עייפה כמו שהרבה זמן כבר לא הייתי.

השבוע אני עובדת כל יום בוקר, בטוחה שחלק מכם מרימים גבה, אבל אני לא רגילה לעבוד כל יום בוקר, וזה מעייף אותי לקום כל יום ב-6 בבוקר לעבודה. בכלל אני אוהבת לישון בשעות האלה.

אמא שלי הפכה בשנה האחרונה להיות "גברת בריאות", לפני שבוע היא סיפרה לי אודות כמה זה הרבה יותר בריא לבשל את התפו"א עם קליפה. הירק, או יותר נכון שורש בלי הקליפה לא שווה שום דבר, כל הויטמינים נמצאים בקליפה. ואכן אחרי שאכלתי פירה מתפו"א שבושלו עם קליפה שמתי לב להבדל, בטעם כמובן (אני לא יודעת מה בקשר לויטמינים).

אמא שלי במשך רוב החיים שלה אף פעם לא שמרה ממש על אורח חיים בריא, להוציא זה שהיא הייתה עושה התעמלות פעמיים בשבוע. היא הייתה מעשנת ואוכלת מה שבא לה (כל עוד זה כשר, כי היא לא אוכלת לא כשר). לפני כמה שנים היא התעלפה ובאותו יום היא החליטה שהיא מפסיקה לעשן. סגריות בכלל הן גורם להרבה צרות לאדם, הן גורמות להרבה בעיות בריאותיות להוציא מחלת הסרטן. בכלל כל מי שמעשן מגדיל את האחוזים שלו לחלות בכל סוג של סרטן ב50%.

השנה היה לה את ההילקובקטר, שבכלל כמעט גמר אותה לגמרי. מאז היא מקפידה על אוכל. יש המון דברים שהיא בכלל לא אוכלת. פתאום היא גילתה ששימורים זה ממש לא בריא (ואני כבר יודעת את זה שנים). או שבשר זה או אחר ממש לא מומלצים. ושיש ויטמינים מסויימים בירקות/פירות מסויימים. ואני שהייתי צמחונית במשך 7 שנים מאוד שמרתי על העניין של האוכל. גם היום אני משתדלת לאכול אוכל בריא ולא אוכל מוכן.

זה מוזר לראות אישה בת 49 משנה את כל הרגלי האכילה שלה בגיל כזה...

אתמול יצא לי לדבר עם ג' נראה לי שלא דיברתי איתו לפחות שבועיים, היה לי עמוס ולא יצא לי גם לו לא יצא להתקשר אלי. הוא התקשר ושאל אותי אם אני מתכוונת להוציא אותו מהחיים שלי, אמרתי שלא. הוא אמר את זה בכזו דאגה, זה היה נחמד לשמוע את זה. נותן הרגשה שאני חשובה לו.

גם עם הX שלי יצא לי לדבר, שיחה קצרה כזו, שיחת חולין לא שום דבר מעניין.

יום שישי בערב אני הולכת לצאת עם טל בסילווסטר. הוא אמר שאני אהיה הנשיקת חצות שלו.

מזל שאני יודעת שהוא ממש לא נמשך לנשים...

אבל הולך להיות כייף, אני גם צריכה לצאת ולהתשחרר קצת מכל הלחץ שיש עלי במשך השבוע. אני הרוגה מעייפות והבילוי הזה במועדון זה בדיוק המרשם הנכון.

וזה שיר ששמעתי ואהבתי (ואם תלחצו על הלינק תוכלו לשמוע אותו גם)

Boulevard of Broken Dreams \ Green Day

I walk a lonely road
The only one I that have ever known
Don't know were it goes
But its home and me I walk alone

I walk this empty street
On the Blvd. of broken dreams
Were the city sleeps
And I'm the only one and I walk alone

My shadows the only one that walks beside me
My shallow hearts the only thing that's beating
Sometimes I wish someone out there will find
Till then I'll walk alone

Ah-Ah Ah-Ah Ah-Ah Ahhh
Ah-Ah Ah-Ah Ah-Ah Ahhh

I'm walking down the line
That divides me somewhere in my mind
On the border line of the edge
And were I walk alone

Read between the lines of what's
Fucked up and every things all right

Check my vital signs to know I'm still alive
And I walk alone

I walk alone
I walk alone
I walk alone
I walk a...

My shadows the only one that walks beside me
My shallow hearts the only thing that's beating
Sometimes I wish someone out there will find
Till then I'll walk alone

Ah-Ah Ah-Ah Ah-Ah Ahhh
Ah-Ah Ah-Ah Ah-Ah Ahhh

I walk this empty street
On the Blvd. of broken dreams
Were the city sleeps
And I'm the only one and I walk a...

My shadows the only one that walks beside me
My shallow hearts the only thing that's beating
Sometimes I wish someone out there will find
Till then I'll walk alone

עד כאן להפעם...

לאחרונה דווקא יוצא לי דיי הרבה להגיע אליהם

אחרי חודשים שהייתי מגיעה לביקור חטוף של כמה שעות

מוזר איך דברים משתנים.

ביום חמישי שנסעתי לשם כמעט ועשיתי "אחורה פנה" אמא שלי התנהגה אלי מוזר, בעצם היא עיצבנה אותי עם משהו שהיא אמרה ואם לאחותי לא הייתה יום הולדת זה באמת מה שהייתי עושה.

אחותי שמחה על המתנה שהבאתי לה, לפחות אני יודעת שאלה דברים שהיא תשתמש בהם (איפור, יש לה יותר איפור ממה שיש לי) וגם קניתי לה קרם לחות לפנים.

הייתה אמורה להיות ארוחה משפחתית ביום שישי בערב, בסוף אמא שלי ביטלה את זה, היא הרגישה מותשת (ההורמונים של שלהי שנות ה-40). אבל מזל שהיא ביטלה את זה, כי ביום שישי בערב הייתה לנו הפסקת חשמל בבית של 3 שעות!!! כל התוכנית הקולינרית של אמא שלי השתנתה.

בסוף היינו רק המשפחה, ז"א ההורים שלי אחי אחותי ואני, ואילנית, הבחורה הזו שהתחתנה עם תאילנדי, שלשם שינוי גם הוא היה. דווקא היה ממש נחמד.

לפעמים אבא שלי והצורת חשיבה שלו יכולים ממש לעצבן אותי, אני התרגלתי לאמירות המוזרות שלו, אבל זה מעצבן בכל פעם מחדש. כמו למשל שהוא אמר שאני צריכה להתלבש על ברק (אחד השותפים שלי) וכמה חבל שאנחנו שותפים שאנחנו לא יכולים לצאת יחד (בתור זוג). האמת שברק הוא בן אדם מקסים ואם להודות על האמת אני מסתדרת איתו יותר טוב מאשר עם השותף השני, אבל dammet נמאס לי מהאמירות האלה שהן בכלל לא במקום.

הפסקות החשמל בסופ"ש האחרון היו מרובות, זה יכול לשגע הדבר הזה, אני לא זוכרת שנה שהיו כל כך הרבה הפסקות חשמל מאז שהייתי ממש קטנה.

מה אני עשיתי, בעיקר ישנתי, עזרתי קצת לאמא שלי במטבח, עשיתי קניות (בגדים של חורף) ובעיקר השתדלתי שלא לעשות כלום. החלטתי שאני צריכה להתחיל לעשות hold עם הקניות, בעיקר בגלל שהמשכורת שלי בחודש הזו תהיה קטנה מהרגיל (ככה זה שלא עובדים שבוע + שתי שבתות). ומחודש פברואר ירד לי מהמשכורת עוד על לימודים (פיזיקה). חוץ מזה כבר אין לי כל כך מה לקנות, את רוב הדברים שרציתי קניתי. זה מצחיק אבל אני חייבת להודות ש-3 שנים שלא עשיתי קניות של בגדים.

בכלל בבית של ההורים שלי אני הייתי כל הזמן עם טרנינג ופליז בכלל לא התלבשתי. ולישון במיטה (יחיד) עם שמיכת פוך (נוצות) עם מצעי לפנל ולקום בריח של הבית של ההורים שלי, זה משהו אחר...

החתולה שלי צוף זכתה ממני להרבה צומי וליטופים. מצחיקה החתולה הזו, פעם היה הייתה ממש סנובית ולא הייתה מרשה שייגעו בה, והיום היא מחפשת צומי. היא חתולה פרסית וקיבלתי אותה ליום הולדת 15 שלי (מה שאומר שעוד מעט היא תהיה בת 9 גיל מכובד לחתולים, במיוחד לגזעיים). אבל אין לה בכלל בעיות, מלבד זה שהיא אלרגית לפרעושים (אבל זה בא בגיל מאוד צעיר).

ראיתי סוף סוף את החברה של אחי (שהוא מתעקש שלא נקרא לה ככה עדיין), קוראים לה עדן, והיא נראית חמודה, לא יצא לנו לדבר (כי הם היו בחדר...). בכלל אחי סיים טירונות, עכשיו הם עושים משהו אחר, ועוד שבועיים הם יוצאים לקורס צניחה. סה"כ עד שהוא יגיע להיות לוחם זה שנה ו4 חודשים. מיותר להגיד שהצבא גרם לו לקצת שריטות, אני מסתדרת עם זה, זה יעבור לו (כשהוא ישתחרר). אבל אחי אחד האנשים הכי מיוחדים שאני מכירה.

דיברתי עם החבר הכי טוב שלי, טל, שהזכיר לי שביום שישי הבא זה הסילווסטר, נראה לי שמאז התיכון לא ממש חגגתי את זה. השנה אפילו שכחתי מזה לגמרי, אבל טל החליט שאני חייבת לבוא, האמת שאני חייבת לעצמי קצת לנקות את הראש בריקודים עד אור הבוקר (למרות שבטוח הדיעה שלי עוד תשתנה מיליון פעם עד יום שישי). במקרה לא שיבצו אותי לעבוד ביום שישי בערב ואני גם לא עובדת ביום חמישי, רק בשבת בערב ככה שזה יצא דיי טוב. אבל זה אומר שאני אבוא להורים שלי שוב (3 פעמים בחודש זה באמת הרבה).

כשהייתי אצל ההורים שלי ועברתי על הדואר, גיליתי שכבר חודשיים סלקום לא שלחו לי חשבוניות, דבר מעצבן לכשעצמו, בכלל החברה הזו עיצבנה אותי יותר מדיי בשנה האחרונה, מחר בבוקר אני הולכת להתקשר כדי לצעוק עליהם קצת (מה גם לי מותר להתנהג כמו לקוחה עצבנית :)).

הבגרות במתמטיקה מתקרבת בצעדי ענק, והביה"ס שלי (ביח"ר לציונים) שלח לי טפסים שבהם כתוב שאני נבחנת ב3 יחידות. ואת זה ראיתי רק ביום חמיש בערב, ואז לא היה עם מי לדבר, גם ביום שישי לא כי הביה"ס הזה עובד רק 5 ימים בשבוע. יש לי פה קבלה ששילמתי בשביל 5 יחידות. וגם מבחינה חוקית אני לא יכולה לגדת ל-3 יחידות באיזשהו מקצוע אחרי שקיבלתי ציון עובר ב-4 יחידות. זה סתם מעצבן ומלחיץ. גם כשבאתי להירשם ל-5 יחידות המנהל של הביה"ס (שמשום מה זוכר אותי) שאל אותי בשביל מה אני צריכה את זה...

אני לא אוהבת להגיע לתיכון שלמדתי בו, זה היה ביח"ר לציונים בתקופה שלי, ואני לא אוהבת את הבירוקרטיה שיש שם. מקווה שמחר הכל ייפתר בשיחת טלפון.

קמתי מוקדם בבוקר כדי לחזור לב"ש, מזל שבת"א יש מוניות שרות לב"ש, מזל שהן עוברות בדיוק ליד הבית שלי (וככה אני לא צריכה לשלם עוד כסף למונית בתוך העיר). מעייף היה לקום כל כך מוקדם ועוד ביום שבת. היה רטוב בחוץ.

הגעתי לעבודה למשמרת מעיקה משהו, אבל ישבתי ליד חברות שלי והזמנו פיצה לארוחת ערב. המשמרת עברה מהר, לפעמים ישמשמרות שהן ממש סיוט, במיוחד בסופ"שים, הכל תלוי ליד מי יושבים. לשם שינוי שמו לי משמרות נורמליות כל השבוע (רק היום ראיתי אותן, מפרסמים אותן בדר"כ ביום חמישי ואני הייתי בחופש בחמישי-שישי). גם הצלחתי לשכוח את הארנק בבית, מזל שחוש מסויים לחש לי שיכול להיות שלא שמתי אותו בתיק, והשותף שלי אכן אישר שהוא פה.

שבוע חדש בפתח

מקווה שיהיה שבוע שקט מדהים (וחם) לכולם!

ולי היו 3 ימים שהיו מלאים בעיקר בעבודה

קורה אני מניחה, קורה לכולם מתישהו.

בין לבין הספקתי לקנות לאחותי מתה ליום הולדת

לעשות קצת קניות לעצמי

אגב קניות השותפים שלי מסוגלים לא לעשות קניות 3 שבועות ואז הם עושים קניות ברשת. אם תראו את המקפיא שלנו תראו שהם הרבה, אבל ממש הרבה אוכל מוכן, זה בעיקר מה שהם אוכלים. אני, האוכל המוכן שלי הוא טבעול (למקרה חירום), אבל ברגיל אני מעדיפה לבשל לעצמי.

אנחנו אפילו קבענו ימים לכביסה, בעצם רק לאחד השותפים יש יום ספציפי שהוא צריך לעשות כביסה כי הוא מדריך סלסה ויש לו בגדים מסויימים שאיתם הוא רוקד. נו טוב, אני עברתי לעשות את הכביסה ביום שלישי. העיקר שיהיו לי בגדים נקיים.

אתמול בערב אחרי העבודה חברה שלי מהעבודה החליטה שאני חייבת לבוא אליה לקפה. זו מישהי שהייתה איתי בקורס. מוזרה משהו לפעמים. כבר הרבה זמן היא מזמינה אותי לבוא. היא גם מאוד רצתה שאני אראה את החצי השני שלה, זה בעלה לעתיד האמת, הם מאורסים והם הולכים להתחתן עוד קצת יותר מחצי שנה.

לפעמים אני לא מבינה את השיקולים של אנשים, או לפחות זו לגור בבית זה או אחר.

אולי אני בן אדם מאד ביקורתי, אבל הדירה שהיא גרה בה היא מהסוג של הדירות שנכנסתי אליהן במסע החיפושים הקצר שלי והייתי ישר יוצאת. דירה ממש מוזנחת, למרות שהם ניסו להכניס בה קצת חיים, אבל בכ"ז 2 אנשים צעירים. החדר שלהם הוא הדבר היחידי שנראה נורמלי.

יש להם כלב מקסים בבית, שמשיר שיער בכמויות מטורפות, הוא צומתי כזה, אבל נחמד גולדן (אני מתה על הכלבים האלה).

לא יודעת למה אבל העניין הזה של הזנחה ניכר שם במטבח ובסלון, אולי בגלל שאין להם כסף להשקיע אולי הם לא רוצים, אבל בכ"ז הם גרים יחד.

ישבנו, קישקשנו, הזמנו אוכל (כבר שכחתי מה זה לאכול המבורגר ציפס ועוד ב12 בלילה) ראינו TV נעשה קר, הם עמידים לקור, לובשים טרנינג בשכבות ואני מה, באתי רק עם סריג קפאתי שם, אבל לא היה לי נעים לבקש שידליקו מזגן, לא נורא. ב2 בלילה בערך יצאתי משם.

היה נחמד, למרות הכל, האנשים הרי עושים את הבית ולא הבית עושה את האנשים.

היה לי חלום על מישהו מהעבודה שלי

איזה מוזר זה

אחד האנשים שדווקא אני חושבת הכי נחמדים שיש

ציני ברמה, כאלה בב"ש אני לא מכירה הרבה

וזה היה מוזר

אני לא אוהבת חלומות כאלה שלא באים להגיד שום דבר

סתם התעוררתי עם הרגשה מוזרה של "למה מבין כל האנשים בעולם חלמתי עליו?"

(ולא זה לא חלום מהסוג הזה, כאלה אני לא חולמת, או לפחות לא זוכרת).

ועכשיו, מתארגנת לצאת לכיוון צפון לבקר את ההורים שלי

קמתי מאוחר היום, אני אוהבת לישון

ויום עמוס עוד יש לפני

בשבת בצהריים אני חוזרת לכאן בשביל ללכת לעבודה.

שיהיה לכם סופ"ש מדהים!