לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

קפצתי לביקור


 

בין לימודים לעבודה, טוב בעיקר עבודה, בקושי יוצא לי להיות פה. ואני מתנצלת מראש למי שלא יצא לי להיכנס אליו לאחרונה. אני פשוט עמוסה עד מעל לראש.

 

בשבוע שעבר יצאנו, כמה אנשים מהצוות שלי סתם לארוחת ערב של אחרי המשמרת (סלט בארומה), חברה טובה שלי שהייתה בצוות שלי ועברה למחלקה אחרת, עוד מישהי מהצוות שלי שאני לא כל כך בקשר איתה, ואחד הבנים מהצוות שלי. אני גיליתי שלא יודעים עלי שום דבר. לדוגמא חושבים שאני לסבית, לא שאני הייתי מתביישת בזה אם הייתי, אבל אני לא חושבת שאני נראית ככה, וואלה, גם אני שאני מסתובבת יחסית הרבה בקהילה הזו (יחסית לסטרייטים הכוונה) אני לא מזהה מי זה מי או מי זו מי. טוב לי להיות תעלומה, זה נראה לי משום מה כאילו כולם מכירים את כולם ואני נהנית מזה שלא יודעים עלי שום דבר.

הבן שהיה איתנו, קיבל השבוע מצטיין חטיבתי. מכל צוות היה מישהו שקיבל מצטיין, באמת מגיע לו. הוא קיבל צ'ק של 1000 שח ממנכל החברה, כל המצטיינים קיבלו. שזה לא רע בכלל. האמת שמגיע לו. אחד האנשים הכי נחמדים בצוות שלי, שמפתח עלי כל מיני דיעות שונות ומשונות, ומנבה להביך אותי בכל הזדדמנות אבל ממש לא מצליח (ואותי זה מצחיק ואפילו משעשע).

טוב נחמד להיות תעלומה, מדיי פעם אני זורקת דברים באוויר.

האמת שהוזמנתי לארוחת שישי אצל חברה, אבל בסוף יצא שהייתי חולה ונסעתי להורים שלי.

זה נחמד שיש יותר אנשים בעיר הזו שכייף לי להיות איתם. לא טוב לי להיות מבודדת.

 

גם יצא לי לראות את ג'. זה מצחיק כי או שאני בכלל לא רואה אותו, או שיוצא לי לראות אותו יחסית הרבה. הייתי אצלו בבית ראינו סרטים בDVD, ודיברנו וקישקשנו עד 5 בבוקר שאז בערך נרדמתי אצלו.

אני סומכת עליו לגמרי, ככה שלא קרה שום דבר ביננו. זה נחמד לישון עם עוד מישהו...

ובכלל הפעם הזו שהייתי אצלו לימדה אותי שעכשיו אני אל מרגישה אליו את מה שהרגשתי לפני כמה חודשים, לא יודעת למה ואיך אבל זה עבר לי. אני אוהבת אותו בתור ידיד שלי, ההתאהבות הזו שהייתה לי בו עברה. חוץ מזה זה הרבה יותר מהנה שאין את המתח המיני הזה (טוב זה לא ממש נכון, אבל זה לא בולט כמו שהיה פעם).

השבוע הבת שלו תחגוג 6 שנים! הוא סיפר לי את זה ממש בהתרגשות. הוא קנה לה אופניים. הדבר היחידי שמבאס אותו זה שהוא צריך לראות את אמא שלה. היא עושה לו את המוות בכל הזדמנות. זה כבר נשגב מבינתי מה שאמא שלה, גרושתו עושה, אני לא מבינה את זה ולא יכולה להבין.

 

השבוע בגלל המבחן שיש לי אני לא עובדת ממחר עד יום חמישי, ואני עובדת גם בשישי וגם בשבת.

בשבת האחרונה עבדתי והייתה שם גם מישהי שהייתה איתי בקורס, היא בכל פעם שהיא רואה אותי מחבקת אותי וכו' לא מפריע לי באמת שלא. אבל כשאני מאחרת לעבודה וממש אין לי זמן לדברים האלה, זה קצת מפריע לי. אז באמצע שהייתי בשיחה הוא באה ומתחילה לחבק אותי ולחנוק אותי ואני באמצע שיחה, זה כל כך לא מתאים, וזו לא הפעם הראשונה שהיא עושה את זה. זה פשוט כל כך עיצבן אותי. זה לא שיש לי זמן והכל סבבה, הלוואי לוא היו כל כך הרבה ממתינות באותו יום, אבל מכיוון שהיו, והייתה לי המון עבודה לעשות, כי אני במוקד הטכני והתפקיד שלי של תמיכה הרבה יותר נרחב משל מחלקת השירות, אז אין לי זמן לדברים כאלה רק בהפסקות (שהן גם מאוד מדודות). וסתם זה עיצבן אותי ולא יצא לי לדבר איתה אח"כ.

אני מודה, אני לא אוהבת שנדבקים אלי יותר מדיי.

אבל עם חברים טובים שלי אני תמיד מתחבקת, אבל היא, לא ממש עונה לקטגוריה הזו. לא שמפריע לי להתחבק, אבל מפריע לי שהיא מפריעה לי באמצע העבודה.

פעם אחת היא הזיזה שורה שלמה של אנשים שכולם עובדים וכולם בשיחות כדי לחבק אותי, לא מוגזם? אפשר לעשות את זה בהפסקות...

 

בשבוע שעבר שידרגתי את אחד הניידים שלי. יש לי שני ניידים (פלאפונים בשפת העם למי שלא הבין וחשב שאני מדברת על מחשב נייד). הנייד ששודרג היה בעצם אחד שחשבתי לסגור, אבל לאחר מחשבה החלטתי להשאיר אותו בכל זאת. אחרי הכל כל המשפחה שלי נמצאת ברשת הזו. אז שדרגתי ועכשיו יש לי שני ניידים שנראים אותו הדבר. למה? כי אני קונה רק נוקיה, והזול יותר 3100 אני לא אוהבת את העיצוב שלו, והיקר יותר (לא זוכרת את הדגם שלו) הוא יקר מדיי. אז קניתי 6100.

אני מחוברת למכשירים הסלולריים מגיל 16, לא רודפת אחרי הגימיקים שלהם, אבל אני רוצה שישרת אות במקסימום האפשרי. זה מה שבחרתי.

 

המשכורת האחרונה שלי הייתה 1500 שח פחות.

אני שונאת רעידות אדמה בחשבון בנק שלי.

אני ידעתי שזה ייקרה, אבל לא תיארתי לעצמי סכום כזה, חשבתי על פחות.

סגרתי על הקניות, קונה רק מה שצריך עכשיו.

המשכורת בפברואר כבר תהיה כרגיל

אבל ייקח לי עוד כמה משכורות עד שהחשבון שלי יתייצב שוב.

בעיה להחזיר את ההלוואה שלקחתי במצב כזה, למזלי לX שלי זה לא לוחץ ובהול, והוא גם מבין אין לו בעיה לחכות עם זה. (אולי הוא יודע שזו הסיבה היחידה שאנחנו בקשר?).

 

בכל מקרה אני אחזור לפה רק ביום שישי (ולגלוש באינט' דרך הטלפון זה ממש לא משהו)

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים וט"ו בשבט שמח!

 

 


 

 

והנה סיפור של חורף בשבילכם:

 

רוח השלג היבש הקל לקח לו לבת זוג את רוח סופת-השלג, ולאחר זמן-מה היא ילדה הר-קרח הרחק בצפון. רוח השמש שנא את הילד המבהיק המתפשט וגדל על פני האדמה, והמרחיק את חום-השמש כך שהעשב אינו יכול לצמוח. השמש החליט להשמיד את הר-הקרח, אבל רוח ענן-סופה, אחיה של סופת-השלג, גילה כי השמש מתכוון להרוג את בנה. בקיץ, כשהשמש היה חזק ביותר, נלחם עמו רוח ענן-הסופה על מנת להציל את חיי הר-הקרח.

 

ימים אחדים בשנה ניצח השמש והכה בקרח הקשה והקר, עשה אותו למים, וכמעט ולא הותיר בו רוח-חיים. אבל ימים רבים ניצח ענן-סופה, בכסותו את פני השמש ובמנעו מחומו להמס את הר-הקרח יתר על המידה. אמנם בקיץ רעב הר-הקרח והצטמק, אבל בחורף לקחה אמו את המזון שבן-זוגה הביא לה וטיפלה בבנה וריפאה אותו. כל קיץ נאבק השמש להשמיד את הר-הקרח, אבל ענן-הסופה מנע מהשמש להמס את כל אשר האכילה האם את בנה בחורף הקודם.

 

בתחילתו של כל חורף, היה הר-הקרח מעל לגדול יותר משהיה בחורף הקודם  ;   הוא גדל והלך התרחב והתפשט על פני האדמה יותר ויותר מדי שנה.

וככל שגדל, קור עז הלך לפניו. הרוחות ייללו, השלגים התאבכו, והר-הקר התרחב, מתקרב והולך למקום שבו חיו האנשים.

 

לבסוף נואש הר-הקרח. הוא נתכעס וחדל להילחם בשמש. ענן-הסופה כעס משום שהר-הקרח אינו נלחם עוד, וסירב להמשיך לעזור לו. הר-הקרח עזב את הארץ וחזר אל ביתו בצפון, והקור הגדול הלך עמו. השמש שמח על נצחונו ורדף אחריו כל הדרך אל ביתו שבצפון. הוא לא מצא כל מקום להסתתר מפני החום הגדול והוא הובס. למשך שנים רבות לא היה חורף והיו רק ימים ארוכים של קיץ.

 

אבל סופת-השלג התאבלה על בנה האובד, וצערה החליט אותה. השלג הקל והיבש רצה שיהיה לה עוד בן, וביקש מרוח ענן-הסופה עזרה. ענן-הסופה ריחם על אחותו ועזה לשלג הקל היבש להביא לה מזון ולחזקה. שוב כיסה את פני השמש בעוד השלג הקל והיבש מרחף בסביבה, זורה את רוחו כדי שסופת השלג תבלע אותו...

 

 

{ג'ין מ.אואל}

 

 

 

נכתב על ידי , 23/1/2005 23:41   בקטגוריות עדכונים, החיים בבאר שבע, העבודה בתאגיד, המתרגל מהמכינה, לימודים, על אנשים וחיות אחרות, התולעת  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ohad_poz ב-1/2/2005 21:17
 



במרחק נגיעה מכאן


 

אל תלכי במורד של מסדרון אינסופי
כל הדלתות מובילות לחדר אחד
חדר ריק, על הגג שלו הגשם דופק
הוא מספר, מספר לך שאת לבד

התקרה בו כחולה וכחולים הקירות
ותלויה בו מראה, שמראה מה היה
יכול להיות

בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן

צל חיוור, על פניה מתגלה מסתתר
היא רגועה, כשסוסים רצים לה בדם
קצה חיוך, היא רוצה רק לשקוע נמוך
אל הפנינים, שזורחות על קרקע הים

התקרה שם כחולה, וכחולים הקירות
גם הים הוא מראה, שמראה מה היה
יכול להיות

בעולם מקביל...

בעולם מקביל, הסוסים בדם
הפנינים זורחות שם על קרקע הים
  
 
במרחק נגיעה מכאן / מילים: יהלי סובול
 

 
נכון בקושי יוצא לי להיות פה לאחרונה
ויוצא לי לקרוא את כולם
אם כי לא תמיד אני מגיבה (אבל זה לא אומר שאני לא שם).
בין לימודים שבקושי אני מספיקה, באמת המבחן בשבוע הבא ביום חמישי ואם הוא היה היום הייתי נכשלת בטוח. אני עוד לומדת את כל החומר, בהספק שלי של 2 נושאים ליום כשאני לא עובדת אני יכולה לסיים הכל תוך 5 ימים, אבל אני עובדת כל יום. לפחות בשבוע הבא יש לי 4 ימים חופש להתכונן למבחן אחד מהם הוא היום של המבחן.
אני צריכה לקנות ספרים בפיזיקה הקורס מתחיל בפברואר. עוד הוצאה.
בכלל יצא לי לעשות המון הוצאות בחודשים האחרונים. והמשכורת שנכנסה לי בינואר, הייתה זעומה 1500 שח פחות מהמשכורת הרגילה שלי (זה מה שקורה כשחולים וגם כשלא עובדים 3 שבתות). והמצב בבנק לא טוב. המשכורת הבאה שתיכנס לי כבר תהיה כרגיל, אבל כנראה שגיהצתי המון בכרטיס אשראי (צריך להשאיר אותו בבית!) טוב, חסל סדר קניות (גם ככה כבר קניתי כל מה שרציתי). עכשיו רק מה שצריך (לפחות עד שיגיע הקיץ).
בעבודה החליפו לנו את הראש מוקד, אחת מהרש"צים הפכה להיות הראש מוקד, היא אחת מאלה שהיו מתנשאות כאלה, למרות שבחודש האחרון היא הייתה ממש בסדר איתי. כבר יצא שכמה בנות מהצוות שלי שמעו דברים שהיא אמרה לי בצורה, איך נאמר לא יפה במיוחד, דברים כאלה עוברים הלאה. אני לא עשיתי מזה עניין. בכל מקרה אין לי שום ממשק איתה עכשיו.
 
ג' סיפר לי כבדרך אגב שהוא כבר לא עם חברה שלו, נראה לי מטורף לצאת עם מישהי שגרה בחיפה. זה מטורף לנסוע על קו ב"ש חיפה. וגם הוא סיפר לי על חבר שלו, מישהו שלמד איתו במכללה בשנה שעברה, שהולך להתחתן בקרוב עם ילדה בת 14 וחצי!!!! זו ממש פדופיליה! אבל אישרו להם להתחתן בארץ ההורים שלה מסכימים. ואני חושבת לעצמי, אם מישהו כזה היה מתקרב לאחותי (היא בת 14) ההורים שלי היו נועלים אותה בבית. איזה הורים הגיוניים ייתנו לבת שלהם בת 14 וחצי לצאת עם מישהו שמבוגר ממנה ב12 שנה? מסתבר שיש כאלה (עולים מבריה"מ לשעבר, אולי זה מסביר, ואולי לא). וג' הוא מקסים כרגיל, למרות שלא תמיד יוצא לנו לדבר הרבה, אבל לאחרונה יוצא יותר וזה טוב ((:
 
אתמול דיברתי עם חברה שלי שעובדת איתי במוקד, לא באותה מחלקה, אבל הכרנו בקורס שעשינו יחד. היא מוזרה. היא אמרה לי שבמוקד היא לא הייתה יוצאת עם אף אחד ממי שעובד שם. הטיעון שלה היה שהיא לא הייתה מסובבת אחריהם את הראש בכלל. ז"א שהם לא נראים מספיק טוב בשבילה. ואפשר לחשוב, לפסול בן אדם רק בגלל איך שהוא נראה? והיא נתנה דוגמאות של אנשים שהם מהאנשים הכי נחמדים שיש במוקד, שהיא לא הייתה יוצאת איתם רק בגלל איך שהם נראים. הם לא גורילות או משהו, אבל הם לא נראים כמו דוגמנים. על דבר כזה לפסול מישהו?
ומילא אם היא הייתה יפה באופן מיוחד, אבל גם זה לא, אפילו הייתי אומרת שהיופי שלה הוא ממש לא לטעמי (או במילים אחרות אני חושבת שהיא לא יפה בכלל), אבל האם זה מה שיגרום לי להיות איתה בקשר או לא?
מסתבר שעל טעם וריח אין להתווכח
ואולי זה בגלל שיש לה חבר (היא חושבת שהוא יפה, אני חושבת רגיל, לא משהו מיוחד), אז היא לא שמה לב לאנשים שיש מסביב. ממתי יופי נעשה יותר חשוב מהאופי?
 
וחברה אחרת שלי
איבדה אתמול טבעת בעלת ערך סנטימנטלי
אמא שלה שנפטרה לפני שנתיים נתנה לה אותה
והיא כנראה נפלה לה מהאצבע
היא שייכת לבנות הקשוחות האלה
והיא בכתה
ואני ממש לא טובה בדברים כאלה
אני לא יודעת מה לעשות לחבק לא לחבק
והיא יודעת שגם אם מישהו ימצא את זה במוקד הסיכוי שזה יחזור אליה קלוש
הנה משהו שאני צריכה ללמוד
איך לעזור לאנשים במצב כזה, במקום פשוט להיות שם
כי משום מה זה נראה לי לא מספיק...
 
 
נכתב על ידי , 17/1/2005 13:20   בקטגוריות עדכונים, החיים בבאר שבע, לימודים, המתרגל מהמכינה  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של n_lee ב-1/2/2005 00:12
 



סופ"ש בפתח


 

ולי היו 3 ימים שהיו מלאים בעיקר בעבודה

קורה אני מניחה, קורה לכולם מתישהו.

בין לבין הספקתי לקנות לאחותי מתה ליום הולדת

לעשות קצת קניות לעצמי

אגב קניות השותפים שלי מסוגלים לא לעשות קניות 3 שבועות ואז הם עושים קניות ברשת. אם תראו את המקפיא שלנו תראו שהם הרבה, אבל ממש הרבה אוכל מוכן, זה בעיקר מה שהם אוכלים. אני, האוכל המוכן שלי הוא טבעול (למקרה חירום), אבל ברגיל אני מעדיפה לבשל לעצמי.

אנחנו אפילו קבענו ימים לכביסה, בעצם רק לאחד השותפים יש יום ספציפי שהוא צריך לעשות כביסה כי הוא מדריך סלסה ויש לו בגדים מסויימים שאיתם הוא רוקד. נו טוב, אני עברתי לעשות את הכביסה ביום שלישי. העיקר שיהיו לי בגדים נקיים.

 

אתמול בערב אחרי העבודה חברה שלי מהעבודה החליטה שאני חייבת לבוא אליה לקפה. זו מישהי שהייתה איתי בקורס. מוזרה משהו לפעמים. כבר הרבה זמן היא מזמינה אותי לבוא. היא גם מאוד רצתה שאני אראה את החצי השני שלה, זה בעלה לעתיד האמת, הם מאורסים והם הולכים להתחתן עוד קצת יותר מחצי שנה.

לפעמים אני לא מבינה את השיקולים של אנשים, או לפחות זו לגור בבית זה או אחר.

אולי אני בן אדם מאד ביקורתי, אבל הדירה שהיא גרה בה היא מהסוג של הדירות שנכנסתי אליהן במסע החיפושים הקצר שלי והייתי ישר יוצאת. דירה ממש מוזנחת, למרות שהם ניסו להכניס בה קצת חיים, אבל בכ"ז 2 אנשים צעירים. החדר שלהם הוא הדבר היחידי שנראה נורמלי.

יש להם כלב מקסים בבית, שמשיר שיער בכמויות מטורפות, הוא צומתי כזה, אבל נחמד גולדן (אני מתה על הכלבים האלה).

לא יודעת למה אבל העניין הזה של הזנחה ניכר שם במטבח ובסלון, אולי בגלל שאין להם כסף להשקיע אולי הם לא רוצים, אבל בכ"ז הם גרים יחד.

ישבנו, קישקשנו, הזמנו אוכל (כבר שכחתי מה זה לאכול המבורגר ציפס ועוד ב12 בלילה) ראינו TV נעשה קר, הם עמידים לקור, לובשים טרנינג בשכבות ואני מה, באתי רק עם סריג קפאתי שם, אבל לא היה לי נעים לבקש שידליקו מזגן, לא נורא. ב2 בלילה בערך יצאתי משם.

היה נחמד, למרות הכל, האנשים הרי עושים את הבית ולא הבית עושה את האנשים.

 

היה לי חלום על מישהו מהעבודה שלי

איזה מוזר זה

אחד האנשים שדווקא אני חושבת הכי נחמדים שיש

ציני ברמה, כאלה בב"ש אני לא מכירה הרבה

וזה היה מוזר

אני לא אוהבת חלומות כאלה שלא באים להגיד שום דבר

סתם התעוררתי עם הרגשה מוזרה של "למה מבין כל האנשים בעולם חלמתי עליו?"

(ולא זה לא חלום מהסוג הזה, כאלה אני לא חולמת, או לפחות לא זוכרת).

 

ועכשיו, מתארגנת לצאת לכיוון צפון לבקר את ההורים שלי

קמתי מאוחר היום, אני אוהבת לישון

ויום עמוס עוד יש לפני

בשבת בצהריים אני חוזרת לכאן בשביל ללכת לעבודה.

שיהיה לכם סופ"ש מדהים!

 

נכתב על ידי , 23/12/2004 12:29   בקטגוריות עדכונים, החיים בבאר שבע, השותפים המעצבנים שלי, חברים  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוהד ב-28/12/2004 16:59
 



  
דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 44




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לn_lee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על n_lee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)