אני סתם ערה במקרה
מישהי ביקשה ממני לעצב לה את הבלוג, השעה הייתה 9 ומשהו בערב. ואמרתי סבבה, למה לא? בפעם הבאה שהסתכלתי על השעון כבר היה 1 בלילה...
זו לא ממש בעיה לעצב בלוג, החלק הכי ארוך היה להוסיף את התמונות לרשימה שבצד.
וגם צריך לדעת לעצב את הבלוג ככה שהוא יתאים לבן אדם שכותב אותו.
פעם ראשונה שאני מעצבת למישהו אחר, או יותר נכון מישהי... ((:
אבל היה לי כייף, והתוצאה... טוב תקבעו בעצמכם
האמת שלפני כמה ימים גיליתי שהבלוג שלי בן שנה. כבר שנה שאני כותבת בישרא.
אני לא מהאנשים שעושים חגיגות ורעש סביב העניין רק במקרה בדקתי את זה.
בכלל הפוסטים הראשונים שלי היו נורא משעממים.
וגם הבלוג לא היה לו ממש עיצוב נורמלי (אני חושבת שכל יומיים הוא היה בצבע אחר).
היום אני כבר שולטת על העיצוב של הבלוג שלי, בכלל הוא משקף את המצב רוח הכללי שלי
מה שטוב פה זה שאני יכולה להסתכל על עצמי לאורך כל השנה האחרונה. יש פה חלק ניכר מהמערכת יחסים האחרונה שלי, שלמדתי ממנה על עצמי המון. כל המחשבות שלי. תיעוד של החיים שלי בשנה האחרונה.
והיום אני לא אותו בן אדם מלפני שנה, אני אדם שונה.
האמת היא שהתחלתי לכתוב פה בזכות עמית המכשף הוא כל הזמן אמר לי שאני חייבת לכתוב בלוג. תמיד תהיתי מה אני כבר יכולה לכתוב שם.
ועובדה, יש מה לכתוב (אולי זה לא מעניין את כל העולם), אבל אני כותבת לעצמי ובשביל עצמי. כן זה נורא אגואיסטי המחשבה הזו. אבל יש אנשים הרבה יותר כישרוניים ממני שכותבים הרבה יותר טוב ממני, ואני בסה"כ כותבת על החיים שלי.
הכרתי ואני עדיין מכירה דרך פה אנשים נפלאים שלא הייתי מכירה לולא נכנסתי לעולם הזה
ואני לא מצטערת לרגע שפתחתי את הבלוג הזה.
הגעתי למצב שממש לא משנה לי מי יקרא פה ומי לא
אני יודעת שיש חברים שלי שקוראים את הבלוג ולא מגיבים
אני לא מתביישת בשום דבר שכתבתי פה
וכל אחד יכול לבוא ולהעביר ביקורת
אני חושבת שרק היה מפריע לי אם ההורים שלי היו נכנסים לפה וקוראים, אבל למזלי הסיכוי שזה ייקרה קלוש. הם לא יודעים להשתמש באינטרנט, וגם הם לא יודעים את השם שלי פה.
והנה עוד שנה ואני פה...
ולנושא אחר
מה הייתם עושים אם מישהו היה אומר לכם כל הזמן כמה הוא מתגעגע?
מוזר לי שידיד לי שטוען ליחסים אפלטוניים איתי אומר לי לפעמים דברים שלא הייתי מצפה.
כשמישהו אומר לי שהוא רוצה לנשק אותי, זה אמת נראה לי קצת יותר מעניין אפלטוני
והוא יודע טוב מאוד שאני לא מחפשת כרגע אף אחד, אבל בכל זאת הנושא הזה עלה יותר מפעם אחת.
ולא שזה מפריע לי, כי הוא לכשעצמו בן אדם מקסים
אבל זה מוזר כשזה מגיע ממישהו שלא אמור להגיד לי דברים כאלה
גם הוא כל הזמן רוצה לראות אותי
זה מוזר לי
אני תוהה מה הוא באמת מרגיש
לא יודעת אם זה יהיה במקום לשאול אותו
בטוח שמתישהו אני אשאל
היום היו לי שיחות טלפון עם כל מיני אנשים.
שיחה קצרה עם הX שלי.
לא היה לי על מה לדבר איתו.
כבר לא משתפת אותו יותר בחיים שלי
גם לא מרגישה צורך לזה.
והוא היה במין הלם כזה שהשיחה הייתה כזו קצרה. אבל אם לי אין מה לומר והוא לא מהטיפוסים הדברניים אז זה מה שיש.
זה כזה מוזר לי, איך הייתי עם מישהו 8 חודשים כשאין לנו שום דבר במשותף.
גם אמרתי את זה לג' (שדיברתי איתו אח"כ) לא היה לו מה להגיד.
ג' בכלל נמצא עכשיו על קו ב"ש חיפה.
זה מצחיק אותי לפעמים אנשים שלוקחים על עצמם מערכת יחסים בשלט רחוק.
אני אישית לא הייתי עומדת בזה.
כבר פעם אחת הייתי בסרט הזה.
אבל כנראה שזה מה שהוא רוצה, ואם טוב לו אז סבבה מבחינתי.
אני כבר לא מרגישה אליו שום דבר, והוא חשוב לי בתור בן אדם.
היום הוא שאל אותי אם לנו יש משהו במשותף, אמרתי שיש דברים שכן ויש דברים שלא.
אבל אנחנו יכולים לדבר על כל נושא בעולם.
והוא גם התחיל לקרוא לי הדרי...
אני אצטרך להתרגל לזה שאנשים קוראים לי ככה, זה חדש לי ((:
חנוכה נמצא בפתח
אני לא מרגישה שום הרגשה של חג משום מה
אני לא יודעת אם יהיה משהו בעבודה שלי
האמת שלא נראה לי
החגים ששמים עליהם דגש הם ראש השנה ופסח
ואני כבר 5 חודשים בעבודה
הגעתי סוף סוף למצב של שליטה דיי טובה במה שאני עושה
ובכלל נחמד לי שם
יש שם אחלה אנשים
ואני יכולה להגיד שאני אפילו נהנית לפעמים לעבוד שם.
השבוע אני אסע להורים שלי לערב חג ראשון
גם בשביל להרגיש קצת את אווירת החג וגם בגלל שאחי ברגילה השבוע ולא ראיתי אותו 3 חודשים לפחות!
בכלל נעשה לי נחמד להיות שם לפעמים, לא חשבתי שאני אגיע למצב ששוב יהיה לי נוח להיות בבית של ההורים שלי.
שיהיה לכם שבוע מדהים וחג שמח!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
