לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אז היה ערב חג


 

בנוכחים:

המשפחה שלי

אמא ואבא שלי, אחי אחותי ואני

סבא וסבתא שלי

דודה שלי (אחות של אמא) והבת הקטנה שלה

והגויים - אשתו של בן דוד שלי כלתה והנכד (הבן לא היה)

 

קבענו להתחיל בשעה שבע בערב

דודה שלי הואילה בטובה לצאת מהבית רק ב-19:20 התחלנו בלעדיה

היא הגיעה כבר אחרי שסיימנו את כל הברכות

אבא שלי טוען שהיא הייתה בשוק שהתחלנו בלעדיה

אני לא יודעת, אבל אם היא מצפה שבכל פעם שהיא מאחרת בחצי שעה -שעה נחכה לה, זו בעיה שלה

בכלל, הפסטיבל מאיה (זה השם של הבת הקטנה שלה) כבר נמאס על כולנו

בת דודה שלי עוד מעט בת 3, בחיים שלי לא ראיתי התנהגות כזו של ילדה, לא חברותית, לא מחבקת, והיא רואה אותנו, המשפחה הקרובה כל שבוע בארוחת שישי, כל הזמן צמודה לאמא שלה כמו איזו עלוקה. גם אתמול כשהם באו, היא לא הסכימה להיפרד מאמא שלה לרגע ואפילו לא נתנה לה לאכול.

וכולם מנסים לתת לה תשומת לב, שהיא בכלל לא מחזירה חזרה, גם אחי וגם אני כבר מתעלמים מהילדה, כי באמת נמאס מכל פסטיבל החנופה לילדה המפונקת הזו. שבכלל בסוף היום אוכלת סימילאק ולא אוכל אמיתי.

ילדה שאוטוטו בת שלוש אבל נראית כמו תינוקת בת שנה וחצי וגם מתנהגת ככה, בעצם סליחה, תינוקות בני שנה וחצי מתנהגים בצורה יותר בוגרת ממנה.

 

אחר כך הגיע החלק של האוכל

ופחות או יותר סיימנו הכל בסביבות 21:30

רוב האוכל אמא שלי הכינה

סבתא שלי תרמה גפילטא (מדהים)

ודודה שלי הביאה פירות שאף אחד לא ממש נגע בהם (היא בקטע בריאותי)

אמא שלי עשתה עוגת דבש עם תפוחים מדהימה (התפוחים הופכים את העוגה לכזו נימוחה שזה wow).

 

הקרובי משפחה של אבא שלי, כמו שציינתי הגיעו בהרכב חלקי

למעט אשתו של הבן דוד של אבא שלי שכבר שנים חיה בארץ שהיא היחידה שמדברת עברית שוטף, אף אחד מהם לא מדבר עברית.

הבן שלה, שלא הגיע כי הוא היה בעבודה, גם לא מדבר טוב עברית, ובכלל הבנתי שהם בונים בית באוקראינה ושהוא רוצה לחזור לשם, אבל אשתו לא רוצה לחזור. מרוויחים שם משכורת של 300$ לחודש, ופה הם יכולים להרוויח יותר ולחיות יותר טוב, אפילו שקשה להם עם השפה.

זה מצחיק כי שניהם, הצעירים קיבלו סל קליטה אבל לא ניצלו את החלק שבו הם יכולים ללכת לאולפן וללמוד עברית כמו שצריך. זה הרי דבר בסיסי כשבאים לארץ - ללמוד עברית. למרות שלא חסרה קהילה רוסית ענפה בישראל, אם רוצים להתקדם ולעבוד במשהו נורמלי חייבים לדעת עברית.

הילד שלהם (בן 5), למרות שהוא לא מדבר עברית, אבל מבין כל מילה, שיחק עם אחי ואבא שלי כדורגל, ובכלל היה מאוד ידידותי (בניגוד גמור לבת דודה שלי).

 

אחר כך דודה שלי באה לראות את היחידת דיור שההורים שלי בנו לי

ושוב התחלה עם ההצעות הטיפשיות שלה, לרהט את הסלון בסגנון זרוק, פופים, סגנון הודי וכו''

שזה בכלל לא הסגנון שלי

בחיי שאני צריכה לזכור לא לבקש ממנה עוד טיפים איך לרהט את הבית, אנחנו בסגנונות מאוד שונים.

שתבינו, שהיא גם אם אין לה כסף הייתה קונה ריהוט, ואני לא קונה ריהוט אם אין לי כסף לזה עכשיו

אני לא עובדת, כי בתחום שלי עוד לא מצאתי עבודה, ובכל תחום אחר אני ארוויח כמו שאני מקבלת דמי אבטלה, אז לא שווה לי להתחיל בזה לפני שמסתיימת תקופת האבטלה. סבא שלי שהוא בן 79 הבין את זה ישר כשאמרתי לו, דודה שלי ממש לא

 

אני מתה על דודה שלי

אבל לפעמים נראה שהראש שלה בכלל לא עובד

אני ממש לא אוהבת את צורת החינוך שהיא נותנת לבת שלה

הילדה, שלמזלה קיבלה את השכל של אבא שלה, עוד כמה שנים תסובב אותה על האצבע הקטנה

לא שהיום היא לא עושה את זה, הילדה עושה מה שהיא רוצה, לא מה שאמא שלה רוצה

לדודה שלי בקושי יש שליטה על הילדה

פסטיבל מאיה כבר הפך להיות מעיק

ורובינו הפסקנו להרעיף תשומת לב לילדה, כי פשוט היא לא מחזירה בחזרה

הכל עניין של חינוך

ראינו ילדים אחרים, הם לא מתנהגים ככה

 

בכל מקרה כל הערב חג הזה היה קצר משהו

אבל בסדר

 

שתהיה לכולנו שנה טובה!

נכתב על ידי , 9/9/2010 12:17   בקטגוריות אצל ההורים שלי, המשפחה שלי, חגים  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-10/9/2010 20:39
 



אני לא סובלת כש...



ההורים שלי מזמינים אנשים שאני לא סובלת לחגים
יש מעט מאוד אנשים שעונים על ההגדרה הזו
ה"משפחה" של אבא שלי
והגרשיים בכוונה, כי לבן של הבן דוד של אבא שלי קשה לי לקרוא משפחה
הם לא נמצאים בקשר איתנו, הם לא מתקשרים בעצמם אף פעם, הם מעולם לא הזמינו אותנו (או רק את ההורים שלי) אליהם.
והחלק הכי אירוני - הם בגלל לא יהודיים!

אמא שלי הרשתה לאבא שלי להזמין אותם לראש השנה בטענה שאבא שלי בדיכאון כי אין לו משפחה
שני ההורים של אבא שלי נפטרו
אחות של אבא שלי גרה בצפון, ואמא שלי לא תרצה לנסוע לשם אפילו אם היא תזמין אותנו (והיא לא תזמין אותנו אחרי שאמא שלי אמרה שאנחנו עושים את החג פה).
אמא שלי טוענת שזו המשפחה היחידה של אבא שלי
אני מצטערת, אני בכלל לא רואה בהם אפילו צל של ענף מהמשפחה שלי
אח של סבא שלי ז"ל (אבא של אבא שלי) התחתן עם אישה בריטית נוצריה אחרי מלחמת העולם השניה, הם הלכו לגור באוקריאנה
בן דוד של אבא שלי - שהוא היה נוצרי (כי אמא שלו הייתה נוצריה) עלה לארץ לפני כעשור עם אשתו (הנוצריה), הוא נפטר אחרי כמה שנים מסרטן, אשתו אישה מאוד נחמדה נשארה בארץ, עובדת קשה מאוד ושולחת כסף לילדים שלה שגרים באוקראינה.
אחד הבנים שלה גם הוא נוצרי, עלה לארץ עם אשתו והילד שלהם (שגם הם כמה מפתיע נוצרים) בזכות חוק השבות שמאפשר להם את זה (וכמה מפתיע הם קיבלו סל קליטה כמו כל העולים החדשים).

משפחה בשבילי, זה לא רק קשר גנטי
למרות שבמקרה הזה גם הקשר הגנטי קלוש ביותר
משפחה בשבילי זה אנשים שאכפת להם
אנשים שנמצאים איתנו בקשר
אנשים שמזמינים אותנו אליהם
האנשים האלה, למעט הסבתא (אשתו של הבן דוד שנפטר) שהיא בקשר עם אבא שלי פעם ב..., בכלל לא בקשר איתנו, הם לא יהודיים. בשביל מה להזמין אותם לראש השנה? החג הזה לא אומר להם שומדבר!
ובכלל צריך להביא אותם לפה ולהחזיר אותם, כי אין להם רכב
בפעם הקודמת אבא שלי היה צריך לקום באמצע הארוחה ולהחזיר אותם הבייתה

בכלל זה מעצבן שחצי שולחן ידבר ברוסית והונגרית

הדבר הזה יהרוס לי את כל ארוחת החג
אני לא סובלת את האנשים האלה (הבן של הבן דוד ואשתו)
עדיף היה להזמין סתם אנשים מהרחוב, לפחות הם יהיו אסירי תודה שהזמנו אותם, והחג הזה הוא בעל משמעות עבורם
לא סתם עוד ארוחת ערב חסרת משמעות

זה שיש לנו אותו שם משפחה, זה לא הופך אותנו למשפחה


נכתב על ידי , 3/9/2010 11:26   בקטגוריות אנשים מעצבנים, ההורים שלי, חגים, ראש השנה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-6/9/2010 22:19
 



הכי ישראלי בשבילי



עליה לרגל
ברוב בתי ספר עושים סוג של עליה לרגל בכיתה ז'
בבית הספר שאני למדתי עשו עליה לרגל לירושלים, ולא סתם עלייה לרגל, באמת הלכנו ברגל מיער חולדה עד ירושלים
יש בתי ספר שעושים את ה"עליה לרגל" למצדה

עבודת שורשים
הדרך שבה אנחנו מגלים עוד דברים על המשפחה שלנו, מאיפה באנו, ואולי גם לאן אנחנו הולכים

השואה
נקודת שפל בהיסטוריה, שאסור שאף אחד ישכח

ירושלים העתיקה
וכל מילה נוספת מיותרת

צה"ל
כי כמעט כולנו עשינו שירות צבאי (כזה או אחר)
כי בכל מקום בעולם סביר להניח שתיתקל בישראלי ואחת השאלות הראשונות שתשאלו אחד את השני תהיה "איפה שירתת בצבא"
כי גם היום כשאני עושה מילואים אני מרגישה סוג של גאווה ללבוש את המדים האלה (למרות השביזות)
כי זו הדרך שלנו לתרום למדינה, ואחר כך לרוב אנחנו לא עושים זאת

אילת
הנקודה הכי דרומית בארץ שלנו
משום מה כולם מחליטים לנסוע לשם לחופש דווקא ביולי אוגוסט שהכי חם

תל אביב
אם אפשר היה לבחור עיר שניה בתור עיר בירה היא הייתה תל אביב
עיר האורות, עיר הבילויים, עיר ללא הפסקה, יש פה הכל מהכל והיא מושכת אליה המון אנשים מהארץ ומהעולם
אה, כן היא גם העיר השניה בגודלה בישראל (אחרי ירושלים)

הישראלי המכוער
זה שביום העצמאות יעשה מנגל על אי תנועה
זה שידבר בסלוארי שלו בקולי קולות במקומות ציבוריים
זה שישאיר אחריו זבל ואשפה אחרי שביקר בחוף הים ו/או שמורת טבע ו/או מסלול טיולים
זה שמתנהג כאילו הכביש שלו
זה ששכח את המילים: תודה, סליחה, שלום

ישראלי בשבילי זה גם

נעמי שמר, אהוד מנור, עוזי חיטמן, יוני רכטר, גידי גוב, כוורת, תיסלם, בנזין, יהודה פוליקר, שלמה ארצי, אריק איינשטיין, שלום חנוך, ברי סחרוף, מאיר אריאל, דיויד ברוזה, טיפקס, יהודית רביץ, עפרה חזה, קורין אלאל, צביקה פיק, הגשש החיוור, החמישייה הקאמרית.
גילה אלמגור, ספי ריבלין, חנה לסלואו, צביקה הדר, זאב רווח, יהורם גאון, יעל אבקסיס, רונית אלקבץ, ישראל גוריון, דבל'ה גליקמן, איילת זורר, אלי יצפאן, מוני מושונוב, רבקה מיכאלי, חנה מרון, טוביה צפיר, יוסף שילוח.

אלכס חולה אהבה, גבעת חלפון אינה עונה, אסקימו לימון, דיזינגוף 99, הלהקה, עפולה אקספרס, אבא גנוב, סרטי ההומור של יהודה ברקן, חגיגה בסנוקר, צ'ארלי וחצי. קזבלן, הקיץ של אביה, סוף העולם שמאלה, מציצים.

אנשים שמכירים כל פינה בחו"ל אבל בקושי מכירים את הארץ שהם חיים בה
העירוב תרבויות שיש במדינה שלנו
ה"חוצפה" הישראלית, לשים דברים על השולחן, להגיד דברים בפרצוף גם אם הם לא נעימים במיוחד
כל מי שנוסע לחופשה בטורקיה, כי חופשה בטורקיה יותר זולה מחופשה בישראל
האנשים החילוניים שעושים ככל העולה על רוחם, אבל צמים ביום כיפור
שלמרות שאנחנו מדינה קטנה, צוותי חילוץ שלנו יגיעו לכל מקום בעולם כדי לחלץ ישראלים, וגם כאלה שלא

מדינת ישראל
כי אין עוד מקום בעולם שיקבל אותנו ללא תנאים
רק בזכות זה שאנחנו יהודים
שגם מי שעוזב לחו"ל יודע שתמיד יהיה לו לאן לחזור
בזכות זה שהוא יהודי



נכתב על ידי , 14/4/2010 12:55   בקטגוריות חגים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-15/4/2010 19:59
 



  
דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 43




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)