כבר מזמן שלא יצא לי להיות בהצגה
האמת שמאז שעברתי מתל אביב למושב זה ממש ממש הצטמצם
בתל אביב הכל היה במרחק נסיעת אוטובוס
פה, לכל מקום צריך לנסוע עם רכב
מה גם שבאזור בו אני גרה התיאטראות מביאים את ההצגות במיוחד
אין הנחות ומבצעים כמו שיש בתל אביב

כבר לפני כמה חודשים אמרתי לאמא שלי על הצגה שאני רוצה ללכת לראות
היא הסכימה ללכת בתנאי שזה יציג באזור
וכך יצא שלפני כמה אמשים הלכנו לראות את ההצגה "פעם בשנה" בהיכל התרבות הקרוב אלינו

ההצגה פעם בשנה מספרת על זוג נשוי שמנהל רומן מחוץ לנישואין
הם נפגשים פעם בשנה באותו בית מלון בעיר שאינה עיר מגוריהם
בהצגה משחקים יעל בר זוהר וגיא זוארץ (זוג נשוי בחיים האמיתיים)
והאמת, חוץ מהם אין עוד שחקנים בהצגה הזאת

תשמעו שני שחקנים בלבד מצלחים להחזיק הצגה שלמה במשך שעה וחצי ולעשות את זה טוב
אפילו אמא שלי אמרה שהיא נהנתה מההצגה שהיא בכלל חשבה שתהיה משעממת ושאפילו אולי היא תירדם באמצע מרוב שיעמום (זה כמובן לא קרה)

קודם כל זו הצגה מצחיקה
כי היא מציגה קטעים שאנשים חווים גם ביום יום שלהם
דברים שעוברים על כולנו, ואנשים יכולים להזדהות איתם
ויש דברים מצחיקים שקורים בין אנשים
שנית, יש בה גם משהו נוסטלגי
מראים את התפתחות היחסים שלהם על גבי השנים
אז יש את הקטע האופנתי שהשתנה כל כמה זמן
וגם טוב, אנשים מתבגרים, מתפתחים, משתנים
וכן הראו שם על מסך אירועים מרכזיים שקרו באותה תקופה

אני אישית מאוד נהניתי
אז אם בא לכם לראות הצגה טובה ועל הדרך לצחוק קצת
ממליצה לכם ללכת ולראות

וגם כאן

באחד האמשים שהיה לי מצברוח מתאים ישבתי לראות את הסרט הזה

בעברית קראו לו "ללכת בדרכך"

הסרט במקור הוא עיבוד לספר (שיצא ב2012) הנושא את אותו שם של הסופרת הבריטית ג'וג'ו מויס

הסרט כאמור יצא ביוני 2016

מפה יתכנו ספויילרים, אז המשך קריאה על אחריותכם (למי שרוצה לראות את הסרט)

קודם כל דרמה רומנטית, מהסוג שנשים אוהבות לראות

והאמת לא הבנתי למה הסרט הזה קיבל 4 כוכבים בIMOB

נראה לי שחלק לא קטן ממי שהלך לראות את הסרט, הלכו לראות אותו בגלל השחקנית אמיליה קלארק

מי שמרים גבה ואין לו מושג מי זו השחקנית הזאת, כנראה לא חי בפלנטה שלנו כמה זמן היות והיא משחקת דמות מרכזית בסדרה "משחקי הכס"

אמיליה קלארק הלא היא דאינריז טארגאריין (קאליסי או חליסי אם אתם רואים את הסדרה עם תרגום או קוראים את הספרים בעברית) אם הדרקונים מלכת האנדלים, ראשוני האדם ושבע הממלכות, משחררת העבדים ומנתצת השלשלאות.

חדי העין ביניכם ישימו לב גם לשחקן נוסף ממשחקי הכס, הוא צ'אלרס דאנס, שמשחק את לורד טיווין לאניסטר, ובלי שום קשר שחקן בריטי מוערך

בכל מקרה,

אז הסרט הוא על בחור עשיר, וייל טריינר, שהיה לו הכל או כמעט הכל שעבר תאונת דרכים שלא באשמתו והפך להיות נכה מהצוואר ומטה

לואיזה קלארק, או יותר נכון לו (אמיליה קלארק) היא בחורה פשוטה שבאה לטפל בו לחצי שנה

ההורים שלו מקווים שהיא אולי תצליח לגרום לו להמשיך לרצות לחיות

במהלך הסרט נגלה כמה נוראי בשביל וויל לחיות במצב בו הוא חי

תלוי באנשים אחרים לכל פעולה הכי פשוטה שיש

תלוי במשככי כאבים, ושרוי כל הזמן בכאבים

וכן מתישהו נגלה גם שהוא ביקש לעשות לעצמו המתת חסד בשוויץ

כמובן שכמו בכל סרט רומנטי הבחורה - לו מתאהבת בבחור - וייל (אפילו שבתחילת הסרט היה לה בכלל חבר שהיא יצאה איתו 7 שנים)

והיא כאמור מגלה על תוכניותיו להמתת חסד, והיא רוצה לנסות לשנות את דעתו

ולכן היא עושה סוג של bucketlist עם כל מיני פעילויות כאלה ואחרות - שכמובן ההורים של וויל שהם עשירים כקורח מממנים את כל העניין הזה

אבל האמת היא שהיא לא הצליחה לשנות את דעתו של וויל

הרבה דמעות נשפכות מעצמן בסרט הזה בעיקר בסופו של הסרט

מה לעשות אנחנו נשים זה בא לנו באופן טבעי לבכות בסרטים רומנטיים

סך הכל הסרט חמוד, סרט נשים (גברים לכו תראו משהו אחר בזמן הזה נראה לי שתשתעממו)

אין שום עירום בסרט, אז גברים אל תתלהבו מנוכחותה של אמיליה קלארק (והתלבושות המזעזעות משהו שנתנו לה ללבוש בסרט הזה)

זה לא משחקי הכס פה

והמשחק לא מדהים ומהוקצע הוא בסדר, סביר +

הרבה מבטא בריטי יש בסרט הזה, למי שזה עושה לו נעים באוזן

לא כל כך סרט לקולנוע יותר סרט שמתאים לשבת לראות בבית באינטימיות של הסלון מול מסך TV של 40 אינצ' (או יותר)

למה לראות?

חמוד

רומנטי

מבטא בריטי

יש בסוף סוג של happy end

לגברים מביניכם אני ממליצה לוותר...

מי שלא קורא עיתונים ובטח לא שמע שהחליטו לקחת את הסדרה Full House שבעברית נקראה בשם המטופש "צער גידול בנות" ועשו לה סוג של סיקוול ב-Netflix.

הסדרה Full House הייתה סדרת סיטקום אמריקאית מאוד פופולארית בת 8 עונות ששודרה משנת 1987 ועד 1995

בסדרה סופר על אב, דני טאנר, שאשתו נפטרה והוא צריך לגדל את שלושת הבנות שלו (אחת מהן תינוקת) לבדו

ולעזרתו מתגייסים גיסו ג'סי קסטופוליס, וחברו הטוב מהקולג' גואי גלאדסטון שעוזרים בטיפול בבנות

ועד כאן הקטע נטול הספויילרים... מכאן על אחריותכם

הסיקוול עובד על אותו קונספט, בו אמא, DJ טאנר, איבדה את בעלה, ונשארה עם 3 ילדים (אחד מהם תינוק) לטפל בהם לבד

ולעזרתה מתגייסות אחותה סטפני טאנר, והחברה הטובה שלה קימברלי גיבלר

כאשר הדמויות ה"מבוגרות" של הסדרה המקורית מפציעות מדיי פעם בתפקידי אורח.

העניין הוא שבסדרה המקורית מישל טאנר (זו שגולמה ע"י האחיות אולסן), היא זו שגנבה את ההצגה בעיקר

ופה בסדרה, אממממ... מה אני אגיד להם... זה לא עובד כמו אז

נראית מעולה - DJ טאנר

לא הייתי מזהה בחיים - סטפני טאנר

גיבלר - נשארה גיבלר (קצת התעגלה אבל עדיין גיבלר)

לא מבינה מה העלו אותו מהאוב - האקס של DJ מהתיכון

למה כן לראות?

כי אין מה לעשות מי שכתב סדרות בשנות ה80 וה-90 ידע מה הוא עושה

זו טלוויזיה הרבה יותר טובה ממה שיש היום

זה מצחיק, זה יגרום לכם לבכות, ובעיקר יגרום לכם להנות

ולתהות למה כבר לא עושים דברים כאלה יותר

למה לא?

בעצם, למה לא?