היה לי מה ללבוש), וקיבלתי כביסה מקופלת וריחנית ((:

רק מה, יקר העניין הזה עם המכבסה...

נשאר לי עוד לקנות מתלה לכביסה, אני סתם מתעצלת ללכת למכרז בשביל לקנות, אתמול לא הספקתי, אני מקווה שאני אעשה את זה מחר.

והיום איחלתי לX מיתולוגי שלי מזל טוב ליום הולדת שלו, הוא מי שהיה החבר שלי בתיכון, היינו חברים מאוד טובים לפני (ובעיקר בגלל זה עד היום אנחנו בקשר), יום אחד אני עוד אכתוב על זה (זה פשוט כל כך ישן). אחד האנשים הכי מיוחדים שאני מכירה (והוא סבל אותי בגיל הטיפש עשרה ותאמינו לי שאז הייתי מאוד רחוקה ממה שאני היום).

עד היום אנחנו מסוגלים לדבר שעות בטלפון...

וזהו, הימים שלי עמוסים משהו...

מקווה שיהיה שקט בימים הקרובים