יום ראשון, אחרי שנחתתי שוב בב"ש, היה לי פרוייקט באנגלית להגיש. מאמר מדעי (דיי קשה לעניות דעתי) שעליו הייתי צריכה לעשות עבודה והרצאה שעשיתי היום. עבדתי עליו עד 2 וחצי בבוקר, הלכתי לישון חצי מתה, קמתי ב-7 בבוקר היה לי מבחן באנגלית ואח"כ הייתה לי ההרצאה.

ביום רביעי יש לי את השיעור האחרון באנגלית אקדמית (יש!) וביום שישי המבחן האחרון.

דווקא את המרצה שהייתה לי באנגלית דיי אהבתי, אפילו נהניתי ללמוד ולהיות בכיתה.

אחרי כל זה עשיתי קניות (הבית היה ריק) וחזרתי הבייתה, ונרדמתי... עד 6 בערב...

פגישה עם חברים

היום דיברתי עם חברים שלי, הם עברו דרך ב"ש והציעו שניפגש. החברים שלי הם בעל ואישה חרדים. הם חזרו מביקור משפחתי באחת הערים במרכז. היו בפורים אצל המשפחה. הייתה להם ארוחה משפחתית יפה, הילדים התחפשו.

נפגשנו פה בב"ש באיזו פיצריה שיש לה הכשר מתאים, ישבנו אנחנו הם והילדים המקסימים שלהם. דיברנו, היה כייף.

אני כל פעם מתפלאת איך החיים שלהם שונים מהחיים החילוניים שאני מכירה. אבל לזכותם יאמר שהם אנשים עם ראש פתוח, הם לא כמו החרדים הפנאטיים. הם פשוט הם, נחמדים, נעימים, מקבלים אותי כמו שאני...

הם הציעו לי לבוא לעשות אצלהם שבת, זה כבר כמעט קרה אם לא הבלאגן שהיה לי לפני שבועיים שלושה. אבל אני בטוחה שזה ייצא לפועל בקרוב. לא מפריע לי לשמור שבת, מה גם שהם יסדרו לי בית בנפרד (הבית שלהם ממש קטנטן) ככה שאם אני ארצה ללמוד בשקט גם את זה אני אוכל לעשות.

המשפחה שלי

אמא שלי מרגישה הרבה יותר טוב. הטיפול שנתנו לה כנראה עבד לא רע והיום היא שומרת על דיאטה מחמירה (של ירקות מבושלים ואורז בלבד) למשך שלושה שבועות. זה אמור לעזור ובינתיים נראה שזה עושה את העבודה כמו שצריך.

נכון שיש פרסומת על סרטן המעי הגס, שממליצים לעשות את הבדיקה. חבל רק שלא אומרים כמה עולה הבדיקה החשובה הזו. אמא שלי ביררה בשביל עצמה (אני מניחה שהיא תעשה אותה למרות המחיר), זה עולה 1600 ש"ח!!! מחיר דיי מופרז לדעתי לבדיקה כל כך חשובה. זה ממש שחיטה של הציבור, עם כל הכבוד לסרטן (ויש כבוד) אני לא חושבת שציבור הרופאים או קופות החולים ערים לעובדה שהמחלה הקטלנית הזו עולה המון כסף לאנשים שאתרע מזלם ויש להם אותה. לא מספיק הם סובלים ממנה גם המדינה לוקחת מהם את ממונם.

אגב, דרך המושלם (של כללית) זה עולה 800 ש"ח, אבל עדיין הרבה לדעתי. ועוד לחשוב שצריך לחזור על הבדיקה הזו כל כמה שנים...

אבא שלי מחר יוצא למילואים!

כן לאבא שלי יש שריטה חזקה, קוראים לה צה"ל, גוף שהוא מעריץ מאוד (בניגוד אל דעתי השלילית על גוף זה).

אבא שלי בן 52, נכה צה"ל, מתנדב לעשות מילואים. כן שמעתם נכון, הדבר הזה שרוב אזרחי המדינה (ואני בטח אהיה בינהם גם, כי אני אמורה לעשות מילואים, אמורה) מתחמקים ממנו ככל שאפשר.

אבא שלי היה קרבי בצבא, הוא היה בסיירת חרוב, שאז היה לה שם ואפילו יש שיר עליה (יש לי אהוב בסיירת חרוב...), יש לו הרעלה צבאית מגיל 18, אפילו כשהייתה לו תאונה בצבא והוא הפך להיות נכה (אבל יש לו את כל הידיים והרגליים והוא נראה כמו בן אדם רגיל לחלוטין) הוא עבד כדי להוריד את אחוזי הנכות שלו כדי שהוא יוכל לסיים את השירות הסדיר.

כבר אמרתי שריטה, אז מחר הוא יוצא למילואים, שבשבילו זה למעשה כמו חופשה מהעבודה (נושא מאוד רגיש העבודה שלו, יש לו בוס מגעיל). ובאמת אני מקווה שהוא יהנה.

אצלי פורים היה, אבל ממש לא הרגשתי אותו. פעם ראשונה שלא הייתה לי שום אווירה של חג, בכלל.

הייתה לי הרגשה מוזרה כזו, היה חסר לי הביחד שאני רגילה עליו, התחושה החגיגית הזו, ההתרגשות שיש, האווירה המיוחדת. היה חסר לי, לא יודעת למה.

עד כאן להיום...

לילה טוב חברים שלי

ביום שישי שוב נסענו לתל אביב, הלכנו לנחלת בנימין. הידעתם שעיריית תל אביב רוצה לסגור את נחלת בנימין? כן כן, המקום הזה שמלא בהרבה תל אביבים ועוד אנשים מרבה מקומות אחרים, שבאים רק כדי לראות את היריד הצבעוני היפייפה הזה. וזה למה? כי הם רוצים שבעלי הדוכנים ישלמו על אבטחה. זה כמו שיגידו לבעלי הדוכנים בשוק הכרמל שישלמו על האבטחה שם (יש אבטחה של מג"ב) או שיגידו לבעלי החנויות בשינקין שישלמו על שמירה.

מי שלא יודע נחלת בנימין מלאה באנשים ביום שישי (אז היא בדר"כ פתוחה) וכמוה גם שינקין, מעוז הקניות של ת"א. למרות שכל מה שיש בשינקין אתם יכולים בקלות למצוא גם בכל קניון קרוב, אבל מה הכיף אם לא ללכת ברחוב ופה ושם לנשנש משהו, לשתות משהו ולראות אנשים מעניינים...

יהיה חבל מאוד, גם לנו וגם לעיריית ת"א אם באמת הם יסגרו את נחלת בנימין, זה אחד המקומות שהכי שווה לבקר בהם בת"א.

אז מה היה, היינו יחד, נראינו כמו זוג, מחובקים כל הזמן. גם הלכנו לאכול במסעדה צרפתית, פסטיס קוראים לה, היה קצת יקר אם להודות על האמת. אכלנו פירות ים, ובכנות אני לא חושבת שזה שווה את המחיר. יצאנו ב300 ש"ח נזק כולל טיפ. זה היה נחמד, אחרי הכל הזמנו מנת פתיחה, ארוחה זוגית וקינוח ושתייה, אבל עדיין יקר מדיי לטעמי. ואני מעדיפה לאכול סטייק אנטריקוט משובח (ובמחיר הזה אני אוכל אולי אפילו שנייים).

לימודים, כן יש לימודים, פורים בפתח, כבר כולם בשביזות. כבר יותר מחצי שנה שלא היה לנו חופש רציני. ככה זה במכינה, לומדים ברצף עד פסח (אז יהיה לנו חודש חופש כמעט).

המרצה שלי לפיזיקה טוען שאנחנו לא יודעים כלום בחשמל, מה שנכון, בגלל שהמתרגל שלנו לא עומד בקצב של המרצה, ולצורך השוואה עם המרצה אנחנו בפרק 5 ועם המתרגל עדיין בפרק 3.

ובל נשכח את מתמטיקה, שיש שם המון, המון חומר ויש מתכונת ב-19 למרץ...

והשבוע נודע לי שכן יהיה לנו מבחן על המעבדות בפיזיקה, אמרו לי שבדר"כ אין אז באמת קיוויתי שלא יהיה. גם ככה אף אחד לא מבין מה הולך במעבדות האלה. כולם מעתיקים את ה"ניוטונים" ולמה קוראים להם ככה? כי אומרים שאף אחד לא עשה את מעבדות האלה אף פעם מלבד ניוטון מאז כולם מעתיקים...

אני רוצה חופש, אני חייבת לנקות קצת את הראש.

השבוע אני סוף סוף אסע לבית של ההורים שלי (בסופ"ש כמובן). ביום חמישי אני הולכת לצאת עם חבר טוב שלי שהוא גיי, למסיבת פורים, הוא מתכנן להעלות לי את המצב רוח (הוא תמיד מצליח בזה) למרות שהמצב רוח שלי לא משהו ולא בראש שלי חגיגות, הוא שיכנע אותי לבוא.

יש לי ידיד נוסף שכעס עלי שלא סיפרתי לו שהייתי בת"א. הוא קורא לעצמו חבר טוב שלי, כשלמעשה נדיר ביותר אם הוא מתקשר אלי. אנחנו בדר"כ מדברים ב-ICQ ולא בטלפון, אבל לא יצא לנו במשך כמה זמן, והוא לא יודע בכלל מה קורה איתי. חושב את עצמו לחבר טוב שלי ושאחנו מדברים על הכל, שלמעשה אם היה אכפת לו הוא היה מתקשר או משהו כדי לבדוק אם אני חייה. סתם עיצבן אותי שהוא כעס עלי, מה אני חייבת לו דין וחשבון על כל צעד שלי? אז מה אם הייתי בת"א, זה אומר בהכרח שיש לי כוח להיות חברותית. אם במקרה הייתי נתקלת בו אז סבבה, אבל עם מצב רוח הנכאים שלי ממש לא בראש שלי להתדיין איתו על זה, עד עכשיו כזאני נזכרת בזה אני מתעצבנת.

המשך יום נעים שיהיה לכם

הכל התחיל בעצם ברעיון שלי שהוא ינקה קצת את הראש שלו, הצעתי לו שיסע לאחותו שגרה באילת, כבר המון זמן שהוא לא ביקר אצלה. ביררנו קצת פרטים ובשעת לילה מאוחרת (12 בערך) הוא הגיע למסקנה שזה יהיה יותר טרטור מניקוי ראש, הנסיעה לשם באוטובוס תארך כמעט 4 שעות מבאר-שבע (וגם תעלה דיי הרבה 55 ש"ח לכל כיוון) מה שלא משאיר יותר מדיי זמן להיות שם, משהו כמו 6 שעות.

אז הצעתי שניסע לגנים הבאהיים, אבל מה אני ממש לא מכירה את חיפה, וזה קצת בעייתי.

הוא הציע שנסע יחד לתל אביב, נלך לקניון ארנה ומשם נזרום איך שיבוא לנו.

אז נסענו...

כמובן שאחרי שישנתי רק 4 שעות בלילה, בקושי קמתי בבוקר ולא הספקתי להגיע בזמן לרכבת, אז לקחנו אוטובוס, שלקח לו שעתיים להגיע לת"א, אבל לא נורא, הצלחנו לישון קצת בדרך.

מת"א נסענו להרצליה, הלכנו את עד קניון ארנה מהכניסה של הרצליה פיתוח (כי בדיוק לא היה אוטובוס), אבל זה לא היה כל כך נורא, זה היה בבוקר והיה מזג אוויר נפלא והריח של הים... היה פשוט כייף ללכת.

קניון ארנה, זה קניון יפה מבחינה ארכיטקטונית, מעוצב ממש יפה, אבל מה,אין מה לחפש שם. יש כמובן את החנויות הרגילות כמו fox, TNT, golf וכד', אבל רוב החנויות שם הן חנויות מעצבים יקרות נורא ומצועצעות משהו. גם המיקום של הקניון זה בסוף העולם, ככה שממש אין שם הרבה אנשים... הסתובבנו קצת בקניון, חיפשנו משהו מעניין (ולא מצאנו) טיילנו קצת במרינה וחזרנו לת"א.

הלכנו לקניון עזריאלי, הנעליים שלי הרגו אותי, נעליים שקניתי ב-300 ש"ח באיזו חנות נעליים פה בב"ש, והם אצלי אולי 3 חודשים והן כבר התחילו להתקלף (ופה הגעתי למסקנה לא לקנות נעליים של חברה שאני לא מכירה), אז הזמנתי נעליים יפות בגזית. נעליים שאהבתי עוד שראיתי אותן בתחילת העונה רק שפה בב"ש הן עדיין עולות 450 ש"ח (ואין מצב שאני אקנה במחיר כזה). בת"א קניתי אותן ב-300 (כאשר ה-X שלי הכריח אותי לתת לו לשלם חצי).

אחרי סיבוב קל בעזריאלי, החלטנו שאנחנו רעבים, הלכנו לאכול במסעדת פאפאגאיו,שנמצאת ברחוב הארבעה בת"א. זו מסעדת בשר ארגנטינאית שעובדת בשיטת הפס הרץ. אנחנו הזמנו את העסקית המעולה שלהם שזה אכול כפי יכולתך. 7 סוגי בשרים על האש, כל פעם באים ומביאים לך כמה שאתה רוצה, עד להתפקע (כמובן שאנחנו לא התפקענו). אכלנו, היה ממש טעים, גם הזמנו שתייה וקינוח, ולא יצא יקר בסוף (200 ש"ח סה"כ).

רצינו ללכת לטיילת לראות את השקיעה, אבל כבר נעשה קריר, אז הלכנו לדיזנגוף סנטר, איזה מקום משעמם זה נעשה. אני זוכרת שפעם זה היה מקום שוקק חיים בת"א והיום זה סתם קניון שאף אחד כמעט לא בא לשם.

חזרנו לעזריאלי, עייפים משהו, הנעליים שהזמנתי מגזית הגיעו, אז לקחנו אותן, איזה נוחות הן...

וחיכינו לרכבת, יום מעייף משהו.

החלק הכי מוזר זה שהיינו כמו זוג כל היום. הוא כל הזמן חיבק אותי, ונישק אותי, ואני לא מבינה בכלל למה הוא עשה את זה. זה גרם לי להרגיש טוב, וגם לו, אבל הוא לא יודע מה הוא רוצה אז למה לבלבל גם אותי?

היה לי כיף וחבל לי שהיום הזה נגמר...

מחר יש לי לימודים, סופ"ש הזה אני שוב נשארת פה

נשתמע