המקום הכי שקט שניתן למצוא
באר שבע ביום כיפור
כזה שקט כבר המון זמן לא היה פה
להוציא המוזיקה שיצאה לי מהמחשב
וכמה שיחות טלפון (מאמא שלי)
היה שקט למדיי
לא, לא הספקתי לעשות שיעורים
ישבתי מול המחשב ודיברתי עם אנשים
אני מכורה למחשב, זהו זה בדוק
קשה לי לקום ממנו ולעשות דברים אחרים
היה שקט ולא הספקתי לחשוב על שום דבר חשוב
חשבתי להירגע לנוח...
והכל היה בסדר עד שה-X שלי עיצבן אותי.
זה לא חשוב על מה ולמה
אבל הגנים הג'ינג'יים שלי התעוררו
וזהו עכשיו אני לא אסלח לו עד יום כיפור הבא.
פשוט מגעיל מה שהוא אמר ומה שהוא עשה.
עכשיו תגידו, זה נשמע לכם הגיוני שחברה שלו תבכה בגלל שאנחנו מדברים בטלפון?
מה זה גנון? לא מוצא חן בעיניה שאנחנו מדברים, אז היא בוכה (היא לא תגיד לו שהיא לא רוצה שנדבר).
וזה לא שאנחנו מדברים שעות בטלפון, בסה"כ כמה דקות בקושי...
אמרתי לו שאני מתקשרת כי אכפת לי, וזה לא אמור לעניין אותי אם הוא איתה או לא (והאמת גם לא מעניין אותי מה היא מרגישה בקשר לזה, אחרי הכל הוא זה שרצה להיות איתי בקשר גם אחרי שנפרדנו).
אמרתי לו שלא מתאים לי לדבר רק פעם ב... או שאנחנו בקשר חברי (אפלטוני כמובן) או שלא.
ומי שחבר שלי (ידיד מה שנקרא) אני מדברת איתו הרבה יותר מפעם ב...
ואכפת לי, זה בטוח, אבל אני מתחילה לחשוב ברצינות על לחתוך את זה, כי זה, דיי מעצבן לשמוע את היללנות הזו שלו, על זה שחברה שלו בוכה בגלל שאנחנו מדברים.
הוא נמס שבוכים לידו, זה שובר אותו לגמרי (ואני יודעת אחרי הכל אני הייתי איתו במשך 9 חודשים).
בעצם כשאני חושבת על זה זו כבר הפעם השניה השבוע שהוא אומר משהו שמעצבן אותי.
אולי כל מה שצריך לעשות זה לשים לזה סוף? לדבר איתו פעם ב... כדי לקבוע איתו מתי אני מחזירה לו את ההלוואה שהוא נתן לי.
אני כבר לא יודעת, אני שנואת להיות כועסת
דווקא היה לי יום רגוע לגמרי
הורדתי את הדיסק האחרון של גלעד שגב, דיסק יפייפה, מומלץ בחום.
חושבת שאני צריכה להגדיל את אוסף הדיסקים המקוריים שלי.
אצלי כל המוזיקה נמצאת על המחשב, יש לי 65 אלבומים של מוזיקה ישראלית על המחשב.
ויש מוזיקה שלא מסודרת לפי אלבומים, גם עברית וגם לועזית, הכל בmp3. סה"כ כמעט 15 ג'יגה, משהו כמו 2000+ קבצים.
אני אוהבת מוזיקה ישראלית, לא תמיד יוצאים דיסקים שאני אגיד שאותם אני אקנה, בטח לא במחירים שיש היום (90 ש"ח לדיסק, זה קצת הרבה).
עוד מעט הולכת לעבודה, המשמרת שלי היא עד 1 בלילה ומחר יש לי משמרת בוקר (ואני לא יודעת איך אני אתעורר בשביל זה).
אמא שלי סיפרה לי שבמושב עשו בית כנסת כמו שצריך. יש ליד המושב יישוב דתי וכמה אנשים שכן חשוב להם יום כיפור אירגנו שיבואו למושב ויעשו את התפילות שם במקום בבית כנסת שיש במושב השכן. לפחות יש משהו שיחבר ליהדות.
היא סיפרה לי שהיה ממש מעניין, גם שהיא מתחברת מאוד לדת...
והיום הם נסעו לחברים ל"ארוחה מפסקת" (אף אחד מהם לא צם), אבל זה מפגש נחמד של חברים.
זהו היום נגמר...
אפשר לחזור לשגרה...