RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
סוף שבוע
שקט, סוער וגשום מאוד.
כבר 3 או 4 שבועות, אני לא זוכרת כמה, שלא נסעתי להורים שלי
אין לי כוח ו/או חשק לנסוע עד לשם
גם הם יכולים להגיע לפה אם הם רוצים
סה"כ 20 דקות נסיעה ברכב
אבל יותר קל להם להגיד לי ללכת לרכבת, ומשם לקחת אוטובוס ומשם אולי ייקחו אותי
וכשיורד גשם ויש רוח וקר, זה לא בדיוק עושה חשק לצאת מהבית
רק להתכרבל בפוך
לאמא שלי יש מציאות מעוותת ומוזרה של הדברים
היא חפרה לי היום במשך איזה שעה על העבודה שלי
היא כל כך מפחדת שאני אאבד אותה, נראה לי אפילו יותר ממני
אולי זה מה שקורה לאנשים שחיים בבועה, ותמיד יש רשת בטחון שתתפוס אותם
בסופ"ש הזה החלטתי שאני לא אעצום עיניים, אלא אעשה משהו
המצב של השוק לא מזהיר, ככה שהסיכויים קטנים
אבל אני לא יכולה לסמוך על הבוסים שלי שיזיזו משהו בעבודה
כי תמיד לוקח להם יותר מדיי זמן לעשות משהו
וקשה לשנות הרגלים ישנים
ותמיד יש איזשהי סיבה למה לא או למה כן
אני לא יכולה לעבוד בסביבה שלא נעים לי לעבוד בה
בטח לא כשיש שם מנהל שהוא אלים (צעקות זה אלימות מילולית)
ולא בחרדה שמא אותו אחד יחליט למממש את איומו ולפטר אותי
גם לחיות תחת איומים זה לא נעים במיוחד
האזלת יד פה ממש מייאשת האמת
| |
אז עברו כמה ימים
הייתי חולה
כן, דברים כאלה ישר משפיעים עלי
במיוחד כשיש מיקרובים בסביבה
אני זוכרת שבתחילת השבוע נפגשתי עם חבר לקפה והוא אמר לי שאני נראית ממש רע, וממש הכריח אותי לאכול משהו.
וכן הרגשתי רע, כאב לי הראש והייתה לי בחילה.
טוב הבחילה זה עדיין מאותו יום של צעקות, שמאז התאבון שלי החליט ללכת לאנשהו. והשהייה בעבודה ממש לא עזרה לזה להפוך למשהו טוב.
זה נתן לי זמן לישון, והגוף שלי נח, והראש שלי חושב הכי טוב כשאני ישנה.
יצא לי לדבר עם ה-X שלי, שהוא זה שסידר לי את העבודה שם. הוא אמר לי ש-נ זה שהיה שם לפני עזב בדיוק מאותן סיבות. שביום הראשון שהאמבציל צרח עליו, הוא אמר תודה שלום והלך. ורק בגלל הבוסית שלי, שהיא גם חברה טובה שלו הוא נשאר עד שהם מצאו מישהו שיחליף אותו - אני.
זה מאוד קשה לעבוד בעבודה שהמנהלים לא נמצאים שם כמעט בכלל, ועוד יותר שאין לך סמכות מקצועית בתחום הספציפי הזה. יש שם יותר מדיי מנהלים על קצת מדיי אנשים. ו-4 מנהלים עלי, שזה קצת יותר מדיי בשבילי שכל אחד רוצה משהו אחר בשביל עצמו.
ידיד שלי, גם חבר של הבוסית, שעובד שם לסירוגין, אמר לי שזה בטח נורא קשה לעבוד שם שאין בעצם אף אחד שיהיה בסביבה. וקרא לאמבציל ג'אבה. לקח לי כמה שניות להבין שהוא מדבר על Jabba ממלחמת הכוכבים. זה מצחיק הדימיון ביניהם (החיצוני לפחות) פשוט מדהים.
אני לא יודעת מה יהיה, באמת שלא.
אני לא אהבתי את היחס של האמבציל אלי.
ועוד יותר לא אהבתי שנותנים לו לגיטימציה להתנהג ככה.
או איך הבוסית שלי אמרה: "ברמת המציאות קשה מאוד לשנות למנהלים דרכי עבודה"
ואני, אני לא יכולה לעבוד בבלאגן כזה
למרות שהיא טוענת שהוא לא מחפש אותי
אבל היא לא יכולה להסביר את ההתעניינות בעבודה שלי פתאום אחרי 6-7 חודשים שאני עובדת שם, שעד עכשיו היה שקט תעשייתי מהכיוון שלו.
נותר לי רק לקוות שדברים יסתדרו כמו שהיא אומרת
הכי מוזר לי שאני כל שנה נתקלת באתגר חדש בעבודה
כל פעם פחות או יותר באותה תקופה
אם גברים לא משבשים לי את החיים, אז בוסים בעבודה מצליחים לעשות את זה נהדר
| |
אפשר לרדת יותר נמוך
האמבציל חמום המוח, שיוצא לי לדבר עליו לצערי יותר מדיי לאחרונה, החליט לרדת עוד יותר נמוך. באיזושהי החלטה מוזרה שלו, הוא החליט שהוא רוצה לדעת בדיוק כמה זמן לוקח לי לעשות כל דבר שאני עושה בעבודה ושאני אתעד את זה בדו"ח. כאילו שאין לי דברים אחרים לעשות בחיים. כאילו שאני איזו ילדה קטנה שלא מסוגלת לנהל את עצמה. האמת זה משפיל ומעליב. אני יותר מחצי שנה עובדת שם, אף אחד לא ביקש ממני לעולם דבר כזה, במיוחד בגלל שהעבודה שם באה בפיקים. וכן זה לא אמור להיות כלא.
הוא מחפש אותי, זו לא שאלה, זה בא מתוך ידיעה
כי הבקשה התמוהה שלו, המעליבה שלו נועדה בדיוק לחפש את המקום שבו אני אפול.
מתוך שיחה עם הבוסית שלי (הועתק מהמסנג'ר):
D says:
היי
D says:
התעוררתי
D says:
ראיתי את מה שכתבת
n_lee™
says:
שמעי, זה דיי שקוף
שהוא מחפש אותי עכשיו
D says:
אני מבררת מה העניין
n_lee™
says:
זה לא נעים לי בכלל
D says:
אני יודעת
D says:
עזבי ותני לי לבדוק
n_lee™
says:
לא מספיק הצעקות האלה
שהיו בשבוע שעבר, שבחיים מישהו לא צעק עלי, השפיל אותי והעליב אותי בצורה כזו.
ועוד שחצי משרד שומע את כל זה.
D says:
הדר
D says:
אני מבינה את העצבנות אבל תני לי
לטפל בזה
D says:
ותודה
D says:
אני יוצאת למשרד אני יעבור כבר
לאסוף את הנייד לא לדאוג
D says:
ותרגישי טוב
D says:
ואל תיקחי את אפריים קשה מידי גם
עלי הוא יוצא לפעמים מול כולם
D says:
יום קסום לך n_lee™
says:
כן, קצת קשה לקחת בן
אדם שמוגדר כמנהל שלי, שמאיים לפטר אותי, לא ברצינות
n_lee™
says:
האמת הייתי מעדיפה
שיהיה לי רק מנהל/ת אחד/ת ולא 4
D says:
נדבר על זה
D says:
אני בטוחה
D says:
נעבוד על זה
הבוסית שלי, הבת של המנכ"לים, שהיא גם היחידה מבין כל 4 המנהלים שיש לה מושג במה שאני עושה, היא אחד האנשים הנחמדים שם. היא למעשה היחידה שמבינה משהו מכל מה שאני עושה, היחידה שאני יודעת שהיא גם מעריכה מה שאני עושה.
אבל ללכת לעמוד מול האמבציל הזה, שחושב שכל העולם בידיים שלו, שהיא מודה שגם עליה הוא יוצא לפעמים
לא יודעת, נראה לי שאין לי הרבה מה לעשות פה, חוץ מלחכות לגזר הדין
לא באתי לשחק בחתול ועכבר
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
בת: 43 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
