ואני חולה!

איזו באסה )-:

דווקא חשבתי בהתחלה לצאת, לפחות קיוויתי. ויש לי מבחן חשוב ביום שישי בבוקר, ואני כבר יומיים חייה על אופטלגין כי בלי זה אני לא מתפקדת. מחר אני סוף סוף אגרור את עצמי לרופא, זהו, נכנעתי! אני לא אוהבת ללכת לרופאים, אבל אחרי 4 ימים שאני מרגישה לא טוב, דיי נמאס לי מהרעיון. וגם דלקת הגרון הזו לא תעבור לי בלי אנטיביוטיקה (אחת התרופות שאני הכי שונאת לבלוע).

אז היום זה היום האחרון של שנת 2003, בפעם האחרונה הייתי חולה בתאריך הזה (בשנת 99) גם, במחלת הנשיקה, היה ממש נורא!

יש איזו התלהבות מהתאריך הזה. ת'אמת שלי זה לא עושה כלום, OK שנה נגמרה חדשה מתחילה, לא BIG DEAL.

בחדשות ראיתי שיש המון התרעות לפיגועים, פה בב"ש ילדים נפגעו מקרני לייזר שיש בפורום, אחד המועדונים היחידים באיזור. אבל בגילי כבר לא ממש יוצאים למועדונים כאלה, וחוץ מזה יש מועדונים לסטודנטים שהם יותר שוויים.

מה אני עשיתי בשנת 2003?

אמממ, שיפרתי את הבגרות במתמטיקה מ90 ב3 יחידות ל-80 ב-4 יחידות. עשיתי פסיכומטרי פעם שנייה וקיבלתי 630 (לא מספיק בהחלט). נרשמתי לאוניברסיטה (צעד גדול לחיים), עברתי לגור בדירה עם שותפים (עוד צעד קטן בחיים), למדתי לבשל ולהפעיל מכונת כביסה, התחלתי ללמוד באוניברסית בן גוריון, יש לי חבר (עוד מעט 4 חודשים). וכן אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה. ולדעתי לא עשיתי כלום השנה, לפחות לא משהו שאפשר להתגאות בו. טוב לפחות לא קרה שום דבר רע...

לעיתים יוצא לי לראות קצת חדשות. היום ראיתי איך הכנסת שלנו מבזה את עצמה. באמת אפילו אני שממש לא אהבתי אזרחות יכולה לראות את זה. ואני לא מבינה איך אנשים שאמורים להיות משכילים מתנהגים כאילו אין להם שום השכלה.

אגב, אתם יודעים שכבר יותר מחודש יש שביתה של ההסתדרות? ואני לפני שבועיים קיבלתי מכתב מביוטח לאומי (אבל הם שובתים מעניין מי שלח אותו?). בכלל יש לי הרגשה שהמדינה הזו מתנהלת עקום.

ראיתם את התמונות של אזרחים ישראלים שמתנגדים לגדר ההפרדה וחיילים יורים בהם? בואו נשים את העובדה שהם יהודים לרגע בצד. הם הגיעו מהצד הפלסטינאי, והתחילו לפרק את הגדר שנקבעה כגבול. אם דבר כזה היה קורה למשל בגבול עם סוריה, הם לא היו יורים עלינו בחזרה? זו בדיוק הנקודה שלי. השאלה המהותית פה זה איך המצב הגיע לידי כך שאזרחים יבואו ויחשבו שמותר להם לחבל ברכוש של המדינה? לזה כבר אין לי תשובה...

לימודים, זה באמת לא מה שחשבתי. יש פה עומס כזה. אני לא מבינה איך בתיכון למדתי 10 מקצועות בו זמנית ופה אני לומדת 2 מקצועות ובקושי מסתדרת עם הלו"ז. בעניין לימודים, תמיד תהיתי מה שווה יותר, ללמוד במחלקה שהיא לא מושקעת עם קצת אנשים, או לנסות להתקבל למחלקה מבוקשת ומשקעת. מחלקה מושקעת זו מחלקה שמקבלת תקציב גדול מהאוניברסיטה למעבדות, למחשבים וכו'. בואו ונגיד שבשני מקרים יש מקצועות מעניינים. אם נעשה למשל את ההפרדה בין מקצועות לדעתי אנשים שלומדים מדעי הרוח היו צריכים לשלם פחות, הרבה פחות בשביל הלימודים שלהם. וזה מכיוון שיש בהם מינימום השקעה. אין להם מעבדות, אין להם תרגולים כמעט ובכלל, רק חומר עינוני נטו. לעומת זאת תראו את מחלקות חשמל, מחשבים, ביוטכנולוגיה וכו', מערכות מהמבוקשות ביותר באוניברסיטה, הכי קשה להתקבל אליהם, ועוד להצליח במקצוע אח"כ (נסו לחיות עם נוסחאות במשך 4 שנות לימודים) יש להם כ"כ הרבה תמורה לכסף שהם משלמים שזה ממש שווה.

דילמה...

טוב, אז לכל החוגגים את תחילת השנה האזרחית החדשה, תהנו תבלו ותחזרו בשלום!

נשתמע...

שבוע חדש מתחיל, אני עייפה משהו, כל הזמן לומדת מתמטיקה לקראת המבחן וזה מעסיק לי את המוח גם בשעות שאני לא...

שמתם לב שערוץ 24 מכניס לתודעה שלנו שירים שככה בחיים לא היינו שומעים. יוצא לי להוריד שירים ישראליים לאחרונה. ויש דברים ממש לא רעים. המומלצים שלי להשבוע: בוטן מתוק בקרקס/כל מה שנשאר, נינט טייב/כמו ששיר נוגע, רנית גבאי/רגעים, שלום חנוך/צרות טובות.

יש שם גם שירים ישנים שבכלל לא ידעתי שיש להם קליפים, למשל ראיתי פתאום קליפ לאגם ענקית של פורטיס (קליפ מצוייר), ולשירים של שרון לישפיץ (שזו זמרת של שנות ה-80 אם אני לא טועה).

ערוץ 24 הוא כמו ערוץ MTV ישראלי.

סילווסטר

נראה לי שכמעט כל מי שאני מכירה חוגג את החג הזה. סילווסטר היה בכלל אנטישמי, אבל מלא יהודים חוגגים בערב השנה האזרחית החדשה. תמיד אמרו שיהודים "נדבקים" לכל שמחה שהיא. אבל מה, השנה אני לא יכולה לצאת לחגוג. המבחן במתמטיקה, יומים אחרי הסילווסטר, לא זמן טוב להתאושש מסיבות עד שעות הבוקר המוקדמות, אוף!

נו טוב, אף אחד לא מת אם הוא לא יצא בתאריך הזה...

חוץ מזה שמתם לב שלאחרונה שיש ממש הרבה אנשים חולים?

טוב אני הולכת ללמוד קצת, ולהכין אוכל, ולעשות עוד כמה דברים בדרך...

נשתמע