השבוע ממש חזרתי לשגרה של לימודים, הפעם רק פיזיקה. כל יום אנחנו לומדים 6 שעות פיזיקה ברצף (כשיש הפסקה של 10 דקות בין שיעור לשיעור). אנחנו למעשה עושים חזרה על החומר לקראת המתכונת שתהיה ביום שישי הבא. הבעיה העיקרית היא שכולם למדו לבגרות במתמטיקה בחודשיים האחרונים, ככה שאף אחד לא יודע ממש טוב חשמל.
היום אני הולכת ללמוד עם ידיד שלי שלומד הנדסת תוכנה, הוא ילמד אותי פיזיקה, כי אני ממש לא יודעת. בתחילת השנה פה, הייתי בכיתה אחרת ששם המרצה לפיזיקה ממש לא ידע ללמד, גם המתרגל לא ידע ללמד, ככה שנשארנו דיי קרחים בתחום הזה. עברתי לכיתה אחרת כדי שאני אוכל ללמוד פיזיקה אבל בינתיים היה המון חומר להשלים, והיה גם מתמטיקה. ככה שעד עכשיו לא השלמתי את החומר.
אני מקווה ללמוד את רוב החומר במכניקה ובחשמל בשבועיים הקרובים (משימה לא קלה).
הייתה בגרות במתמטיקה במכינה ולא ניגשתי אליה. אמרו לי שחבל, כי היא הייתה קלה יחסית. אבל יש חדשות טובות, אני אוכל לעשות את הבגרות התיכונית במועד א'. ת'אמת שאני לא מצפה לגדולות ממועד א', כי זה יוצא ממש שבועיים אחרי הבגרות שלי בפיזיקה. אני אעשה אותו רק כדי לדעת, ואגש למועד ב' חודש אח"כ להוציא ציון נורמלי.
אותו ידיד שלי שמלמד אותי פיזיקה התנדב גם ללמד אותי מתמטיקה (ז"א את החומר שלא לימדו במכינה ולומדים בתיכונים).
אני מקווה לטוב.
בגלל הבגרות המתמטיקה אני אצטרך לדחות שוב את הפסיכומטרי, כנראה למועד אוקטובר. לא נורא כל כך.
חוץ מזה אחרי שאני אסיים עם פיזיקה אני מקווה למצוא פה עבודה, מקווה בתחום שלי (מחשבים) אבל אם לא, לא אכפת לי לעבוד גם בדברים אחרים, העיקר לנקות קצת את הראש מהלימודים.
החלטתי שבשנה הבאה אני לא ארשם ללימודים. קודם כל כי נמאס לי, המכינה הוציאה לי את כל החשק ללמוד. היא סחטה אותי מכל הכיוונים. גם המערכת יחסים שלי עם חבר שלי עשתה את זה לצערי. אז בשנה הבאה אני מקווה לעבוד ולחסוך קצת כסף לשנה אח"כ. אני מתכוונת להישאר בדרום, לא רוצה לחזור לגור אצל ההורים שלי, ובטח שאין לי מה לחפש באיזור המרכז, שם המחיה הרבה יותר יקרה, בעצם הכל שם יותר יקר מאשר בדרום. עבודות במלצרות יש גם פה, בשביל זה אני לא אעבור לת"א, חוץ מזה שאני אוהבת את הדרום, ונוח לי פה.
חבר שלי הפסיק ללמוד במכינה. הוא נרשם ללימודים לשנה הבאה. בעדיפות ראשונה הוא נרשם לרפואת חירום, שזה בעצם פאראמדיק עם תואר ראשון, משם הוא יוכל להמשיך לתואר ברפואה אם זה מה שהוא יירצה (גם אחרי שהוא יהיה בתוך המערכת יהיה לו הרבה יותר קל להתקדם לכיוון רפואה מאשר ללכת לרופאה כמו תואר רגיל באוניברסיטה). יש ראיונות לכל מקצועות הרפואה, והוא עדיין לא קיבל הזמנה לראיון, הוא מחכה לזה.
אבא שלו עובד במפעלי ים המלח, ויש להם הסדר עם העובדים שהילדים שלהם יכולים לעבוד חודשיים-שלושה בשנה במפעל. אז אבא של חבר שלי סידר לו לעבוד במפעלי ים המלח והוא התחיל השבוע (במקום בעוד חודש). ככה שעכשיו חבר שלי עסוק בעבודה והוא לא יפריע לי ללמוד.
חלק מהסיבות שלא ניגשתי למתמטיקה זה בגלל שלא למדתי, גם חבר שלי לא תרם לזה במיוחד, כי הוא לא עודד אותי ללמוד והוא בא אלי בכל היזדמנות שהייתה לו בחופש פסח. ומה לעשות לא קל לי ללמוד לידו, וגם זה לא ממש נעים.
הוא החליט שהוא לא לומד, אבל זה גם השפיע עלי לצערי.
לפחות יש לי הזדמנות לתקן את הבלאגן.
אמא שלי עשתה השבוע בדיקה לחיידק הזה שיש לה. בבדיקה גילו שהחיידק לא נמצא לה בגוף ברמות גבוהות יותר. הבעיה היא שהחיידק הזה ישאר תמיד בגוף שלה ויחכה להיזדמנות להתפרץ שוב. לפחות עכשיו היא יודעת שיש לה אותו, ככה שבפעם הבאה היא לא תצטרך לסבול מזה כמו עכשיו.
ההחלמה מהחיידק הזה לוקחת הרבה זמן. אבל אמא שלי היא בן אדם שמבריא מהר והמצב שלה הרבה יותר טוב ממקודם.
בגלל שהחיידק הזה החליש נורא את המערכת החיסונית של אמא שלי היא חולה בעוד כל מיני דברים קטנים, היא צריכה לשמור על עצמה מאוד וישר לטפל בדברים ולא לחכות.
רופאים אומרים שלוקח לפחות חצי שנה עד שהגוף חוזר לעצמו.
גם עכשיו אמא שלי לא יכולה לאכול כל דבר, היא בודקת ורואה מה ההשפעה של אוכל מסויים עליה, אם אין לה תופעות ממאכל מסויים היא תמשיך לאכול ממנו. כמובן שיש כל מיני סוגי מאכלים שרצוי להימנע מהם לגמרי.
לפחות היא מחלימה ומרגישה הרבה יותר טוב.
אבא שלי מחר טס לחו"ל, לבולגריה ליתר דיוק. הוא נוסע לשם ל-8 ימים עם המקהלה שהוא שר בה. הם נוסעים להופיע בפני יהודים בעיקר, ביום העצמאות. אני אתקשר אליו היום, לאחל לו נסיעה טובה.
נראה לי שזו הפעם הראשונה שאבא שלי טס לחו"ל ואני לא אבקש ממנו שום דבר.
לפחות הוא יחזור מאושר אחרי זה. אבא שלי מאוד אוהב לנסוע לחו"ל.
הדבר שהכי הפריע לי השבוע זה ששינו את מספרי הטלפון הניידים.
מצד אחד זה טוב שלכל חברה תהיה את הקידומת שלה. אני מרוב קידומות לא זכרתי בדיוק איזו קידומת של מי (רק הקידומות שהתחילו ב-06X). אבל לשנות את כל מספרי הטלפון? זה טירוף.
אני עשיתי את זה ידנית, לקח לי חצי שעה בערך. לא נורא כל כך, בהתחשב בזה שאין לי זמן ללכת למרכז שירות של חברה זו או אחרת כדי לעדכן את המכשיר שלי ולחכות שם בתור יחד עם כל עם ישראל.
עד כאן להפעם
שיהיה לכם יום מדהים!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
