אם היה לי כסף  עכשיו, היינו הולכים יחד ללמוד משפטים

שאלתי, למה משפטים? ואתה לא חושב שאנחנו מבוגרים מדיי בשביל זה?

ואז הוא נתן לי כדוגמא את האחים הגדולים שלו שעשו תואר ראשון במשפטים בגיל מאוחר

וכמה זה תרם להם לחיים שלהם ובמיוחד לעבודה שלהם

הוא רק לא התייחס שלכולם היה מקצוע לפני כן, ותואר ראשון ולחלק גם תואר שני

והוא לא התייחס לזה שהם עשו את זה לפני 10 שנים או קצת יותר....

(היום התחום הזה לפי מה שהבנתי דיי עמוס באנשים שסיימו תואר במשפטים)

אבל ניחא, נניח שתואר במשפטים הוא תואר שנותן הרבה גם למי שלא עוסק בתחום

הלכתי לבדוק כמה עולה התענוג הזה למי שרוצה ללמוד את זה ולשלב עבודה

באוניברסיטאות יש ימי לימוד מרוכזים (3 כאלה) ושם השכ"ל אקדמי

ויתר האופציות, מכללות שהזולה בהן עולה 26 אש"ח לשנה והיקרה בהן 40 אש"ח לשנה

(והתואר עצמו 3.5 שנים)

"אם היה לי כסף היינו הולכים עכשיו יחד ללמוד משפטים"

אמרתי, אם היה לך כסף והיית רוצה ללכת ללמוד משפטים הייתי אומרת לך ללכת על זה

אבל אני בטח ובטח לא הייתי יכולה להרשות לעצמי הוצאה כזאת

אז הוא אמר לי "אני הייתי משלם לך על הלימודים"

אמרתי לו, אתה לא יכול לעשות דבר כזה

הוא אמר "בטח שאני יכול, אני אשלם בשבילך על מה שאני רוצה"

ככה אגב גם בדייטים, או אפילו פגישות סתם על הדרך ממקום למקום

הוא לא מאפשר לי לשלם על כלום, גם אם אלה דברים קטנים

קצת מוזר לי הקטע הזה

באחת הפעמים שיצא לי לשבת עם הבחור ודיברנו על מערכות יחסים מהעבר

הוא הזכיר את זה שהייתה לו מערכת יחסים נוראית שהוא הגיע למצב שבו הוא לא רוצה להיות בכלל עם אישה

זה השאיר לו כזאת טראומה, שהוא לא רואה את עצמו במערכת יחסים

מעלה לי את התהייה למה הוא יזם את מה שהוא יזם ביננו

מי שלא רוצה מערכת יחסים לא יוזם דברים עם מישהי

גברים טובים בלדבר על דברים כאלה, הם קצת פחות טובים בחלק של הביצוע בדרך כלל

(או במילים אחרות אני לא מכירה הרבה גברים שבחרו להישאר לבד והתמידו בזה לאורך זמן, כולם מחפשים להיות בזוגיות).

כמובן שיצא לי להזכיר גם אנשים שאני יצאתי איתם

ויצא שהזכרתי את המרצה שיצאתי איתו (מזמן)

ואז הבחור אמר שהוא לא רוצה להישאר אצלי בתור זיכרון גרוע

וניסיתי להסביר לו שגם מה שהיה לי אז עם המרצה, לא נשאר לי בראש בתור זיכרון רע

זה פשוט לא התאים באותו רגע, והאמת שנשארנו בקשר עוד כמה שנים אחר כך

וגם עכשיו יוצא שאנחנו מדברים פעם בשנה

והוא שואל אותי למה עוד לא התחתנתי והבאתי 10 ילדים

ואני אומרת לו ש-10 זה יותר מדיי

וטוב הוא טיפוס מאוד ציני כזה

והוא גם מכיר את אותי הקודמת

זו שרוצה להיות במערכת יחסים זוגית (הוא אפילו יודע איך זה להיות איתי באחת כזאת)

ולא את אותי הנוכחית שדיי מתרחקת מדברים מהסוג הזה

לא שאני לא יוצאת עם גברים

אני חושבת שככל שאנחנו מתבגרים גם ההיצע של מי שאנחנו יכולים להכיר קטן

וגם אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו לא רוצים ועל מה אנחנו לא מוכנים להתפשר

והאמת, שני האנשים היחידים שנשארו לי בראש בתור זיכרון גרוע

אחד אקס מיתולוגי - שכשהוא עזב הוא פשוט נעלם לי ואפילו לא אמר מילה

ממצב של "אני רוצה שנגור ביחד" ולי לא התאים לבוא ולחיות על חשבונו כי לא בדיוק עבדתי באותה תקופה

ל"אני לא רוצה שתתקשרי אלי או תדברי איתי בחיים שלך"

ופוף הבן אדם התאדה לו מהחיים שלי

ומישהו אחר שיצאתי איתו לפני כמה שנים ששיקר לי, על כל דבר כמעט

ושעליתי על השקרים שלו, פשוט העפתי אותו מהחיים שלי

אני לא סובלת שמשקרים לי

זה היה מעצבן ומרתיח

אני באמת לא ציפיתי מבן אדם שיבוא וישקר לי ככה במצח נחושה

אבל אנשים אחרים

חלקם אפילו נשארו בחוג החברים שלי ומדיי פעם אנחנו מדברים

יש כאלה שסתם נמצאים אצלי בפייסבוק, ומדיי פעם יש לנו small talks

המערכות יחסים הקצרות שהיו לי איתם לא היו מלאות בריבים או חיכוכים

וגם הפרידות לא היו כאלה

פשוט לא מתאים וכל אחד הולך לדרכו

וזה בסדר ולגיטמי

זו לא חתונה קתולית

ואנחנו אנשים מבוגרים, לא צריך לעשות סרטים אחד לשניה

לא חייבים לסיים מערכת יחסים בפצוץ ולהשאיר טעם רע

הוא אמר לי שהוא רואה אותי בתור חברה טובה

מישהי שהוא יודע שהוא אוהב ומעריך

והוא לא רוצה שמה שיש ביננו ייגמר בפיצוץ

או שהוא יישאר אצלי בתור עוד זיכרון לא טוב

ושהוא לא רוצה לאבד אותי

כשיוצא לנו להיות יחד

זה פשוט כייף

וזה לא כבד

וזה נחמד

והשיחות שלנו זורמות

וכייף לשנינו לדבר אחד עם השניה

או להיות יחד

גם במעבר להגדרה של מה שידידים עושים

והוא זה שיוזם כל הזמן את המעבר

אז אני באמת לא מבינה את הקטע הזה

אומר משהו אחד רוצה באמת משהו אחר לגמרי

פתאום בשבועיים שלושה האחרונים הבחור סיגל לעצמו קטע של לא לענות לי לטלפון

זה לא קורה תמיד זה קורה לפעמים, אבל תמיד כשאני צריכה להגיד לו משהו חשוב

או שקבענו שאנחנו נדבר על הלימודים, והוא מחליט לא לענות לי

כששאלתי אותו לגבי זה, הוא אמר לי שהוא לא חייב לי דין וחשבון

נכון, הוא לא חייב לי דין וחשבון, אבל אם הוא אומר לי יום לפני - נדבר מחר

אז אם אני מתקשרת אני מצפה שהוא יענה לי

ולא יסנן אותי או יתעלם ממני וכיוצ"ב

והוא בא והראה לי מלא SMS-ים מחברים שלו ושיחות מחברים שלו שהוא לא ענה להם

ככה שההתייחסות הזאת היא לא רק אלי אישית, היא לכולם באופן גורף

עדיין, אני לא מבינה אותה

לא מבינה את הקטע הזה

עכשיו אני מבינה שיש לו בלאגנים עם המשפחה שלו

זה לא חדש, אבל מסתבר שהמלחמה, הפכה את זה לקצת יותר כאוטי

ואני מבינה שכואב לו בגלל האבנים האלה שיש לו בכיס מרה

אבל אני לא חושבת שזה מצדיק את ההתנהגות הזאת

ושתבינו, כשאני מדברת על המשפחה שלו

הוא לא נשוי, אין לו ילדים

אממה, אחת מהאחיות שלו שיש לה ילדים ובעל מפילה עליו כל מיני דברים

את הילדים שלה, דברים שקשורים לילדים שלה, דברים שקשורים אליה

והוא פשוט עושה

למשל, למדנו השבוע אחרי הלימודים בשלישי ורביעי וקבענו גם שנלמד בשבת בבוקר

הוא ביקש שנתחיל בסביבות 7 בבוקר כי אחר כך אחותו והילדים מתנחלים אצלו בבית והוא רוצה להימנע מזה

אמרתי סבבה, אני מוכנה להקריב את השעות שינה שלי, ולקום מוקדם כדי שהוא לא יבוא אחרי בלאגנים מהמשפחה שלו

ביום רביעי הוא אמר לי שנדבר ביום חמישי, כשהתקשרתי אליו בחמישי הוא לא ענה לי

בשישי בבוקר ניסיתי לתפוס אותו שוב - אותה תוצאה

אז שלחתי לו SMS וקיבלתי תשובה

אבל מה הבעיה שלך לענות?

בכל מקרה שבת בבוקר קמתי ב6:30 (לא להיט בכלל לקום בשעה הזאת ביום שבת)

קבענו ל7:10 הוא הגיע ב7:00 שולח לי הודעה אם הוא יכול לבוא

כתבתי לו, תן לי עוד כמה דקות אני צריכה להתלבש

הוא כתב לי את לא צריכה...

(באמת נראה לכם? ברור שהתלבשתי)

החלק שמצחיק אותי פה זה שהוא מגיע אלי בבוקר ברף חרמנות לא נמוך בכלל

אחרי שהוא מזכיר לי שאנחנו פה רק בשביל ללמוד

הוא לא מוריד ממני את הידיים, וחצי שעה לפחות אנחנו עסוקים בלהיות צמודים אחד לשניה

(בחיי שזה מזכיר לי את תקופת התיכון, כי שומדבר שקשור לסקס לא קורה)

ואחרי כל זה, שהוא זה שיזם את העניין הפיזי, הוא אומר לי כמה זה לא בסדר שזה מה שאנחנו עושים

כי אנחנו רק ידידים ורק ידידים לא עושים דברים כאלה

אחר כך הוא אמר לי שהוא יכול להיות אצלי רק עד 9:30

אחותו ביקשה ממנו שייקח את הילדה שלה מאיזו מסיבת פיג'מות שהיא הייתה בה בלילה

כי האוטו שלה שבק חיים ולא מניע והוא הבטיח שהוא יעשה את זה

בחיי אם הייתי יודעת על זה מראש הייתי מבטלת את כל הלמידה הזאת בשבת בבוקר

(והוא ידע על זה כבר אתמול בלילה, אבל לא חשב בכלל להודיע לי)

גם בלי החלק שבו התחרמנו אחד על השניה

הרי הוא לא מגיע לפה ובאותה שניה אנחנו יושבים ללמוד

אנחנו מדברים קצת שותים קפה מתארגנים ואז

להגיע לפה לבקושי שעתיים כדי ללמוד, זה כל כך טיפשי

לקום מוקדם בבוקר בשביל שעתיים של לימודים, שזה כל כך לא אפקטיבי

במיוחד בהתחשב בזה שאנחנו מתרגלים עכשיו מבחנים, שכל מבחן כזה לוקח לנו מינימום 3 שעות לפתור

אז פתרנו בעצם רק 5 שאלות מתוך 11 שאלות שיש במבחן הזה

חשבתי (או לפחות קיוויתי) שנספיק 2 מבחנים ולא אחד

שזו הייתה התוכנית, כי הוא היה אמור לבוא אלי ללמוד עד 12:30-13:00 ולא להיעלם  אחרי שעתיים

(העיקר שהוא אומר לי שאני לא מקריבה מספיק בשביל הלימודים שלנו)

הוא אמר לי שהוא מתכנן לשבת ללמוד אחר הצהריים

כמו שאני מכירה את המשפחה שלו, זה לא יקרה

הוא בעצמו אמר לי שכבר עכשיו כשהוא יחזור יהיו סרטים

ואני לא מאמינה שבאמת יתנו לו ללמוד

שתבינו, עד עכשיו, פחות משבוע לפני המבחן (המבחן ב-21 לאוגוסט)

הוא לא ראה את כל הסרטונים שלומדים איתם את החומר שהוא הבטיח שהוא יראה כבר לפני חודש

אז הוא ימצא זמן לשבת ולסיים את המבחן הזה? סיריאסלי?

אני מכירה אותו מספיק טוב כדי לדעת שהוא לא יעשה את זה

או שהמשפחה שלו תפריע לו - מה שקורה בדר"כ

או שפתאום הוא יהיה חייב לעשות משהו בגינה, או בבית או שפתאום צץ משהו דחוף/חשוב/אחר לעשות

העיקר לא לשבת על הלימודים

והוא אם הוא לא יושב איתי הוא לא לומד, אז כמה הוא מוכן למבחן הזה?

גם כשישבנו בשבוע האחרון יחד אצלו בעבודה ופתרנו מבחנים על נייר

הוא אף פעם לא כותב את כל הנוסחאות

זה לא חוכמה לכתוב את השם של הנוסחא אבל לא להציב בה את מה שצריך

איך בדיוק אתה אמור להגיע למבחן ולדעת לכתוב את הדברים האלה אם בפועל זה לא מה שאתה עושה?

אני בכייף הייתי דוחה את המבחן הזה עוד חודש ולומדת בשבילו יותר טוב (הוא לא רוצה)

בת'כלס אין פה ציון על המבחן, צריך רק לעבור

אבל כדי לעבור צריך לדעת את החומר טוב.

ואני חושבת שלא הוא ולא אני נמצאים במקום הזה

מאידך נראה לי שעכשיו כבר מאוחר מדיי בשביל לדחות את המבחן הזה

כשסיפרתי לאחי (הוא עושה תואר של הפתוחה אבל בבית ברל) ביום שישי שאני לומדת הוא אמר לי שהכי הרבה, אם אני לא אעבור את המבחן הזה

לפחות אני אדע איך זה, ואיך זה מרגיש והכי הרבה אני אעשה מועד נוסף שלו

אבל זה לא יהיה סוף העולם ואני לא אפסיד מזה שומדבר

הבעיה במבחן פטור הזה שאפשר לעשות אותו רק פעמיים בלי לעשות את הקורס של הפתוחה (שעולה 2000 ש"ח)

וזה מבחן פטור פשוט מיותר, על נוסחאות שאף אחד לא באמת משתמש בהן באקסל.

לא תגידו משהו יעיל כמו אנגלית שתמיד משתמשים בזה

או החיפוש הבבליוגרפי של הספריה, שכן צריך מתישהו להשתמש בזה

זה סתם, כדי לסמן V על הדבר הזה

והאמת שמרוב התארים של הפתוחה הורידו את הדבר הזה

אבל בכמה בודדים, שהוא ואני עושים, הוא עדיין נשאר

אין לו שום מטרה והוא לא מלמד אותנו שומדבר שנשתמש בו במהלך התואר

אפילו אנחנו לא מקבלים ציון עליו, רק עובר או לא (וחייבים לעבור כדי לקבל את התואר בסוף)

עכשיו בגלל שישנתי רק 3 שעות בלילה, אני אחזור לישון

יש לי ארוחת צהריים משפחתית כמו בכל שבת

ואז אחזור למבחן הזה, ועוד כמה דברים שאני רוצה לעבור עליהם

בתקווה שאני אספיק, כי לאחרונה בגלל שבעבודה שלי כל כך עמוס

ויש לי גם את הלימודים אני ממש מרגישה שהזמן נוזל לי מבין האצבעות ואני לא מספיקה דברים שתיכננתי

למרות שאני מאוד משתדלת לנהל את הזמן שלי ולהקדיש זמן ללימודים

אבל כל הזמן יש בלת"מים כאלה שמפריעים (בעיקר שקשורים לעבודה)

בשבוע הבא קבענו שנלמד יחד בשלישי רביעי וחמישי אצלי בבית

כמובן שהיו לו התנגדויות, והוא הציע שנחפש ספרייה ללמוד בה

הוא היא אמור לבדוק בספרייה ביישוב בה הוא גר אבל כמובן שהוא לא בדק

אני כן בדקתי כל הספריות בקושי עובדות כי עכשיו חופש גדול וזה

ככה שזה לא ממש רלוונטי אם ספריה פתוחה לשעתיים-שלוש, זה טיפשי לנסוע עד לשם

במיוחד כשהוא צריך לבוא לקחת אותי ואז לנסוע ואז, סתם בזבוז של זמן.

בשלישי ורביעי המשפחה שלו לא יודעת שהוא לקח חופש

כששאלתי אותו למה הוא אמר לי שאם הם ידעו אז הלך עליו

והוא אמור לבוא לפה ללמוד מ8 בבוקר עד 17:00

הוא אמר לי שהוא רוצה גם ללמוד לבד, שאין לי בעיה עם זה

אבל מתי ואיפה הוא חושב לעשות את זה אין לי מושג

אני רוצה שנספיק מינימום 3 מבחנים כל יום ויש לנו בנוסף לעבור יחד על המבחן שלא סיימנו היום (שבת)

ובנוסף אנחנו אמורים לראות גם איזה סרטון חזרה למבחן

ו-3 מבחנים על 9 שעות יושבים דיי בסדר (ז"א זה בערך הזמן שלוקח לנו לעשות כל מבחן פלוס מינוס)

וזה יהיה ממש ממש מעצבן אם הוא יחתוך לפני כן.

יש ערך מוסף לא קטן לתרגולים האלה ביחד, כי יוצא לנו לחשוב יחד ובגלל שכל אחד חושב אחרת, אפשר להגיע לפתרונות מעניינים.

הוא כל הזמן אומר לי כמה זה מפריע לו שהוא מגיע אלי ואנחנו עושים דברים אחרים שזה לא לימודים

הקטע הוא שהוא יוזם את כל הדברים האלה, שמבחינתי זה סבבה וכייף

אבל אתה לא יכול ליזום דברים כאלה ואחר כך להתלונן על זה

כאילו מה הקטע שלך?

אם אתה לא רוצה לעשות משהו אל תעשה אותו

אתה לא ילד קטן, אתה יכול לשלוט בעצמך אם אתה רוצה

אז מה הקטע של לבוא אחר כך ולהגיד את הדברים האלה? למה זה תורם?

אחד הדברים שאני קצת חוששת מהם, זה עכשיו בגלל המצב של הבחור

אחרי שיגמרו לנו הפגישות לימודים שיהיה נתק

כי הוא יהיה עסוק בדברים שלו, בבריאות שלו וכו'

למרות שביקשתי ממנו שלא ירחיק אותי

שזה לא נעים לי החלק הזה בו אני מרגישה שהוא מרחיק אותי

אפילו שהוא כבר אמר לי שההתנהגות שלו לאחרונה זה לכולם לא רק לי

לי זה מפריע השינוי הזה ביחס

יהיה לי מוזר להתרגל למצב שבו אנחנו לא מתראים כל כך הרבה כמו שהתראינו לאחרונה

זה לא רק הקטע של הלימודים זה המסביב הצחוקים והכייף של להיות עם בן אדם שבאמת אתם נהנים להעביר את הזמן איתו

אני יודעת שלאחרונה אני מקטרת פה על דברים שהוא עושה

כי אני לא מבינה את ההתנהגות שלו ואת המניעים שלו להתנהג ככה

וגם לאחרונה הוא התרחק ופחות משתף אותי

הוא לא אוהב לדבר על דברים שבאמת מפריעים לו ועכשיו גדלה השאה

והוא לא עושה שומדבר כדי לשנות את זה אז הוא סובל (הגדרה שלו לא שלי)

רק חי מיום ליום

הנה עוד משהו שאני לא מבינה, למה הוא לא משנה את מה שמפריע לו

ומה שקורה בחיים שלו מאוד מפריע לו עכשיו

וזה משפיע על העבודה שלו ואיך שהוא בעבודה

וזה משפיע על היחס שלו לחברים שלו

וזה משפיע על היחס שלו אלי ועל היחס שלו ללימודים

והיחס שלו לעצמו, שהוא תמיד שם את עצמו במקום האחרון אבל עכשיו יותר מתמיד

כל הדברים האלה לא היו קיימים לפני חודש וחצי - חודשיים

למה עדיף לסבול ולא לשנות כדי שהמצב יהיה טוב יותר?

נבצר מבינתי, אני לא מבינה למה הוא לא עושה כלום בקשר לזה

אני לא אוהבת לראות אנשים שאכפת לי מהם סובלים