לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אז מה היה השבוע...


 

היה פיגוע בב"ש, פיגוע נוראי.

אנשים פה עדיין בהלם מכל העניין

מה לעשות שזה המקום האחרון שבו הם ציפו שיהיה פיגוע.

באמת אוכל לציין שב"ש היא עיר שקטה יחסית מהבחינה הזו.

גם אבטחה כמעט ולא הייתה עד השבוע שפתאום הגבירו את האבטחה בכל מקום וכן נראו מאבטחים במקומות שמעולם לא נראו בהם מאבטחים (מעניין כמה זמן זה יימשך).

הי מוזר זה היה לקבל עשרות טלפונים מחברים שלי, האמת הארוע הזה הראה לי מי הם באמת חברים שלי, בחיים הלא וירטואליים הכוונה, יש אנשים שמהם בכלל לא שמעתי, ולעומת זאת מאנשים שלא ציפיתי שיהיה להם אכפת (כמו שכנים של ההורים שלי, או שותפים לעבודה של ההורים שלי) שהם התעניינו אצל ההורים שלי. גם הרש"צ שלי שלח הודעות לכל הצוות, כדי לבדוק שכולם בסדר.

אני לא מכירה אף אחד שהיה בפיגוע הזה, למזלי, אני לא גרה פה מספיק זמן.

גם לא ממש יוצא לי לראות טלויזיה או לקרוא חדשות.

אני מתעדכנת רק באינטרנט.

 

היום קיבלתי את המיקרו' שלי

סוף סוף אני יכולה לחמם אוכל בצורה נורמלית ולא במיקרו' מתקופת האבן.

סוף סוף יש משהו יעיל בבית שהוא שלי.

מישהו שעובד עם אבא שלי הביא לי את המיקרו' יש להם משפחה בב"ש והם באו לבקר, הם תמיד מציעים לקחת אלי דברים ולעזור, זו הפעם הראשונה שההורים שלי בעצם ביקשו מהם משהו. אמ שלי כבר מארגנת להם מהעוגות שמרים המופלאות שלה בתור תודה על ההובלה שלי המיקרו.

אבל היום גם גיליתי שאחד השותפים שלי לקח את המכונת כביסה שלו מבלי להודיע בכלל.

אז נכון המכונת כביסה שלו, אבל הוא לפחות יכל להודיע לי, שאני אוכל להתארגן על עצמי מבחינת כביסה.

למזלי יש מתחת לבית שלי מכבסה, אבל זה ממש לא פתרון.

אני מחפשת עכשיו מכונת כביסה יד שנייה (לא משהו מעשי כל כך באיזור הזה), להביא אחת מהמרכז, רק ההובלה תעלה לי ביחד כמו מכונה חדשה, אולי באמת יהיה כדאי לשקול לקנות מכונה חדשה. נראה, אני מקווה שאני אמצא משהו.

התגלית שאין לי מכונת כביסה פשוט עיצבנה אותי נורא.

כבר הספקתי לדבר עם אמא שלי בעניין, היא גם תברר (לסבא שלי יש קשרים, אבל רק במרכז, נראה מה הוא יגיד, הוא תמיד חושב כלכלי).

בכלל השותפים שלי בכלל לא מגיעים לפה, או שהם פה כשאני בעבודה, אני ממש לא יודעת, כי אני לא שמה לב.

היום במקרה נכנסתי לחדר של אחד מהם וראיתי שהוא לקח כמעט את כל הדברים שלו.

בעלת הדירה מחפשת שותפים יחד עם אח שלה שגר פה בב"ש.

מחר צריכים לצבוע פה את המקלחת המתקלפת של הבית (לי יש משלי), אני בכלל אהיה בעבודה, ככה שזה ממש לא יפריע לי.

 

השבוע קניתי נייד חדש (סלולרי למי שלא מבין).

בחברת אורנג', בעצם שידרגתי את המכשיר הישן שלי לנוקיה 6100.

יש לי 2 מכשירים ניידים.

בכלל יש לי נייד כבר מגיל 16 (סלקום).

כי בעצם כמעט ולא הייתי בבית בגיל הזה.

ואני קונה רק נוקיה, זה לא רק שם, המכשירים שלהם באמת מוכיחים את עצמם.

רק מה בארץ המכשירים שלהם נורא יקרים, אני ממליצה לכל מי שיוצא לו לנסוע לחו"ל לקנות שם מכשיר שלהם, הכי יקר יעלה 200$ (אבל זה לא כמו 1500 ש"ח שקונים פה בתשלומים).

בכל מקרה בשדרוג הזה גם העברתי את עצמי למסלול סטודנטים, ועכשיו יש לי מחיר אחיד לכל החברות. ואני מקבלת החזר לפי כמה שדיברתי כל חודש, שזה לא רע, ככה יוצא בעצם שאני לא משלמת על המכשיר...

 

קיבלתי משכורת השבוע (סוף סוף) דווקא לא רעה בכלל.

גם שילמתי ל-X שלי חלק מההלוואה שלקחתי ממנו.

אולי ייקח לי הרבה זמן להחזיר לו את זה, אבל לפחות אני יכולה להחזיר לו סכום מסויים כל חודש.

גם ג' חזר לדבר איתי השבוע, פתאום הוא לא כועס עלי יותר.

לא ברור בדיוק למה, אבל הוא חושב שזה לא עניינו של ה-X מה קורה איתי ואיתו (ולא משנה באיזו מערכת יחסים אנחנו אפלטונית או לא), אבל לא מפריע לו שאני אספר לאנשים אחרים.

(ואם מישהו יוכל להסביר לי למה אני אודה לו מאוד).

פתאום יוצא לנו לדבר הרבה יותר, גם אתמול, גם היום...

נמאס לי לנסות להבין גברים!

 

שיהיה לכם סופ"ש מדהים!

 

נכתב על ידי , 3/9/2004 21:42   בקטגוריות החיים בבאר שבע, עניינים שבינו לבינה, ענייני דירות, המתרגל מהמכינה  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-6/9/2004 12:37
 



אצלי הכל בסדר


 

ותודה לכל מי שהתעניין...

למה הכותרת הזו?

כי היה פיגוע בב"ש, ומי שלא זוכר, אני במקרה גרה בעיר הזו.

אגב, אני כבר שנה פה (נראה לכם שנמעתי בין התושבים? אני לא יודעת)

 

היה פיגוע נוראי בב"ש, דווקא דיי קרוב לבית שלי

2 אוטובוסים התפוצצו, 16 הרוגים ו-90 פצועים (ושהמספר לא יגדל)

ב"ש זו עיר מאוד שקטה מבחינת פיגועים

ואנשים פה חיים בשאננות שפה זה לא ייקרה

וזו אחת הסיבות למה המון אנשים בהלם בגלל הפיגוע הזה

קשה להם לעכל את זה, במיוחד את זה שזה קרה פה, בבית שלהם

 

הפיגועים הם מהדברים הנוראיים שהמדינה שלנו סובלת מהם בשנים האחרונות (נראה לי ב10 שנים האחרונות אם אני לא טועה, אולי אפילו קצת יותר מ10 שנים)

 

כל פיגוע כזה הוא מחריד

הרעש של הפיצוץ

המחזות של אנשים עפים

אנשים מפורקים

ילדים

דם בכל מקום

הצילצולים באוזניים שנמשכים כמה ימים אחרי

ההרגשה הזו שמרגישים בלב

והשאלה למה?

שתמיד, תמיד תהדהד בראש

אחרי שניה כבר צריך להתעשת על עצמך

וללכת לעזור לאנשים שאתה לא מכיר

אתה בכלל לא חושב

אתה פועל מתוך אינסטינקט טיבעי

לעזור אם אפשר

אחרי הכל לוקח 5 דקות (לפחות) עד שמגיעים אמבונלסים

דקות שנראות כמו נצח

ואתה רק מקווה שהזמן יעבור כמה שיותר מהר

ושלא תזכור את כל המראות האלה

 

לא מאחלת לאף אחד להתנסות בחווייה

 

אני לא ראיתי את הפיגוע שהיה היום בבאר שבע

הייתי בעבודה ושמעתי עליו בחדשות

 

לפני 3 שנים ראיתי את הפיגוע בסבארו בירושלים

זה היה ביום שהשתחררתי מהבסיס

ירדתי במרכז העיר והתכוונתי ללכת לאכול בסבארו

איך שהאוטובוס נסע סבארו התפוצץ

אחד המחזות הכי מחרידים שראיתי בחיים שלי

 

יהיה זכרם של הנרצחים ברוך...

 

מקודם שהירח רק עלה הוא היה אדום כמו דם...

עכשיו הוא כבר לבן...

בתקווה ללילה שקט ורגוע

 

 




 

 

ובכלל לא על זה רציתי לכתוב

אבל מצד שני לא יכולתי להתעלם

אחרי כל הטלפונים הדואגים שקיבלתי היום מחברים ומשפחה.

אצלי הכל בסדר...

ואף אחד שאני מכירה לא היה שם

 

ונעבור לנושא אחר...

 

אתמול גיליתי שלמישהי מהצוות שלי יש אח שגם משרת בצנחנים, גם בפלחה"ן. הוא אפילו באותו צוות עם אחי

איזה עולם קטן...

אחי סיפר לי שהוא המצחיקן שבחבורה.

אני עדיין לא יודעת אם אני אגיע להשבעה שלו, זה נראה כמו מבצע מסובך במיוחד.

 

אתמול גם הייתה לנו ישיבת צוות

דווקא יש לנו צוות דיי מגובש

אנשים ממש נחמדים

מתכננים ערב צוות

כנראה שנלך ללונה פארק בת"א ליום כייף (זה היה הרעיון שהתקבל ע"י רוב הצוות)

גם לכל אחד מהחדשים (ז"א כל מי שהתחיל לעבוד לא מזמן, כולל אותי) שמו תומך מהצוות. אותו בעצם אנחנו צריכים לשאול שאלות, ולפנות אליו בכל בעיה שיש לנו בנושאים טכניים שקשורים לעבודה.

שמו אותי עם מישהו נחמד לאללה, התותח מכירות של הצוות (לא תאמינו כמה הוא מצליח למכור). לפני כמה ימים הוא שאל אותי בת כמה אני, אמרתי לו, הוא אמר שהוא היה נותן לי מקסימום 20 (טוב לקחתי את זה בתור מחמאה).

דווקא חשבתי שאני כן נראית בגילי...

 

גם סוף סוף קיבלנו את התאריכים של החגים לעבודה.

אני ביקשתי לא לעבוד בראש השנה ויום אחרי.

כדי שאני אוכל להיות קצת עם המשפחה שלי בערב חג

ויום אח"כ אני רוצה לצאת עם החבר הכי טוב שלי, טל

כבר לא ראיתי אותו כמה חודשים (מיוני)

ולא יהיו לי עוד הזדמנויות לצאת למסיבות בפופ רינג (שזה במועדון התיאטרון ביפו למי שתהה) והמסיבות האלה הן רק בימי חמישי. הן הליין מסיבות הכי כי של הגייז בת"א ואיזור המרכז בכלל. למרות שאם להודות עם האמת בפעמים האחרונות שהייתי שם היו שם הרבה סטרייטים ומוזיקת הסטרייטים התחילה להשתלט על מוזיקה הפופית הכייפית.

ולמה אני לא יכולה ללכת ברגיל? זה בגלל שבדר"כ יש לי לימודים ביום שישי בבוקר, המורה שלי למתמטיקה אמר שכל עוד יש אוטובוסים עובדים הוא מלמד (זה גם ככה בערב יום כיפור, בעיה רצינית כי אני לא רוצה להישאר בב"ש לבד ביום כיפור).

אז אם יאושרו לי 2 ימי החופש שביקשתי, יהיה לי סופ"ש נחמד יחסית, מקווה שאני אספיק גם ללכת לים (אני מתגעגעת לים השנה לא יצא לי להיות בים, בים התיכון לפחות).

אז יש תוכנית כללית, עכשיו רק צריכים לאשר לי אותה.

 

יצא לי לדבר איתו (ואתם צריכים לדעת למי אני מתכוונת), מהיום נקרא לו ג'.

דיברתי איתו אתמול, הוא עדיין כועס עלי, שמעתי את זה בקול שלו, הוא גם אמר לי אח"כ שהוא עדיין מאוד כועס עלי.

אמרתי לו שהוא מאוד חשוב לי ואם זה לא היה ככה לא הייתי מתקשרת בכלל.

אבל הוא בשלו, אמר לי שמה שאמרתי היה טיפשי ולא לעניין.

משום מה תמיד כשאני מדברת איתו השאלות החשובות שהיו לי בראש נעלמות.

רציתי לשאול אותו אם הוא מתבייש בקשר שהיה לנו.

אבל אני יודעת שיש אנשים אחרים שיודעים על זה ממנו, חברים שלו.

חסר לו שזה המצב, זה באמת יעצבן אותי (ואני לא מתעצבנת בקלות)

אבל לא שאלתי, אז אני לא יודעת.

לפחות הוא דיבר איתי (דיברנו בערך חצי שעה)

לא יודעת מה זה אומר

כבר נמאס לי לנסות להבין

אפילו החבר הכי טוב שלו לא מבין את זה (שאלתי אותו).

 

היום חשבתי לשדרג את הנייד שלי (או יותר נכון אחד מהם, יש לי 2), כבר יש לו יותר מ-3 שנים אצלי.

אז אני מתלבטת בין שני מכשירים (נוקיה שניהם, אני מכורה)

ועוד לא החלטתי מה בדיוק אני רוצה.

אבל מה שבטוח זה שאני אעבור למסלול סטודנטים

זה באמת שווה.

 

גם דיברתי השבוע עם בעלת הדירה שלי

שאלתי אותה מה קורה אם לא ימצאו עוד שותפים, מה קורה איתי

כי אני בטח לא יכולה לשלם את כל השכר דירה (450$)

היא אמרה שהיא נתנה את האישור שלה שאני נשארת ב150$ לא משנה מה קורה עם שותפים.

היא גם אמרה שיסדרו את המקלחת של הבית (כל הצבע שם מתקלף) לי יש מקלחת ושירותים משלי הם בסדר גמור.

וגם שיחליפו את הסלון, שזה דבר ממש טוב וחכם לעשות (אני אמרתי לה שהמון אנשים מעירים על הסלון).

ואני מקווה שיימצאו שותפים, נחמדים ונורמליים.

ירדה לי אבן מהלב שאני לא צריכה לחפש לעצמי דירה אחרת.

 

חוץ מזה הכל כרגיל

עובדים הרבה, לומדים קצת בדרך, קוראים פה ושם ספר...

 

 

נכתב על ידי , 31/8/2004 20:50   בקטגוריות עדכונים, החיים בבאר שבע, העבודה בתאגיד, המתרגל מהמכינה, ענייני דירות  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Ron ב-7/9/2004 22:00
 



סופ"ש בפתח


 

שוב בקושי יצא לי לכתוב השבוע

אני כל הזמן עסוקה בעבודה (לפחות חלק ניכר מהזמן).

אני חושבת שאם לא היה לי ביום רביעי חופש, אני עוד הייתי מתמוטטת מעייפות...

 

היום היה לי שיעור נוסף במתמטיקה, לומדים 6 שעות.

למזלי גיליתי שאת רוב החומר אני מכירה

ומה שיותר מוזר לי הוא שרוב החומר שלמדתי במכינה זה בכלל לא חומר של 5 יחידות מתמטיקה.

זה נורא מעצבן בעקרון, כי זה מקשה על התלמידים שם להצליח, העיקר לעלות את הרמה של המתמטיקה?

 

החופש הגדול מגיע אל קיצו

לשמחת/עצב התלמידים

ת'אמת רוב הילדים שאני מכירה כן רוצים לחזור לבית הספר, לא בגלל הלימודים כמו בגלל החברים.

אחותי למדה מתמטיקה כל החופש היא קיבלה שיעורים פרטיים במתמטיקה כדי להיות ברמה של הכיתה, השנה גילו אצלה ליקויי למידה קלים, היא מקבלת שיעורים פרטיים כדי לעבוד על הבעיה הקטנטונת הזו (ולפי המורה שלה עוד חצי שנה והיא כבר לא תצטרך אותה יותר).

היום בבתי הספר כבר לא מלמדים כל כך טוב כמו שפעם.

בבית ספר שאחותי לומדת בו (שהוא מא עד ח) מלמדים כמעט אותם מורים כמו משנים שאני למדתי (ויש לציין שאני מבוגרת מאחותי ב10 שנים). חלק מהמורים כבר נשחקו ולא מלמדים כל כך טוב, חלק מהמורים פשוט לא מלמדים טוב יותר ולא חשוב מאיזו סיבה. אבל הם עדיין מלמדים, הרי לא יפטרו מורה שעובד בביה"ס כבר 15 שנה...

אז התלמידים סובלים.

במתמטיקה אחותי בכלל לא הייתה קרובה לרמה של הכיתה, אז היא קיבלה שיעורים פרטיים במתמטיקה במשך כל החופש הגדול כדי שהשנה היא תתחיל ברמה של הכיתה.

באנגלית היא מתחילה עכשיו, זה אחרי שאני הייתי אצל ההורים שלי בשבוע שעבר ולפי מה שהבנתי מאחותי, היא בכלל נמצאת ברמה של כיתה ה' (כי המורה שהייתה לה לא לימדה אותה כמו שצריך). כל מה שהיא יודעת זה מילים ועצמים, על לחבר משפטים אין בכלל על מה לדבר.

העברתי את המסר לאמא שלי, והיא כבר דאגה לה למורה פרטית שאישרה את מה שאמרתי (בקשר לרמה של אחותי) ותוך חצי שנה היא אמורה להביא את אחותי לרמה שצריכה להיות לה בכיתה ח'.

למה זה חשוב?

השנה זו השנה האחרונה שלה בביה"ס הזה, ועושים מבחנים מיון לתיכון (שהוא מט' עד י"ב), וזה חשוב שהיא תהיה ברמה של לפחות 4 יחידות באנגלית.

בכלל חשוב שהיא תיכנס לרמה הגבוהה בביה"ס, וזה בגלל שכאשר נמצאים עם אנשים ברמת לימודים נמוכה יותר זה משפיע (בדר"כ) על כל הכיתה.

אז ההורים שלי משקיעים, או יותר נכון אמא שלי.

ככה שיוצא שהיא מקבלת 3 פעמים בשבוע שיעורים פרטיים.

למזלם של ההורים שלי רק היא נשארה תלמידה בבית

אני כפי שאתם יודעים מהחודש שעבר מממנת את עצמי בכל דבר.

 

עוד משהו על בתי ספר

זה מאוד יקר מסתבר החוק חינוך חובה חינם

אני עד היום לא הבנתי את החלק החינמי של זה

הרי אתם משלמים לביה"ס, משלמים על ספרים מחברות וכלי כתיבה.

מה חינם פה?

 

אני כל השנים למדתי בביה"ס קיבוצי, שם היינו מקבלים את הספרים ולא היינו צריכים לקנות אותם. מחברות וכלי כתיבה כן, אבל זה כביכול ה"כסף הקטן".

הכסף הגדול זה הספרים, השבוע הייתי צריכה לקנות איזה ספר, של בני גורן ל5 יחידות הספר עולה 90 ש"ח זה יקר לאללה.

בסופו של דבר ה-X שלי קנה לי אותו יד שניה ב60 ש"ח (ואני צריכה להחזיר לו את זה בתחילת החודש יחד עם החלק הראשון של ההלוואה שלקחתי ממנו).

 

כשאני למדתי בתיכון, הרמה עדיין הייתה גבוהה.

תלמידיםשהיו מקבלים מעל 3 נכשלים היו מקבלים אזהרה ואם הם היו ממשיכים בקצב הזה היו מעיפים אותם מהביה"ס.

היום זה כבר לא ככה, בגלל הקיצוצים בתקציב החינוך, מנהלים מעדיפים להוריד את רמת הלימודים אבל להשאיר את הביה"ס מתפקד עם מספיק תלמידים.

חבל רק שזה בא על חשבון התלמידים.

 

 



 

 

דיברתי היום עם אבא שלי ואמא שלי...

סבתא שלי, אמא של אבא שלי נמצאת בסופ"ש הזהבבית של ההורים שלי.

היא תהיה בת 83, יש לה אלצהיימר.

אבא שלי ואחותו התעוררו רק לא מזמן והתחילו לטפל בה כמו שצריך.

בחודש האחרון יש לה מטפלת בבית שנמצאת איתה כל השבוע (להוציא סופ"ש), מנקה, מבשלת, הולכת איתה לטייל, מדברת איתה, מכבסת, דואגת שתתקלח.

באופן עקרוני לסבתא שלי יש חבר שנמצא איתה בדר"כ אבל הוא טס לחודש ומשהו לחו"ל.

מה שמעצבן את המשפחה שלי זה שאותו חבר של סבתא שלי לא מתחלק איתה בכל ההוצאות. הוא נותן לה רק 1000 ש"ח בחודש להוצאות, אבל בעצם היא משלמת כמעט על הכל, הבית שהם גרים בו הוא שלה, היא משלמת את כל החשבונות, כאשר הוא בעצם גר על חשבונה.

המצב של סבתא שלי מאוד התדרדר, אבל אבא שלי ואחותי סמכו עליו שהוא יטפל בה, הם שכחו אולי שגם הוא מבוגר (הוא בן 79 אם אני לא טועה).

לאחרונה שמו לסבתא שלי סוף סוף מכשיר שמיעה, ככה היא סוף סוף יכולה לשמוע מה שאומרים לה.

גם לאחרונה גילו שיש לה אלצהיימר ושהיא לא סתם סנילית.

היום אבא שלי ואחותו רוצים להפוך להיות האפוטרופוסים של סבתא שלי (אמא שלהם) כי, ובכן, היא לא ממש יודעת בדיוק מה קורה סביבה כל הזמן, היא גם לא זוכרת יותר מדיי.

הם לא רוצים שהיא תוציא סתם כספים מהחשבון בנק שלה שלא לצורך, וכן הם רוצים שהחבר שלה יתחלק איתה שווה בשווה בהוצאות (היום זה לא ככה).

 

אחי נמצא היום בבית לסופ"ש

אחרי זה הוא הולך לסגור 21 יום בבסיס, עד לראש השנה (אז יש להם בעצם סופ"ש ארוך מיום רביעי עד ראשון בבוקר).

לא ראיתי את אחי מאז שהוא התגייס (למרות שיוצא לנו לדבר פה ושם).

מאז שאני לא מגיעה לבית של ההורים שלי בסופ"שים אני לא יכולה לראות אותו, ראש השנה זו הזדמנות.

יש לו השבעה בכותל ב9/9 אבל כנראה שאני לא אוכל להגיע, זה יואצ ביום חמישי ואני צריכה לחזור לב"ש ללימודים, ואין תחבורה לב"ש בשעות לילה מאוחרות מי"ם ואמא שלי ממש לא מוכנה שאני אעיר אותה ב5 וחצי בבוקר כדי שאני אגיע ללימודים בזמן.

בעיה, דווקא אני מאוד רוצה להגיע...

גם אבא שלי וגם אמא שלי אמרו לי לא לבוא, רק בגלל הבלאגן שזה ייצור מבחינתי

אבל נורא חבל לי לא להיות שם.

 

 



 

 

חוץ מזה בין העבודה ללימודים אין לי יותר מדיי זמן

השבוע קראתי את הספר הארי פוטר ומסדר עוף החול.

זה הספר החמישי בסדרה, עבה למדיי (כמעט 900 עמודים)

סיימתי אותו ביומיים (אמא שלי לא האמינה שסיימתי אותו), כתיבה קולחת יש לה לרולינג הזו.

אבל לטעמי הספר הזה פחות טוב מהקודמים

הוא ארוך מדיי, מתמקד בפרטים שלא תמיד מעניינים, לפעמים אפילו מייגע משהו.

היה חסר לי משהו שם, הפיקטניות משהו שהייתה בספרים הקודמים. זה היה הרבה פחות פיקנטי, הרבה יותר אפלולי כזה.

ועכשיו אני אצטרך לחכות שוב שנתיים עד שייצא הספר הבא???

 

יש לי פה עוד 2 ספרים שמחכים לי הבושם (שהפסקתי אותו באמצע) ובית שחור (של סטיבן קינג).

ובבית של ההורים שלי מחכים לי עוד כמה ספרים כדי לקרוא.

כמו שנאמר אם אין מספיק תרבות בעיר הזו, נביא אותה מהמרכז.

 

לפחות אני אשמור על הראש שלי ער (ולא רק מלא במתמטיקה)

 

שיהיה לכם סופ"ש מדהים!

 

 

נכתב על ידי , 27/8/2004 22:54   בקטגוריות עדכונים, לימודים, המשפחה שלי, החיים בבאר שבע, ספרים רבותי, ספרים...  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-31/8/2004 17:26
 



  
דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 44




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)