להעביר את המבחן בהסקה סטטיסטית לתאריך אחר

זה שהייתי חולה, הרס לי לגמרי את התוכניות

זה השבית אותי לגמרי

ללמוד? מי בכלל יכל לעשות משהו

בקושי לשבת מול הTV אפשר היה

ישנתי בכמויות מסחריות

לקח 10 ימים לשפעת לעזוב אותי

ועוד שבועיים להרגשת הסמרטוטיות לעבור

ואני עדיין עם שיעוליחה מעצבן

שמורגש בעיקר בלילה

אבל זה עדיין מעצבן

וחוץ מזה נתפס לי מהשיעול איזה שריר בגב

בחיים שלי לא חשבתי שכאב של דבר כזה יפריע לי לישון או לתפקד

ותאמינו לי שיד ימין, שזו היד החזקה שלי (למרות שטכנית אני כותבת ב2 הידיים, אבל ימין היא זו שאני רגילה להשתמש בה)

שהיא מוגבלת בגלל הכאבים שיש לי בגב, זה סופר קשה להתרגל להשתמש ביד השניה

שלא לדבר שלכתוב ביד שמאל לא מרגיש לי אותו הדבר כמו לכתוב ביד ימין

מי היה חושב שאני אקח משככי כאבים בגלל שריר שנתפס לי בגב

מפה לשם התייעצתי עם כמה מחברי

והחלטתי להעביר את המבחן לתאריך השני שלו

מה שנותן לי עכשיו שבועיים להתרכז בללמוד אליו

ומשאיר לי 3 ימים ללמוד למבחן בקורס ניהול משאבי אנוש

שביננו, לא צריך יותר מ-3 ימים כדי ללמוד למבחן הזה

רק להכין טוב את הספרים לפני כן

והיות ואני לא עובדת וזמני בידי, אני בטוחה שאני אוכל להקדיש גם לזה זמן

בכל זאת, זה יותר נחמד מהסקה סטטיסטית...

ואחר כך יש לי חודש שלם ללמוד למבחן בסטטיסטיקה

השינוי הזה גם מקל עלי גם בכמה דברים נוספים

בשישי הקרוב אנחנו חוגגים לסבתא שלי יום הולדת 79

נגיע כל המשפחה, נשב במסעדה טובה (שבוע אמא שלי שיגעה אותי עם המסעדה)

ואני אוכל להיות שם בכייף בלי להיות לחוצה לחזור הבייתה ללמוד

וביום שלישי בשבוע הבא יש אזכרה לסבא שלי... לא להאמין שעברה שנה

זה גם משהו שאם הייתי לומדת למבחן, היה תופס לי חלק לא קטן מהיום

ועכשיו אני לא צריכה להיות לחוצה בקשר לזה (יומיים לפני מבחן, שחצי יום מוקדש למשהו שהוא לא לימודים, זה לא...)

עכשיו כשאני חושבת על זה, כנראה לנצח האזכרה של סבא שלי תהיה בתקופת מבחנים

נו שויין

זה נראה לי (ומרגיש לי) הדבר הנכון לעשות בהתחשב בנסיבות

זה המכתב הפנייה ששלחה הרופאה הפלגמטית של L

שהייתה אמורה לטפל בבעיה הזאת כבר לפני שנה

ולא עשתה כלום

לכבוד גאסטרואנטרולוג - דחוף!

מפנה את המטופל להתייעצות בשל:

תחושת אי נוחות/תפיחות/כבדות בחגורת בטן עליונה

בשבוע האחרון אחרי ארוחה "על האש" - 3 ימים כאבי בטן סביב הטבור

קוליקיים וכעת כאבים המחמירים בהליכה/תנועה.

ללא בחילה או הקאה, ירידה בתיאבון

בבדיקות דם אנזימי הכבד מוגברים

ידוע על כבד שומני

הפטיטיסים CMV EBV - שליליים

לא שותה אלכוהול באופן תדיר

TSH וקורטיזול תקינים

נוגדנים אנטימיטוכונדריאל ושריר חלק - שליליים

בסונר - כבד עם הסננה שומנית רבה

עדכון 21/7/2015

בבדיקות דם - עליה באנזימי כבד - יותר חסימתי - ALP 150, GGT 483

22/7/2015

כאבי הבטן בשיפור, אולם מדי פעם התקפים של כאבים ברום הבטן לשניות וחולף

מתאר אברסיה למזון, בחילות, חולשה כללית, והרגשה כללית גרועה

אז L הלך ביום ראשון לגאסטרואנטולוג

הוא סיפר לי שהיה בדיחה

כל שאלה שהוא שאל את הרופא

הרופא אמר לו שצריך דיאטה

אומר שכואב לו

התשובה - צריך דיאטה

בכלל הוא סיפר לי שהוא חיכה בתור

הרופא במקרה ערבי, הכניס  את כל הפציינטים הערביים קודם

ורק כשהם נגמרו התחיל להכניס את הפציינטים היהודים

הוא לא קיבל תשובות לשום שאלה קריטית שהוא שאל אותו

הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה שאין לו גידול (לא רואים בCT סימן לזה)

והופא אמר לו שצריך לחכות לניתוח של ה-CT (נו באמת, רופא מומחה צריך לפחות לדעת לקרוא את זה, לא?)

שזה לוקח 10 ימים

בשבוע הבא יש לו אנדוסקופיה וקולונוסקופיה

אם אני זוכרת נכון לפחות את התוצאות של זה מקבלים ישר

אלא אם כן לוקחים ביופסיה ואז לוקח עוד זמן, אבל לא ממש מחפשים סרטן שם אלא בעיה אחרת

(הוא גם ככה צריך לעשות את הבדיקה הזאת כי יש במשפחה שלו מקרה של סרטן המעי)

מה שכן הרופא הסביר לו איפה הכבד נמצא

ואמר לו שיש לו כבד מוגבה (ז"א יותר גבוה ממה שרגיל אצל רוב האנשים)

וזה עשה לו סדר כי הוא היה מרגיש כאבים בחזה, אבל בצד הימני לא השמאלי

והוא לא הבין מה זה והתפדח מלהגיד לאנשים את זה

וגם הרופא העלה השערה שאולי יש לו אבנים

או שיש לו אבן שנתקעה ביציאה מהכבד

אבל אי אפשר לראות את זה בCT

הוא אמר לי אחר כך שהוא ממש לא מתכוון לחזור לרופא הזה

שזה היה בדיחה, וזה בכלל היה מעליב היחס של הרופא אליו

שמגיע אליו בן אדם חלש מרגיש לא טוב ומבקש תשובות

ולכל שאלה התשובה היא אתה צריך דיאטה

כשבן אדם לא מרגיש טוב, מרגיש חלש ובקושי מתפקד

צריך לפחות להסביר לו למה זה קורה

ולא לתת לו יחס מזלזל

רק שתבינו שעם כל זה שהוא מרגיש חלש ועייף מאוד

הוא הולך כל יום לעבודה כי לחוץ מאוד שם עכשיו

והוא לא רוצה לדפוק את הצוות שלו

(למרות שאם זה היה קורה לבן אדם אחר הוא היה לוקח ימי מחלה ולא מתחשב באף אחד)

אני מדברת איתו כמעט תמיד כשהוא בדרך הבייתה כדי שלא ירדם בדרך

והוא מספר לי שאפילו שיש לו הגה כוח ברכב, אפילו את זה קשה לו לסובב

ככה הוא חלש

שבוע שלם של כאבי בטן ושהוא בקושי אכל משהו עשו את שלהם

דווקא ביום ראשון כשהוא היה אצל הרופא הוא כל כך התעצבן

שזה נתן לו כוח והוא אכל שניצל ופירה

והרגיש יותר טוב אחר כך וגם לא היו לו כאבי בטן

אבל עדיין, הוא מרגיש מאוד חלש

עייף כל הזמן, לא משנה כמה הוא ישן

היום כשדיברתי איתו הוא אמר לי שהוא מרגיש הרבה יותר טוב

אין לו כאבים יותר והוא רק מאוד מאוד עייף כמו מישהו שלא ישן מספיק

זה כבר מעודד בפני עצמו

אמרתי לו עדיין שחשוב שיעשה את כל הבדיקות שנשארו לו

רק כדי לסמן V על זה ולראות שהכל בסדר

הוא אמר שבשבועיים האחרונים הוא ירד 4 קילו בגלל שהוא הרגיש כל כך רע

אני רק מקווה שהוא ימשיך לשמור לאכול אוכל בריא

ולא את הג'אנק שהוא אוכל בדרך כלל

בשבוע שעבר המצב שלו היה כל כך נוראי

שממש ממש דאגתי לו

אז דיברתי איתו

ניסיתי להבין למה הוא מסרב בתוקף ללכת לבית חולים ולעבור את כל הבדיקות

הוא טוען שהכל יהיה בסדר, אומר שעושים מזה יותר מדיי ממה שזה

הבדיקות דם שלו נראו זוועה! כל התפקודי כבד חוץ מבילורבין היו עם חריגות גבוהות!

החלק שיותר מעצבן אותי זה שהוא הראה לי את הבדיקות במחשב

והסתכלתי על בדיקות שהוא עשה לפני שנה, והן גם היו עם חריגות

אבל הרופאה המטומטמת שלו לא עשתה עם זה כלום!

יש לו שני אחיינים שהם רופאים והוא התייעץ איתם

ושניהם אמרו לו שהוא לא מבין את החומרה של המצב שבו הוא נמצא

כן העור שלו גם נעשה קצת צהבהב וזה לבד סימן לא טוב!

אבל הוא עדיין בנונשאלטיות שלו

רוצה שדברים יעשו בקצב שלו

אז היום הוא עשה CT בטן את התוצאות יקבל רק עוד 10 ימים!!!

וביום ראשון הוא ילך לרופא מומחה בתחום באופן פרטי

וצריכים לחזור אליו מהמכון שעושה את הבדיקת קולונוסקופיה

והוא גם צריך לקבוע תור לבדיקת גסטרוסקופיה

(בחיי לא יכלו לתת לבדיקות האלה שמות קצת יותר ידידותיים?)

הוא אמר לי שהרופאה ביקשה לראות אותו כדי לראות איך הוא נראה ואיך הוא מגיב

והוא כהרגלו עשה איתה צחוקים והתנהג כאילו הכל בסדר

כשאיתי הוא מדבר הוא עייף ואין לו כוח לכלום

והוא יכול להגיד לי רגע ולדבר עם מישהו ברחוב כאילו כלום

כאילו הכל בסדר

כשבעצם שום דבר לא בסדר

אני מנסה להסביר לו שהוא יכול פשוט להתמוטט באמצע הרחוב

או כשהוא מבקר אצל חברים או משפחה מולם ומול הילדים הקטנים שלהם

או יותר גרוע, כשהוא לבד בבית  ואין אף אחד שיקרא לעזרה

וזה כאילו כמו לדבר לקיר, מהכל הוא עושה צחוק

או אומר לי אל תדאגי יהיה בסדר

יצא לי אתמול (יום  רביעי) לדבר עם ידיד טוב שלי

שהוא מנכ"ל ובעלים של חברה

ושאלתי אותו מה הוא חושב על לעבוד בחברה ההיא

הוא אמר לי אני מקווה שמה שהציעו לך זה לא במחלקה X

אמרתי לו כן, דווקא במחלקה X (שם הרי הוא עובד ושם מחפשים עובדים)

אז הוא אמר לי שלא מזמן הוא קיבל מייל מגורמים רשמיים בחברה שאמרו שיסגרו את המחלקה הזאת תוך 3 שנים!

זה הזמן הרישמי שאמור להיות, אחר כך כל מה שהמחלקה הזאת עושה יעבור לחברה שרכשה את הפלטפורמה שהם תומכים בה

וחוץ מזה הוא אמר לי שמקצועית לדעתו זה משעמם לעבוד בתחום הזה

שזה תחום מאוד צר ואיך שהוא מכיר אותי אני מהר מאוד אשתעמם

מה גם שהוא לא חושב שזה נכון ללכת למקום שאני יודעת שייסגר

אני יודעת שההסכם שנחתם עם החברה הוא שהם מחזיקים את התמיכה לפלטפורמה ל5 שנים

אז אני לא יודעת מאיפה אותו ידיד שלי, שכן יש לו קשרים ואני באמת לא מטילה ספק בדבריו

קיבל את המידע הספציפי הזה

כל העובדים שם בטוחים שיש להם 5 שנים לא 3

שסיפרתי לו על השימוע הוא אמר לי שזה תהליך פורמלי ובכלל לא נורא אם יפטרו אותי ממקום כזה

מגיע לי חודש משכורת על כל שנה שעבדתי שם וגם לחתום אבטלה

ועדיף שאני אמצא עבודה שתעניין אותי ולא ללכת על סתם משהו

טוב הוא גם ספציפית לא אוהב את המוצרים והפלטפורמות של אותה חברה שאותה מחלקה נותנת להם תמיכה

מאידך אותו ידיד המליץ לי לפני כמה שנים ללכת לעבוד בחברה של מישהו שהוא הגדיר חבר

ואמר שיש שם אנשים מעולים והעבודה שם כייפית והם הוגנים

כשבפועל העבודה שם הייתה סיוט, המשכורת ברצפה (קצת יותר ממינימום)

עבדתי 12 שעות ביום כל יום, ולפעמים אפילו יותר ולא קיבלתי על זה תוספת של שעות נוספות - שעון נוכחות לא היה שם אפילו

כל העובדים שם עבדו בלי חוזה וכשביקשתי שיחתימו אותי על חוזה קיבלתי את החוזה הכי דרקוני שקיבלתי בחיים שלי - שכמובן לא חתמתי עליו

עכשיו אני לא יודעת מה לחשוב

אני יודעת שהוא, עסוק עכשיו בבעיות הבריאותיות שלו

אני מקווה שבזה הוא יתעסק, כי זה הרבה יותר חשוב מזה שהוא יעזור לי למצוא עבודה אחרת

ובכלל אני תמיד מסתדרת, ואני צריכה אותו חי ובריא ולא חצי מת

מצד אחד זה לא בריא לי להישאר במקום הנוכחי

ועדיף שאני אמצא עבודה אחרת וולא אשאר בלי הכנסה

למרות שאני מודה שאחרי כל הזמן הזה, ניקוי ראש וקצת חופש לא היה מזיק לי

לא אוהבת להתחיל עבודה חדשה עם המשקעים של העבודה הי שנה

ולמרות שהתפקיד לא מעניין אותי באופן אישי

יש שם יתרונות

זה לעבוד בחברת הייטק

יכולות להיות לי שם אופציות לקידום

בכל זאת אני צעירה (יחסית), אני סטודנטית, יש לי כישורים וניסיון רב

מצד שני החברה הזאת לא ששה לקדם עובדים (או אולי לא את כל העובדים)

ויש שם מחלקה עם אחלה אנשים, מחלקה מגובשת שנעים לעבוד בה

זה לא משהו שיש לי היום בעבודה

או בכלל בשנים האחרונות תמיד עבדתי דיי סולו

וגם אם אני אמורה להתחייב להוציא רישיון זה יקדם עוד נושא שאני בכל פעם מחדש דוחה קצת

כי יש מבחנים ויש לימודים ויש הוצאות ויש עבודה ואין לי כוח ואני עייפה ואני יכולה להמשיך עם זה עוד אבל הבנתם את הפואנטה

אני לא יודעת מה לעשות איתו

אני יודעת שהוא בן אדם מבוגר ואחראי לעצמו

והוא לא טיפש, אבל כרגע הוא מתנהג ממש כמו אחד כזה

לא ללכת לטפל בעצמו במיידי זה ממש לבזבז את הזמן

הוא לא מקבל טיפול הוא לא יודע מה יש לו

וכל זה משיכה של זמן

עד שהוא יקבל את התוצאות של  כל הבדיקות יעברו שבועיים או שלושה שבועות

לכבד יכול להיות נזק רציני בתקופה הזאת

והוא כאילו לא מפנים את זה בכלל

אפילו היום אחרי הCT בטן שאמרו לו שיהיו תוצאות רק עוד 10 ימים

אני לא מבינה מה עובר לו בראש

מה זו השאננות הזאת?

הוא דיבר איתי אחרי ה-CT

אומר לי שהוא מרגיש זיפת

ושהוא מת מעייפות שאפילו אין לו כוח לדבר

ועדיין הולך לעבודה

במקום לטפל בעצמו

אני לא מבינה את זה?

תוספת מאוחרת:

מתקשרת אליו בצהריים

שומעת אותו גמור גמור מעייפות

והוא מספר לי שהוא כמעט התעלף בעבודה ואיזה פאדיחות זה

ואני אומרת לו, אולי תלך למיון?

והוא מה פתאום, למה שאני אעשה דבר כזה

(אולי כי הרגע כמעט התעלפת???)

הוא אומר לי אני רק צריך לישון, אני מת מעייפות

חייב לעצום את העיניים ולישון

אין לי מושג איך הוא ינהג הבייתה במצב הזה בכלל