RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2019
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
תשלח לי שקט בקופסא
שמתם לב שבחג הזה ישרא שקט יחסית?
אנשים הפסיקו לכתוב
גם החג הוא לא כרגיל
המונים גודשים את הכבישים (ואתרי טיולים וכו')
ומולם יש את אלה שנשארים בבית מחמת הפקקים
אני חושבת שלא יצאתי מהבית כמה ימים פשוט כי לא היה לי צורך
והאמת, נעים לי להיות לבד, בלי אנשים מסביב
אני, השקט שלי
קצת טלפונים
אבל לא יותר מזה
אני לא יכולה להסביר את הצורך לשקט
בעבודה שלי, חלק ניכר ממנה היא לתת שירות לאנשים (באיזושהי צורה זה כך)
וגם עבודה עם המון אנשים במקום אחד (open space) ככה שתמיד יש רעש של אנשים אחרים
ופתאום השקט הזה
אני לא יכולה להסביר כמה זה טוב לא לשמוע
אני צריך
אני רוצה
לא עובד לי
נתקע לי המחשב/העכבר/המקלדת/תוכנה מסויימת
ועוד שלל דברים מהסוג הזה
מחול המועד סוכות לא היה לי חופש
אמנם אני לא עובדת במשרה מלאה, אבל השעות שאני בעבודה עושות את העבודה
וזה לא משנה אם זה 9 שעות או 6 שעות או 4 שעות ביום
התוצאה בסופו של דבר היא אותה תוצאה (רק עם משכורת לא מלהיבה במיוחד)
בסוף מפגשים משפחתיים בוטלו
מצד אחד מבאס משהו, כי אין הרבה הזדמנויות לפגוש את כל המשפחה
מצד שני, כנראה שאין גם היענות מהצד השני
מצחיק, ההורים שלי אומרים שככה זה עד שמתבגרים וקולטים שאף אחד לא נשאר מהמשפחה
ואז רוצים לשמור על קשר עם מה שנשאר
אני חושבת שזו פעם ראשונה שיש לי חופש ואני מעדיפה להישאר בבית ולא להסתובב בחוץ עם כל המון האנשים
| |
מה זה פסח בשבילי
בתור ילדה, המשפחה שלי שמרה הרבה יותר על המסורת, וכל חג נחוג ככתוב בספרים
אני זוכרת את ההכנות לפסח שהתחילו כמה שבועות לפני החג עצמו.
התיכנונים, של איפה יהיה הסדר
שאז באותם ימים היה במשפחה מאוד מורחבת מהצד של סבתא שלי (אמא של אמא)
חלוקת החגים (ראש השנה ופסח) התחלקו בדרך כלל בין ארבעת האחים ואחיות של סבתא שלי
ובלי שום קשר למיקום כולם תמיד היו מוזמנים
שני אחיה של סבתא שלי ניהלו ביד רמה את הטקס
ואנחנו הילדים תמיד היינו לומדים משהו חדש
אני זוכרת את אמא שלי הופכת את הבית בניקיונות לפסח
את קופסאת המצות שהייתה יושבת אחר כבוד על המקרר בהמתנה שמישהו יפתח אותה
את הקניות של הבגדים החגיגיים ונעליים חגיגיות לפני פסח
זה מצחיק את הבגדים האלה היינו מספיקים ללבוש אולי פעם אחת (חצי שנה אח"כ כבר היינו "גדולים עליהם")
ואת ההתרכזות של המשפחה
אמנם זה רק רבע מהמשפחה, כי בהתכנסות תמיד היה הצד של סבתא שלי
אבל האמת שבצד האשכנזי אף פעם לא היינו עושים חגים יחד (עד השנים האחרונות) ובפעמים המעטות שהורי אירחו את החג אצלם והם הוזמנו, הם השתעממו מכל הברכות והטקסיות של קריאת ההגדה (והיינו קוראים מההתחלה עד לסוף בלי לדלג על חלקים). שזה בעצם היופי של כל זה.
אני מכירה היטב את המשפחה מהצד של סבתא שלי בזכות זה
האחים תמיד שמרו על קשר, הבני דודים (של אמא שלי) וילדיהם שתמיד היו באירועים האלה
זו הייתה סוג של התכנסות והזדמנות פז לראות את כולם
אני זוכרת היטב את ערבי החג
שאמא שלי הייתה אומרת לאחי ולי לנסות לישון אחר הצהריים כדי שיהיה לנו כוח לערב, שלא נירדם (אחותי הייתה ילדה קטנה שהפסיקה המסורת הזו של החגים בפורום המשפחתי הגדול), מה שלא היה עובד בהכרח, או שסתם ננוח, והיינו יושבים בחדר שלנו ושומעים קלטות עם שירים של פסח.
וכשהיינו מגיעים למקום האירוע, תמיד הייתה הרגשה כזו מיוחדת, היה ריח מיוחד באוויר
היינו מתכנסים באחד הבתים ומחכים שהגברים (שני האחים של סבתא שלי) יחזרו מבית הכנסת ויתחילו בטקס (הארוך משהו)
כולם השתתפו בטקס קריאת ההגדה
כל הילדים (שידעו לקרוא) והמבוגרים
ונסו לתאר לעצמכם כמה זמן לוקח לשולחן שלם להגיד את "הא לחמא עניא" כשזה משהו כמו 50-70 איש שיושבים לשולחן
או כמה זמן לוקחת כל ברכה עד שכל אחד מקבל את מה שעליו מברכים באותו רגע
וכמובן ההסברים והביאורים של אחים של סבתא שלי, לנו הילדים ושאלת שאלות כדי לראות מה אנחנו יודעים ומה אנחנו זוכרים
אהבתי את ההתכנסות המשפחתית הזו, אני עדיין אוהבת
למרות שהמשפחה כבר לא נשארה אותו הדבר
הדור של סבתא שלי ואחיה הוא הדור שהולך ונעלם לאט לאט
והשמירה על המסורת היא כבר לא אותו הדבר
וכל זה למרות שאני בכלל חילונית, ואתאיסטית
ועדיין המפגש המשפחתי, לראות את המשפחה המורחבת, שזה משהו שקורה לעיתים דיי נדירות בואו ונודה, הוא מה שעשה בשבילי את החג שווה. גם בתור ילדה, גם בתור מתבגרת (אני לא זוכרת את עצמי מנסה להתחמק) וגם היום בתור אדם בוגר.
חסר לי לשבת עם המשפחה המורחבת
ופה זה לא משנה מאיזה צד
לאמא שלי אין כוח לנסוע להתארח אצל אחרים
ולא מעט אנשים אמרו לי שבאמת בשנה הזו הרוב עושים את הסדר קרוב בלי נסיעות למרחקים (של יותר מחצי שעה), עם המשפחה המצומצמת ולא כמו פעם שהיו עושים עם המשפחה המורחבת.
לי אישית זה חסר
אני מוסיפה שיר ששמעתי לאחרונה שמתחבר לי מאוד יפה לתקופה (לא הצלחתי להוסיף בתור סרטון לפה)
ומאחלת לכם חג אביב שמח!
נצלו את הזמן, לנוח קצת, לפגוש חברים, משפחה, לטייל, לשבור את שגרת היומיום
| |
אחרי שהאביב הגיע
גם פסח קרב ובא
אנחנו הולכים להיות במתכונת מצומצמת
ההורים שלי, אחי ואחותי, הורים של אמא שלי, דודה שלי והבת שלה ואני
אני יודעת מאמא שלי שהוזמנו לדודה שלי (אחות של אבא) אבל לאמא שלי אין כוח לנסוע עד לשם (מי ישמע, סה"כ 45 דקות נסיעה)
ביום ראשון תהיה לנו בעבודה הרמת כוסית
תמיד פותחים שולחן מפואר בעבודה שלי
אני אישית לא אוהבת במיוחד את כל הרעש שעושים סביב זה
אבל זה לא עד כדי כך מפריע לי
כולם רק מחכים לתלושים שמקבלים לחג
בחול המועד אנחנו לא עובדים
אני חושבת שזו אחת ההמצאות לא לעבוד בחול המועד (כמו שעושים בחברות שעוסקות בתחומים ספציפיים), או לעבוד רק חצי יום (כמו שעושים בבנקים), ככה באמת אפשר להרגיש אווירה של חג.
כמובן שזה שילדים לא נמצאים בביה"ס עושה את הדרך להגיע לעבודה להרבה יותר סימפטית, מצד שני הם נמצאים בכל מקום אחר שאני אלך אליו (הקניון, המכולת, הרחוב, איפה לא)
אני זוכרת בתור ילדה שלא הייתה לנו בעיה להעסיק את עצמינו בתקופה של פסח, תמיד היה מה לעשות, ההורים היו מתארגנים עוד לפני כדי לספק לנו פעילות או שתיים בשבוע, מחוץ ליישוב שגרנו בו, וביתר הזמן העסקנו את עצמינו לבד.
היום זה נראה כאילו הורים שוברים את הראש כדי למצוא פתרון לילדים בחופש
אני אישית מחכה לחופש הזה כמו אוויר לנשימה, זה מרענן השבוע הזה, נותן כוחות חדשים עד לפעם הבאה (חוהמ"ס)
אני רוצה להספיק לבקר באיקיאה (בסניף רשל"צ) כדי לקנות כמה דברים לבית, אבל זה בטח יהיה אחרי פסח
וגם להיות בסינמה סיטי החדש ברשל"צ, לראות אולי את "אליס" ב-3D (למרות שאמרו לי שהסרט הזוי לחלוטין ולא קרוב ובקושי קשור למקור)
חשבתי לטייל קצת בארץ בחופש, אבל נראה לי שאני אשאר באיזור תל אביב, גם ככה יהיה מפוצץ באנשים כרגיל.
היום עשיתי בדיקות דם אחרי 3 חודשים שלקחתי ברזל, האמת ציפיתי לשינוי ניכר.
במקום זה מסתבר שהברזל שלי ירד עוד! (אמנם עדיין בנורמלי, אבל בגבול המאוד תחתון שלו) הזוי משהו
אני חושבת ללכת לבקר את הרופא שלי עם התוצאות האלה (נחמד שאפשר לראות את התוצאות תוך כמה שעות באינטרנט)
כדי להבין אם משהו לא בסדר אצלי
אני תוהה כמה היה דבר חכם לקחת את הקורס הראשון שלקחתי באוניברסיטה
מצד אחד הוא לא קשור ישירות לתואר, זו טעימה ממתמטיקה
בינתיים, עד כה מה שאני לומדת לא מזכיר לי מתמטיקה בשום צורה שלמדתי אי פעם
אז אולי הציון בקורס הזה לא כל כך חשוב לתואר, אבל מצד שני לא יודעת, אולי זה בזבוז של זמן?
ההתקדמות לא מהירה מדיי, אבל עוד לא התרגלתי ללמוד מאסות גדולות כאלה של חומר
אז מצד שני זה טוב, כי זה סוג של התנסות, והכנה ללמידה
כרגע אני מרגישה סימן שאלה ענקי מעל הראש שלי בקשר לקורס הזה
| |
דפים:
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
