שגרה

עבודה > בית

כל השבוע נגמר לי כל כך מהר ולא הספקתי לעשות כלום

אתמול תיכננתי לנקות את הבית

בבוקר זה לא היה אפשרי, אני לומדת כל שישי בבוקר

חזרתי הבייתה אחרי הלימודים, נחתי מעט

ניסיון לשנת צהריים, שלא ממש הלך כי העירו אותי

ארוחת ערב מאולתרת (פשטידת תירס שאפיתי לפני כמה ימים)

שיחה במסנג'ר עם טרף שיוצא לבלות

בדרך לנקות

פתאום אנשים נזכרו שאני קיימת

קיבלתי טלפון ממישהו שהכרתי לפני שבועיים

ממש לא הטיפוס שלי

שאל אם הכל בסדר

כשדיברנו בפעם הראשונה הייתה אחלה שיחה

אחרי שפגשתי אותו, גיליתי שהוא ממש לא הטיפוס שלי

אז לא התקשרתי אליו ולא דיברנו

ופתאום הוא התקשר

לפחות היה לו האומץ להתקשר

מצד שני, הוא לא מבין רמזים???

אח"כ אמא שלי התקשרה

מחר בערב אני נוסעת להורים שלי לסידורים

ויש דברים שאני יכולה לעשות רק שם

לא הייתי שם כבר שבועיים בערך

יש לאחי השבעה בכותל ב9/9 ואני רוצה להגיע

בעיה קטנה, איך חוזרים לב"ש?

האוטובוס האחרון מי"ם לב"ש יוצא ב-22:00.

וההשבעה מתחילה רק ב-8 בערב

וכמו שאני מכירה את הצבא, שום דבר לא מתחיל ממש בזמן.

לחזור לבית של ההורים שלי, אפשרי, אבל מה, אמא שלי לא תהיה מוכנה לקום מוקדם בבוקר כדי להסיע אותי לרכבת בלוד.

ויש לי לימודים ביום שישי בבוקר

בעיה...

אמא שלי החליטה שיש פתרון לראש השנה

יש מוניות שירות שעובדות בשבתות וחגים

שהתקשרתי לתחנה אחת כזו בב"ש הם היו כאלה מגעילים

פשוט ניתקו לי את הטלפון בפרצוף

החלטתי שאני אלך על המוניות שיש בת"א

ובינתיים חבר טוב שלי יברר לי על זה.

עכשיו רק נותר לקוות שייתנו לי חופש בראש השנה

לא היה אכפת לי לעבוד בערב חג עצמו, הבעיה היא שאין לי אף אחד בב"ש, ולחזור לבית ריק בערב חג ממש לא נשמע לי משהו...

בסוף מצאתי את עצמי מנקה את הבית ב-11 וחצי בלילה ((:

מכניסה כביסה למכונה (אני צריכה שיהיה לי מה ללבוש בשבוע הבא).

מוציאה עוף להיום שיפשיר לצהריים (עוד לא הכנתי אותו בכלל)

מתארגנת, עוד קצת קוראת במחשב

תולה כביסה

הולכת לישון בסביבות 2 בלילה

מה הספקתי? שום דבר

ועוד יש לי חוברת שאני צריכה לסיים ליום שישי הבא במתמטיקה

שלא לדבר על ה-20 תרגילים שנתן לנו המורה לעשות באיזה ספר של בני גורן שאני צריכה לקנות (ואני מקווה שאני אמצא יד שניה כי זה ספר יקר)

שיחות עם ה-X יש לי לאורך כל השבוע

מספר לי על אי אלה דברים

זה מוזר לגמרי לדבר איתי כל כך הרבה

לא מפריע לי במיוחד

אבל משום מה נראה לי לא רגיל

הוא אמר לי שהוא מזכיר את השם שלי הרבה בפני החברה החדשה שלו, הוא מקווה שזה לא מפריע לה...

אמרתי לו שאני הייתי עד עכשיו חלק חשוב בחיים שלו, אז לגיטימי שהוא ידבר עלי

הוא אמר לי שהוא רוצה שאני אשאר חלק חשוב בחיים שלו

מעניין איך זה הולך לקרות

בכל מקרה, הוא הבן אדם היחידי שאני מכירה מהאיזור הזה שמוכן לעזור לי כמעט בכל דבר, גם אם אני לא מבקשת

אולי בסוף כן ייצא מזה דבר טוב?

רק ימים יגידו...

עוד מעט מתחיל חודש ספטמבר

תחילת שנת הלימודים

אני הולכת לדחות שוב את הפסיכומטרי מאוקטובר הקרוב, ככל הנראה לאפריל

חודש של ימי הולדת, המון אנשים נולדו בחודש הזה

אחותי הקטנה מתחילה כיתה ח'

השכבה הבוגרת בביה"ס שלה

זוכרת שאני הגעתי למעמד הזה

כמו להגיע לכיתה י"ב בתיכון

(עד היום אני לא אשכח איך הטיתניקים היו מסתכלים עלינו בהערצה/פחד משהו)

אבל בביה"ס של אחותי, שזה יסודי+חטיבה (לומדים שם מ-א עד ח) זה אחרת

ואחותי מאוד פופולארית כזו, תמיד במרכז העניינים

היא יצאה שונה גם ממני, וגם מאחי

פילפלית כזו

בתחילת השנה הזו גילו לה ליקויי למידה (נו תמיד אמרתי שאני השונה במשפחה, לי אין ליקויי למידה)

ועכשיו ההורים שלי, או יותר נכון אמא שלי דואגת לה לחיזוקים בתחומים שצריך.

בעצם כבר היה את זה כל השנה אבל עכשיו היא רק התחילה עם מתמטיקה.

איזה מצחיק זה, אני עוזרת לאחותי במתמטיקה ((:

היא שואלת אותי מה שהיא לא מבינה בטלפון ואני מסבירה לה

ולחשוב שבתיכון ממש שנאתי מתמטיקה

היום אני יכולה להסביר לכל אחד בקלות את מה שאני יודעת

זהו, שגרה, זה מה שקורה בחיים שלי

שום דבר מיוחד או מעניין

במילה אחת משעמם

מקווה שעובר עליכם סופ"ש מדהים!

החיים של כולם המשיכו

ורק אני נשארתי באותו המקום

לא משנה כמה דברים קורים לי בחיים כרגע

הם כאילו חסרי משמעות

כל השבוע הזה אני עסוקה בלסדר לעצמי את החיים שלי מחדש, אין לי זמן כמעט לשום דבר, אני בקושי מספיקה לשבת על המחשב ולקרוא את הבלוגים של כולם.

נרשמתי ללימודים של מתמטיקה 5 יחידות בביה"ס פרטי, לחמן למי שמעוניין לדעת. ולא אני לא חושבת ללכת ליואל גבע, גם בגלל שאין אותם בב"ש וגם בגלל המחיר המופרע לחלוטין.

ביום שישי הקרוב השיעור הראשון...

הייתי בבנק, הזמנתי כרטיס אשראי ופנקס צ'קים, הם הגיעו ביום שלישי.

הרגשה טובה להרגיש בטחון כלכלי משהו, אבל זו רק אשלייה

סלקום ניתקו לי שיחות יוצאות, איך קיבלתי עליהם עצבים  ממש עיצבנו אותי. למה לכל הרוחות הם לא מודיעים על זה מראש?

עוד פעם אחת שהם עושים לי דבר כזה ואני מעבירה את עצמי ואת כל המשפחה שלי לחברה אחרת. בעצם את עצמי אין צורך להעביר, יש לי נייד נוסף בחברת orange ושם הם היו כל כך אדיבים ונחמדים, אפילו שהיה לי חוב שם. בסלקום ניתקו אותי פשוט בגלל שלא היה להם כרטיס אשראי שלי ולא בגלל סיבה שלדעתי מוצדקת (חוב הרי זו סיבה מווצדקת).

ראש השנה נושא חדש לדיון במשפחה שלי לפחות

זה יוצא עוד חודש, אבל אני צריכה להתארגן על חופש בעבודה ליום או יומיים (לא ייתנו יותר).

הבעיה הכי גדולה זה שאין לי איך לחזור לב"ש, כי זה יוצא 3 ימים של שבת.

ואמא שלי, מה היא אמרה לי מבחינתי את יכולה להישאר בב"ש ולא להגיע לחג, אני לא מתכוונת להיטרטר עד ב"ש כדי להחזיר אותך יום אח"כ.

ממש נפלא...

מילא אם הייתה לי משפחה בב"ש, אבל אם אני אשאר פה אני חוזרת לבית ריק לגמרי. אין פה אף אחד כבר כמעט 3 שבועות.

מפריע לי שאני תקועה במקום

אמנם קורים בחיים שלי הרבה דברים

אני עובדת (ואם לא אני לא יודעת איך הייתי מרימה את הראש מעל למים).

וכן, אני חיה וחלק מהדברים כן מסתדרים

אבל הדברים החשובים בחיים שלי, הדברים שנותנים לחיים משמעות, הם פשוט לא שם

וזה חסר לי לאין ערוך

אני לא אוהבת להיות לבד

זה בעצם לא כל כך נכון

לבד לא בזוגיות, אני יכולה להיות, רק שהפעם כל החברים שלי נמצאים רחוק ורק אני פה בב"ש. נכון שאני בחרתי את זה, אבל עדיין, אני מרגישה ריקנות.

הייתה לי תקופה של לבד, שנה וחצי (עד ל-X האחרון) אחרי שיצאתי מהמשבר של ה-X שעזב אותי, היה לי ממש טוב.

אבל עכשיו זה ממש רחוק מזה

אני לא יודעת למה

זה לא שאני שבורה מבפנים

פשוט אין כלום בפנים

זו הבעיה

אני לא מרגישה דבר

ואני לא אוהבת את ההרגשה הזו

ההרגשה הכללית היא לא טובה

כולם המשיכו בחיים שלהם

התקדמו למקומות אחרים

מכירים אנשים חדשים

מתחילים לימודים

ממשיכים בחיים

ורק אני נשארתי במקום

יובל בנאי ניסח את זה יפה:

אנשים עוברים אוקיינוסים ומחפשים את המחר
כל אחד והעולם שלו
אני בעיר הזאת נשאר
סוגרים רחוב פורקים את הפצצה
שמתקתקת לי בראש
ובתוכי יש כמה אנשים לא יכול אותם לנטוש

אולי אפגוש אותך בבוקר לרגע של יאוש
אפשר לקרוא לזה גם אושר אם מסתכלים הפוך
משהו בתוכי נשבר נגמר נסגר זה רע ומר
כמה שאני הולך אני נשאר במקום

אנשים עוברים אוקיינוסים וילדים גדלים מהר
כל אחד והעולם שלו
כל אחד מרגיש אחר
סוגרים אורות יורדים מהבמה והקהל מתחיל לנטוש
חוזרים את כל הדרך חזרה
את לא יוצאת לי מהראש

אולי אפגוש אותך בבוקר לרגע של יאוש
אפשר לקרוא לזה גם אושר אם מסתכלים הפוך
משהו בתוכי נשבר נגמר נסגר זה רע ומר
כמה שאני הולך אני נשאר במקום

יובל בנאי - נשאר במקום

שלכם

הדר

רציתי לאחל לדולפין פרום דה ריף נסיעה טובה.

היום בבוקר הוא טס לטיול לקנייה לחודשיים (בערך)

אחי עשה גיבוש ליחטיו"ת של צנחנים והתקבל לפלחה"ן.

כבוד גדול.

מהסיפורים ששמעתי מההורים שלי הבנתי השהגיבוש שהיה בשבוע שעבר היה ממש קשה והמון נפלו בדרך. לו לא נתנו ליפול.

גם מאז שהוא עבר פלוגה (כי אחרי שמחלקים אותם ליחטיו"ת הם מופרדים לפיהן). אז מתייחסים אליהם יותר נורמלי (אם יש דבר כזה נורמלי בטירונות).

אמא שלי אומרת שהוא בא עם חיוך ויוצא עם חיוך ((:

ב-9/9 יש להם השבעה בירושלים בכותל (אלא מה)

אמרתי להורים שלי שגם אני רוצה לבוא

מה, אחי בצנחנים, קצת גאוות משפחה, מותר לי לא?

זו תהיה הפעם הראשונה שאני אגיע לירושלים אחרי 3 שנים שכף רגלי לא דרכה בעיר הזו.

השבוע סיפר לי X מיתולוגי שלי (מיתולוגי זה אומר ממזמן מאוד) שהוא הולך להתחתן

אז קודם כל מזל טוב בשבילו!

זה אחד החברים שהיו לי (בתקופה של הצבא) שהכי אהבתי.

כשהוא נפרד ממני אז באמת הייתי שבורה לגמרי

שנה שלא יצאתי עם אף אחד (באמת)

הוא אחד האנשים שלא חשבתי שהוא יתחתן

כשהיינו הולכים לחתונות של חברים שלו הוא תמיד היה שואל אותי: "דרי תגידי למה הם מתחתנים?"

השבוע הוא נתן לי את התשובה שלו ללמה זוגות מתחתנים: "כשאתה אוהב מישהו שאתה רוצה כל בוקר לקום לידו, וכל ערב להירדם איתו - זה בדר"כ מוביל לחתונה"

אז באמת אני שמחה בשבילו שהוא מצא את זו שהוא רוצה לחיות איתה...

הוא ממש הפתיע אותי

בעלת הדירה שלי הייתה פה היום

היא לא מוכנה להשקיע בבית כלום

מלבד המקלחת של הבנים, שחייבים לצבוע אותה (כי כל הצבע שם מתקלף משום מה).

כעקרון יש דברים בסיסיים, אבל סטודנטים בב"ש הם מפונקים, הם רוצים שהכל יהיה מרוהט, איפה תמצא דירה מרוהטת לגמרי בת"א?

אז נכון צריך להביא כל מיני דברים, אני למשל הולכת להביא מיקרוגל, כי המיקרו' שייך לאחד השותפים שעוזבים.

השבוע היו פה כמה אנשים כדי לראות את הדירה, והם אמרו על הסלון, הספה פה ישנה ומרופטת, אמרתי לבעלת הדירה, שאמרה שאם אנחנו רוצים שנקנה כיסויים, או שאם מישוה מוכן יש ספה חדשה אצלה בת"א, היא פשוט אין לה איך להביא אותה לפה...

אבל יאמר לזכותה שכל דבר שהוא חשוב ודחוף היא מטפלת בו במיידי וזה בעצם מה שחשוב.

סבתא שלי, אמא של אבא שלי, אישה מבוגרת בת 83 עוד מעט.

היא גרה עם חבר שלה (ממש תלויה בו) והוא טס לחו"ל.

אז לא מזמן עשינו לא בדיקות שמיעה ועכשיו יש לה מכשיר שמיעה והיא סוף סוף שומעת על מה אנשים מדברים.

לפני כן היא לא הייתה שומעת ובגלל שהיא נעשתה סנילית (ועכשיו גילו שיש לה התחלה של אלצהיימר) אז היא לא זכרה כלום.

גם החבר שלה היה כל הזמן מדכא אותה על כל דבר שהיא אומרת

בכלל בבית שלה היה כל הזמן ריח מוזר כזה והיא הפסיקה לבשל הם היו הולכים לאכול במסעדות.

בגלל שהחבר שלה בחו"ל אבא שלי ואחותו שכרו מטפלת, שנמצאת שם כל השבוע (ויש לה חופש בשישי-שבת) והיא מנקה את הבית, עושה כביסה, מבשלת, דואגת שתתקלח ותהיה בחברת אנשים.

הסבתא השנייה שלי (אמא של אמא) אמרה לי שהיא (אמא של אבא שלי) סוף סוף פורחת, מדברת, צוחקת, הבית שלהם כבר לא מסריח והכל נקי שם. כמו שבית צריך להיות. והכי חשוב שסבתא שלי מסתדרת איתה.

ההורים שלי חושבים להשאיר את המטפלת הזו, זו מטפלת פרטית, אבל הם רוצים שהחבר של סבתא שלי יתחלק בהוצאות, אחרי הכל גם הוא גר בבית שלה.

אני לא יודעת מה הם יעשו אם הוא יסרב, הם אומרים שהם יוציאו אותו מהבית (גם היום הוא לא משלם חשבונות והוצאות הם לא מתחלקים שווה בשווה). סבתא שלי מאוד תלויה בו, אבל עובדה שעכשיו כשהוא לא שם היא נראית סוף סוף יותר טוב...

היום החלפתי אנטיוירוס

אני כבר כמה שנים משתמשת ב-Norton אנטיוירוס.

היום עשיתי ניסוי, חבר טוב שלי כבר כמה זמן אמר לי שכדאי לי להחליף את האנטיוירוס שהוא לא הכי טוב שבעולם

אז התקנתי אנטיוירוס אחר AntiVir שמו. והוא למרבה הפלא גילה לי וירוסים במחשב.

יש פה מסקנה מאוד חשובה, לא תמיד כל מה שהוא מוכר הוא בהכרח טוב.

כנראה שזמנו של Norton חלף הלך לו.

שבת הזו אני לבד בבאר שבע

השותפים שלי כבר לא פה שבועיים כמעט

גם רוב החברים שלי בכלל לא פה

אולי כן הייתי צריכה לנסוע להורים שלי?

אני לא יודעת...

אין לי כוח להצגה שאני צריכה לעשות שם לאבא שלי...

שתהיה לכם שבת מדהימה!