חבר טוב שלי, נשוי עם ילדים

הטלפון של אחד הילדים שלו התקלקל

הוא החליט לתת לילד את הסמארטפון שלו (מכשיר לא זול בכלל)

מאז שהמכשיר של הילד התקלקל, כבר עברו שבועיים, והוא לא הספיק ללכת לתקן את הטלפון של הילד

שאפשר פחות או יותר רק לדבר ולשלוח SMS-ים

(כל אפליקציה אחרת גורמת לטלפון לקרוס)

בעיני, מגוחך שהוא נתן לילד את הסמארטפון המשוכלל שלו

במיוחד בהתחשב בזה שהעבודה שלו דורשת מכשיר משוכלל שתומך באפליקציות מסויימות שהוא צריך לעבוד  איתן.

מה גם שאני לא הייתי נותנת לילד (בן 9) מכשיר כל כך יקר לידיים, לילדים בגיל הזה אין רמת אחריות גבוהה

וכהוכחה, לפני כמה ימים שיצא לי להתארח אצלם לארוחת ערב (עם עוד כמה חברים שלהם), והילדים היו בבריכה (מסתבר שזה הפך להיות אופנתי שהורים קונים בריכה לבית במקום לעשות מנוי לקאנטרי וכיוצ"ב) הילד נכנס עם הטלפון של אבא שלו לבריכה, נכון זה היה עם כיסוי מיוחד, אבל עדיין, מה אם הכיסוי לא סגור טוב מה אם זה היה נפתח במים וכו'

ברור שהאבא התעצבן על הילד שהוא עשה את זה

אבל היי הוא נתן לילד את הטלפון שלו והילד מתייחס לטלפון כאילו שהטלפון שלו ולא של אביו

האמא לעומת זאת לא נותנת לילדים להשתמש בסמארטפון שלה - ובצדק לדעתי

עזבו את זה שלכל אחד מהילדים שלהם יש סמארטפון משלהם

נכון זה אולי לא המכשיר הכי משוכלל שבעולם, אבל לצרכים של ילדים זה לגמרי מספיק

באופן כללי הילדים של אותו חבר מאוד מפונקים

וכל דבר שהוא קונה לעצמו, הילדים שלו רואים את זה כשלהם

הוא קנה אוזניות יקרות, הילדים לקחו לו

הסמארטפון שלו, בבית הילדים כל הזמן איתו (בלי שום קשר למצב עכשיו)

הבת שלו קמה לפעמים באמצע הלילה, ומשעמם לה אז היא לוקחת לו את המכשיר כדי לשחק בו

הוא מאפשר וגם לא נראה לי שיש לו שליטה על זה

הדבר היחיד שהם לא נוגעים בו זה המחשב הנייד שלו מהעבודה.

בגלל שהוא ממש סובל מלהשתמש בסמארטפון הטיפש שיש לו

הוא שאל אותי אם אני יכולה להשאיל לו את הסמארטפון הישן שלי הNote 2

שהוא אחלה טלפון ועובד מצויין

הוא שאל אותי למה אני לא נותנת לו את הטלפון

שאלתי אם הוא באמת רוצה לדעת

הוא אמר שכן, אבל שבטח אני קמצנית

אמרתי לו לא, "זה ממש לא זה, מאוד יפריע לי אם הטלפון שלי יגיע לידיים של הילדים שלך"

והוא בתגובה אמר אה... לא משהו...

ואחר כך העביר נושא

יש לי הרגשה שהוא נפגע קצת ממה שאמרתי

אבל אני אומרת את האמת בפרצוף

והוא יודע טוב מאוד למה אמרתי את זה

אם זה היה כל בן אדם אחר שאני יודעת שהטלפון שלו הוא רק שלו לא היה אכפת לי להשאיל לו את המכשיר

מה היה קורה אם הייתי נותנת לו את המכשיר שלי והוא היה מחזיר לי אותו במצב לא תקין?

איך הוא היה מרגיש עם זה?

אין לו שליטה על מה שהילדים שלו עושים עם הטלפון שלו

הם מסובבים אותו על האצבע הקטנה ועושים לרוב מה שבא להם

הם אחלה ילדים, באמת, נחמדים והכל, אבל הם רק ילדים ואין להם את האחריות שיש לבן אדם מבוגר

ולא מתאים לי, לא מתאים לי שילדים יגעו  במכשיר שלי שעלה לי בזמנו לא מעט כסף

ולמרות שהיום הוא בטח כבר לא שווה הרבה, אבל זה מכשיר טוב שעובד ואני לא רוצה לשנות את המצב הזה

אם אני משאילה למישהו את המכשיר אני רוצה לקבל אותו באותו מצב שהבאתי אותו ובמקרה הזה אני ממש לא יכולה לסמוך על זה

כי על הילדים שלו אני לא סומכת והוא לא מסוגל למנוע מהם דברים כאלה.

בן אדם מספר לכם את הסיפור הבא:

אמא ו-3 ילדים טיילו בשעות הערב בפארק בעיר בה הם גרים - האבא היה עדיין בעבודה.

האמא התעצבנה על משהו, והיא פשוט הלכה והשאירה את הילדים לבד בפארק (ילדים בני 11, 9 ו-6)

הבן הבכור התקשר לאביו, שהיה עדיין בעבודה, כדי לספר לו שאמא הלכה והם נשארו לבד בפארק

האבא של הילדים, סיפר לי את זה, שאל אותי מה לדעתי עליו לעשות

הוא סיפר לי שברגע שהוא קיבל את הטלפון הוא עזב את הכל וטס כמו משוגע כדי לקחת את הילדים שלו מהפארק.

ומה שעובר לי בראש זה WTF?!?!?!

מי משאיר היום את הילדים שלו בשעה 7-8 בערב, כשיש חושך וקר לבד בפארק?

באף סיטואציה לא הייתי רואה את עצמי (ואני לא אמא של אף אחד) משאירה ילד בטווח הגילאים האלה לבד בפארק

לי לא נעים להסתובב לבד בפארק, גם לא בערים שנחשבות "בטוחות" אז ילדים קטנים???

ברור שלא אמרתי לו מה לעשות, מעולם לא הייתי בסיטואציה כזאת

אני לא הורה ואין לי בן/בת זוג שמתנהגים בצורה שמסכנת את הילדים המשותפים שלנו

אבל לומר לכם ביננו, מהצד זה לא נראה (נשמע) טוב

זה נראה ממש רע, ממש ממש רע

במקרה הזה, זה נגמר טוב

האבא הגיע ולקח אותם והם בריאים ושלמים

אבל אני לא רוצה לחשוב על סיטואציה הפוכה בה זה לא היה קורה...

בתקווה שזה היה מקרה חד פעמי...

באחד מסופי השבוע האחרונים התארחתי אצל חברים

אחד מהילדים שלהם הלך להתקלח ועשה הצפה במקלחת

האמא התעצבנה, על הילד, צעקות בלאגן

זה נגמר בזה שהילד הלך לישון מבלי לראות תוכנית שהוא מאוד אוהב בטלוויזיה

הוא לא הכין שיעורי בית, עבודה שהייתה להגשה ליום ראשון בבוקר

כי האמא החליטה שהוא לא יכין את העבודה, כדי שביום ראשון הוא לא יוכל להגיש את העבודה יחד עם כולם שיהיה מושפל בעוד כל חבריו כן יגישו את העבודה והוא לא

- אלה היו המילים של האמא לילד, שמעתי במו  אוזני

ולפינאלה, הילד הלך לישון בלי ארוחת ערב - כן ככה האמא החליטה

שמעו,

עם העונש הראשון אני בהחלט יכולה להסכים

עם היתר, לא ממש

אולי בגלל שאין לי ילדים אז אני לא מבינה את שיטת החינוך הזאת

אבל מה שעבר לי בראש זה WTF!?!?!?