לקח לי כמה ימים לתפוס את בעלת הדירה שלי (שעוד מעט תהיה לשעבר).

האינטואיציה שלי שאמרה לי שתעשה לי צרות צדקה.

אתמול נסעתי להורים שלי, רציתי לקחת משם כמה דברים שבסוף למעשה לא לקחתי. דיברתי איתה בטלפון (רק חבל שלא שמתי על ספיקר ככה גם אמא שלי הייתה שומעת כל מילה שהיא אמרה לי), אמרתי לה שאני רוצה לעזוב את הדירה והיא התחילה לתקוף! אמרה שאני לא יכולה לצאת מהדירה שהתחייבתי לה בע"פ וזה שווה מבחינתה כמו התחייבות בכתב, שלפני חודשיים אמרתי שאני אשאר עוד שנה שלמה (אבל אז היא לא אמרה לי שהיא מוכרת, היא אמרה את זה רק לפני שבוע). אמרתי לה שאני לא מוכנה לגור בדירה שהולכים למכור אותה ושהיא תראה אותה מתי שהיא רוצה לאנשים שאני לא נמצאת בבית (אגב גיליתי שלפי החוזה היא צריכה לתאם איתי דבר כזה), אמרתי לה שאם היא הייתה אומרת לי לפני חודשיים שהיא מתכננת למכור הייתי אומרת לה ישר שהיא עוזבת, אז היא אמרה לי תשכחי מזה שאני מוכרת, מותר לי להראות את הדירה למי שאני רוצה במשך השנה, אני אמכור אותה שייגמר החוזה שלך את כבר התחייבת בע"פ. היא דיברה אלי בצורה הכי מתנשאת שיצא לי שמישהו דיבר אלי אי פעם, בחיים לא דיברו אלי בצורה כזו מזלזלת, אני הייתי בהלם מזה. למזלי העבודה שלי לימדה אותי להשאר אסטרטיבית, ככה שלא הגעתי למצב בכלל שהקול שלי רעד, ואמא שלי כל הזמן הייתה ליידי, בעלת הדירה דיברה כל כל חזק שאמא שלי כן שמעה חלק מהדברים, במיוחד הצחוק המתנשא שלה שעשתה אותו בכוונה. אמרתי לה שאני אחזור אליה בקשר לזה.

השיחה הבאה שלי הייתה לעו"ד של ההורים שלי, יש להורים שלי חבר עו"ד שאליו הם פונים בבעיות משפטיות. הוא היה בישיבה ואמר שיחזור מאוחר יותר.

בינתיים נסענו לבית של ההורים שלי, ועוד כמה סידורים והתייעצות עם החבר הכי טוב שלי, שאמר לי להציב לה תנאים שהיא לא תוכל לסרב להם. כמו למשל שהיא תצטרך תוך חודשיים למצוא לי שותפים שאני אאשר, וכן אם היא רוצה להראות את הדירה רק כשאני נמצאת בבית, וכן שהיא לא מוכרת בשנה שאני גרה שם.

הייתי אצל שכנים של ההורים שלי להוציא משהו מהאינטרנט, אמא שלי הייתה בבית, ובאה להגיד לי שהיא דיברה עם שרית (זה שמה של בעלת הדירה) והיא מוכנה שאני אצא מהדירה. אמא שלי פשוט שאלה אותה מה יוצא לה מזה? כי לא יוצא לה מזה כלום, היא משלמת 2/3 מהארנונה והוועד בית ואני משלמת לה 150$ לא נשאר לה כלום ביד. הדבר היחידי ששרית לא הבינה, זה למה אני מוותרת על דירה, חדשה יחסית, בעלת 4 חדרים, מרוהטת ברובה, שאני משלמת עליה רק 150$ לחודש. היא לא הבינה שרע לי לגור לבד בלי אנשים מסביב, לא בטוחה שיש הרבה אנשים שיכולים להבין את זה, שלא טוב לי לבד, לא מבחינה אישית, אלא לגור לבד לגמרי, בידיעה שאין אף אחד בבית מלבדי, אני לא בן אדם עד כדי כך מתבודד וה-3 חודשים האלה בבית לבד עשו לי ממש לא טוב. אני במשך כל החיים שלי עד לפני 3 חודשים תמיד חייתי עם עוד אנשים בבית. זו הרגשה נוראית להיות לבד, לי לפחות עכשיו זה ממש לא מתאים.

אחרי השיחה שהייתה לי איתה, לא הייתי משנה את דעתי, היא גילתה את פרצופה האמיתי, באמת היא דיברה אלי בצורה מגעילה, אמא שלי אמרה לי שהיא ראתה את הבעות ההלם על הפנים שלי, אבל בקול שלי לא שמעו שום שינוי. בחיים שלי לא הרגשתי ככה, זה היה מבזה, זה נועד להשפיל, ולא ציפיתי ממישהי כזו שאמורה להיות משכילה לדבר אלי בצורה כזו, בכזה חוסר כבוד, זה בעצם מה שהפריע לי ההתנשאות הזו והחוסר כבוד המופגן הזה שהיא הראתה.

עכשיו כל שיחה שיש לי איתה, יש לי מאזין על הקו השני, היום כשדיברתי איתה, אמא שלי שמעה את כל השיחה דרך הטלפון השני, שרק לא תעשה לי עוד פעם סרט כזה. זה היה מלחיץ לאללה!

זהו, השבוע אני אמורה לחתום על חוזה חדש לדירה החדשה שמצאתי (כבר שלחו לי עותק במייל).

אני גם רוצה לצבוע את החדר שם שצבעו הלבן הנוטה לצהבהב לא ממש מוצא חן בעיני, חשבתי על משהו עליז יותר, בהתחלה חשבתי לצבוע אותו כמו החדר של אחותי (שהיה החדר שלי) בבית של ההורים שלי בסגול לבנדר וסביב החלונות מסגרת בצבע צהוב כתמתם, אבל האמת בא לי על צבע תכלת-אפרפר כזה, ומסגרת כתומה מסביב לחלון.

השותפים בדירה החדשה הם ממש אחלה, כבר ביום ראשון ישבנו יחד והיה סבבה לגמרי.

עכשיו רק נותר לקבוע יום שבו אני אעביר את כל הדברים (יום רביעי הבא כנראה).

ולקוות לטוב

תחזיקו לי אצבעות

את המזל טוב תשמרו לאחרי שאני אחתום חוזה...

בשני ימים עשיתי סבב דירות, לא תאמינו איפה אנשים גרים פה, לא תאמינו שיש מקומות שלא נמצאו להם דיירים. כמובן שבלילה לא הייתה לי ממש פרופורציה על רחוב מבחוץ (שבאחד מהם נראה מפחיד למדיי).

לכל דירה יש יתרונות וחסרונות, נציג פה כמה לדוגמא.

הדירה הראשונה שראיתי הייתה ברחוב המעפילים שכ"ד 120$ זול למדיי, וגם קרוב לדירה שאני גרה בה היום, מה שאומר קרוב לעבודה אבל רחוק מהאוניברסיטה ורחוק מהחברים שלי. בדירה יש שני שותפים בנים.

דירה ששיפצו אותה חלקית, ז"א החליפו את המרצפות, עשו שירותים ומקלחת חדשים אבל מלבד זאת הכל ישן, אפילו החדרים לא צבועים ובמטבח הקטנטן ארונות ישנים, ואין מקום לכלום. החדרים קטנים למדיי במיוחד החדר הפנוי שנראה שברגע שאני אכניס את המיטה שלי לא יישאר שם מקום לכלום. גם הסלון פיצפון. החדרים של הבנים ריקים, ז"א אין שם ארון  רק מזרן ושולחן כתיבה.

במטבח הקטנטן אמנם יש מיקרו, אבל יש רק כיריים, וגם מקום למכונת כביסה אין.

תהיתי איך לכל הרוחות אנשים חיים ככה???

ביום חמישי הלכתי לראות כמה דירות עם ג' ראינו 3 דירות שמלבד אחת מהן כולן היו חורבות ולא ראיות להתייחסות (מספיק כתבתי על חורבה אחת). הדירה שראיתי וכן מצאה חן בעיני היא ברחוב הנשיאים והיא הייתה של משפחה שעזבה לפני שנה.

אז דירה גדולה למדיי עם שני שותפים בנים, הדירה כולה משופצת, גם ריצוף חדש בכל הבית גם מקלחת ושירותים חדשים, מזגן בכל חדר, המטבח חדש ויש שם תנור עם כיריים וארונות חדשים, יש מרפסת שירות שיש שם מקום למכונת כביסה, סלון ענקי.

החדר ביינוני 3X3 טיפה יותר קטן מהחדר שלי וכמובן שיש בו מזגן. מחר בבוקר אני הולכת לראות את הדירה שוב כדי לקבל פרופורציות על החדר.

2 השותפים נחמדים לאללה, גם נראה ככה לפי איך שהם עובדים יחד, גם מהשיחות שהיו לי איתם בינתיים בטלפון.

יש שם גם חדר שמשמש כמחסן ויש שם ארונות ושולחנות כתיבה, ככה שאני אוכל לבחור מה בא לי להכניס לחדר.

אני אבוא לשם מחר לבד, לקבל קצת פרופורציה וחשוב בשקט. כשהייתי שם עם ג' ועם חבר שלו ג' עשה את רוב הדיבורים.

מחיר 130$ הדירה קרובה לאוניברסיטה וגם קרובה לכמה חברים שלי, רחוקה מהעבודה, אבל כמובן שזה לא הדבר הכי חשוב.

היום בערב הלכתי לראות עוד 5 דירות באף אחת מהדירות אין כלים במטבח.

דירה 1 - דלת ליד הבית של ג', לא גר שם כרגע אף אחד. יש 3 חדרי שינה עם ארונות ומיטות ישנות, המטבח קצת מוזנח, סלון סביר אבל דורש השקעה. מזגן ישן משהו בדירה ומאווררי תקרה בחדרים. החדרים קטנים יחסית יותר משלי בכל אופן, מיטה וארון דיי תופסים את רוב המקום בחדר. יש תנור עם כירים ומקרר במטבח שמלבד זאת הוא דיי עלוב יש סלון (ללא TV). מחיר 500 ש"ח לחדר, הארנונה 300 ש"ח

דירה 2 - באותו בניין שלג' רק כניסה אחרת אף אחד לא גר שם כרגע. 2 חדרי שינה ביינוניים אחד מהם טיפה יותר גדול מהשני. סלון גדול אבל מאולתר לגמרי (כמובן שאין TV), במטבח תנור עם כיריים, בחדרים יש מאווררי תקרה בכל חדר ומזגן חדש בסלון. מחיר 600 ש"ח לחדר ארנונה 300 ש"ח.

דירה 3 - ברח' שלמה המלך מול האוניברסיטה והביה"ח. דירה משופצת יש ריצוף חדש והשירותים והמקלחת חדשים וכן יש שם שותף אחד שגר שם. 2 חדרים פנויים אחד ביינוני נוטה לקטן והשני קטן. סלון עלוב משהו עם TV, יש מיקרו כיריים (אבל אין תנור) ואין תשתית למכונת כביסה. מחיר 600 ש"ח לחדר ארנונה 300-400 ש"ח.

דירה 4 - רח' גוש עציון ליד מעונות ג'. יש שותפה אחת שנמצאת שם בחדר ענקי. 2 חדרים פנויים אחד גדול והשני טיפה יותר קטן. המקלחת משופצת השירותים לא. במטבח יש טוסטר אובן, כיריים ומקרר (אין תנור). אין סלון ויש מזגן במטבח. מחיר לחדר הגדול יותר 550 ש"ח לחדר הקטן יותר 450 ש"ח. רח' מפחיד משהו בלילה, קרוב לעבודה שלי אבל רחוק מכל החברים שלי.

דירה 5 - רח' גוש עציון באותו בניין כמו הדירה הקודמת, אבל בכניסה אחרת. יש מזגן בכל חדר ומאוורר תקרה בכל חדר. החדרים ממש גדולים, אחד מהם ענקי ממש. במטבח יש פנת אוכל קטנה מקרר ותנור עם כיריים. אין סלון. ולא גר שם אף אחד כרגע. מחיר 500 ש" לחדר. כמו הדירה הקודמת רחוב מפחיד משהו, קרוב לעבודה שלי אבל רחוק מכל החברים שלי. היתרון היחידי שיש פה הוא החדרים הגדולים למדיי וכן שיש מזגן בכל חדר.

על מה בעצם אני מסתכלת?

טוב לא בדיוק הכי נעים לגור לבד, אבל אם זה ליד החברים שלי אז אפשר להתפשר על זה.

גם היום אני גרה לבד ורחוק מהחברים שלי ואני אשקר אם אני אגיד שלא עברה לי מחשבה בראש לעזוב רק בגלל זה.

חדרים, חדר עם מזגן זה בהחלט יתרון, גם הגודל משחק פה תפקיד מאוד חשוב, אני לא אוכל לגור בחדר קטן, אחרי הכל החיים שלי יהיו בחדר שלי.

המחיר זול בכל מקרה ממה שיש פה. היום אני משלמת 150$ לחודש ויש פה וועד בית וארנונה גבוהים יותר. לא מוצאת טעם לחיות פה לבד והחרדה של "מה אם" אם בעלת הבית תצליח למכור את הדירה.

דיי מיציתי את רעיון החיפוש, זה מתיש לאללה.

ראיתי סה"כ 10 דירות בימים האחרונים (לא את כולן כתבתי פה).

חשבתי שאולי יהיה נחמד לגור ליד ג' (ואולי לא).

חבר טוב שלי אמר שירגיע (בטענה שהוא ממש לא צריך לראות אותי כל יום בבוקר).

מה יהיה?

מקווה שתוך כמה ימים אני אגיע להחלטה הסופית...

מה נראה לכם?

הייתי בטוחה שאני חולמת, אבל כה התעוררתי בבוקר, לקולות הגשם השוטף שירד פה בב"ש ושטף את כל האבק של הקייץ. והריח שהיה פה אחרי, נכון שזה לא כמו במושב, אבל עדיין הריח של אחרי הגשם, מרענן כזה.

זה היה יום עמוס, אחרי יום עמוס לא פחות, למעשה ביום חמישי הלכתי לחפש דירות, עם ג' ועוד חבר טוב שלו, היינו חתיכת משלחת, ראינו אולי 3 דירות, רק אחת הייתה נורמלית משופצת, הכל שם חדש (חוץ מהבניין עצמו) רק שהחדר לא גדול כמו החדר שיש לי היום, אבל סביר בהחלט.

משום מה קשה לי לקבל החלטות כאלה בקלות, אבל ככל שאני חושבת על זה יותר זו נראית לי ההחלטה הנכונה לעשות.

גם יש שני שותפים שהם ממש סבבה, נראה לי שבקלות נסדר.

אבל בינתיים עוד לא קיבלתי את ההחלטה הסופית

בעצם מה שמפחיד אותי, זה התגובה שתהיה לבעלת דירה הנוכחית שלי.

אמא שלי אמרה לי שזו אחריותה להחתים אותי על חוזה חדש, ודיברתי איתה (עם בעלת הדירה) ביום ראשון והיא הבטיחה לי שהיא תשלח לי חוזה השבוע, השבוע נגמר וחוזה אין. כנראה שזה ממש לא חשוב לה.

גם היא הייתה ממש לא פיירית איתי, הרי אחרי הכל החלטה על למכור בית, זו לא החלטה שמקבלים בין לילה, אני בטוחה שהיא חשבה על זה לפחות כמה חודשים טובים, המינימום הגינות שהיא יכלה להראות זה להגיד לי את זה בספטמבר, ולא לתקוע אותי כמו שהיא עשתה עכשיו.

היא כבר פירסמה מודעה באחד הלוחות שבאינטרנט, וראיתי גם עוד מודעה באחד העיתונים המקומיים.

לא שהמצב של הנדל"ן פה הוא משהו, אבל אני ממש לא אמורה לקחת את הסיכון הזה.

יצאתי לחפש דירה באחד הימים היותר לחים שעברו בב"ש בשנה האחרונה, היה פשוט דביק!

ג' לקח אותי מהבית שלי הוא כבר אמר לי בדרך שלא לצפות למה שיש לי פה. ואולי אתם לא יודעים, אבל אני גרה בבניין חדש יחסית (בן 10 שנים) דירה במצב מעולה, החדר גדול, נוח ומרווח, הבית מתוחזק ומטופל היטב (משלמים וועד בית 90 ש"ח כל חודש), והבתים בב"ש רוב הבתים בב"ש ישנים למדיי, במיוחד אלה שבאיזור האוניברסיטה. זה היה מוזר, ליד הבית של ג' ישמלא דירות להשכרה, הוא אפילו שאל אותי אם אני רוצה להשכיר את הדירה שלידו, בעל הבית מוכן להשכיר לי רק במחיר של חדר ולא במחיר של כל הדירה. לפעמים מפליא אותי הדברים שהוא אומר, למה לו שאני אגור קרוב אליו? עד כדי כך קרוב? להיות שכנה שלו? זה מוזר לגמרי...

אחרי שראינו 2-3 דירות דיי התייאשנו, הלכנו לבית שלו לאכול צהריים, היה לו נורא חשוב שיהיה לי טעים (ואל תשאלו אותי למה, אין לי מושג). הוא סתם אילתר אוכל והיה בסדר (ניסיתם פעם חביתה עם שניצל ושום?) אח"כ במשך 5 דקות הוא שאל אותי אם היה לי טעים... אמרתי שכן, אבל הוא החליט שלא...

מהבית שלו הוא הסיע אותי ישר לעבודה, ואיחרתי, הייתי בטוחה שייתלו אותי, אבל הרש"צ תורן הייתה נחמדה לאללה, ולא אמרה לי כלום.

יום שישי שלי היה עמוס לאללה, הוא התחיל ב6 בבוקר ועדיין בשעות אלה לא נגמר (נו טוב אני יושבת וכותבת פה).

בבוקר לימודים, ואחה"צ עבודה, בין לבין שתיים של הפסקה שביניהן, הייתי צריכה לחזור מהלימודים ולהתארגן לעבודה.

קניתי מצלמת אינטרנט, עוד לא ממש הבנתי איך משתמשים בזה (ואיך מסדרים שם את האור?)

בעבודה היה עמוס לאללה, אני לא מבינה אנשים שתמקשרים למוקד אחרי 10 בלילה, אם זה לא חירום, למה לכל הרוחות הם מתקשרים? משעמם להם בחיים? זה מטורף לגמרי...

בסופו של דבר היו שיחות היום כל הזמן, זה מעייף לאללה, בדר"כ יום שישי הוא רגוע.

השבוע שמו לי 6 משמרות, ממש התעצבנתי, הרש"צ שלי יצא לחופשת לידה (עם אשתו, לשבועיים-שלושה) והרש"צ המחליף שלו, אני לא ממש מכירה אותו, אבל ביקשתי ממנו שיטפל בזה, ביום ראשון אני צריכה לבדוק איך זה הסתדר בסוף. בקצב הזה אני עוד אצטרך לבקש כמה ימים חופש, העבודה הורגת אותי לגמרי, במיוחד עם המשמרות האלה של ה-8 שעות, זה קורע לגמרי, ולא רק אותי מסתבר את כולם.

כל מה שקשור לדירה עכשיו מאוד מעסיק אותי

אני לא בן אדם שמקבל החלטות בקלות, ואני צריכה לקבל החלטה בימים הקרובים, לא קל לי, וזה ממש מלחיץ אותי האמת...

תמיד יש מין פחד כזה מהלא נודע, מעבר לדירה חדשה, לאיזור חדש לגמרי שאני בכלל לא מכירה בב"ש.

ומחשבות על איך הבעלת דירה שלי תגיב? ומה אם היא תעשה לי בעיות?

אני גרה בדירה כבר כמעט שבועיים בלי חוזה בתוקף, זה תחום אפור התחום שאני נמצאת בו, אני לא מרגישה בנוח להיות בתחום האפור הזה. ואני רוצה שדברים יהיו ברורים חתומים וסגורים.

כבר עירבתי את אמא שלי בעניין, וגם את אבא שלי, הם חושבים כמוני, שאני צריכה לעזוב

וזה תמיד קל לבוא ולומר לעזוב, בעצם ההחלטה היא הדבר הכי קשה בסופו של דבר לא המעבר עצמו.

שיהיה לך סופ"ש מדהים!