"ואנחנו נפתח שער אל סודות המחר
אל המסלול הארוך, בלי רגשות אשמה"
המשך של שירים מלחיצים שאני נוהגת לשמוע חחחחח
אז סוף שבוע הגיע, דאמ בכלל לא שמתי לב איך שהזמן עבר=]
אתמול הייתה לי שיחה ארוכה כזו עם הנהג של ההסעה שלנו בעבודה על חג הקורבן.
את האמת כולנו טיפה מפחדים כשלערבים יש את החגים האלו, לא זו לא המצאה זו האמת.. כשאני אומרת לחברה שלי לבוא לקניון והיא מסרבת בתירוץ שיש חג של ערבים וזה מסוכן זה בהחלט מציאות.. אבל את האמת נראלי החג הזה הוא בין החגים המקסימים ביותר ששמעתי עליהם
משפחות לוקחת כבש\עגל וטאבר (יש שם איזה חוקיות, כבש למשפחה אחת ועגל אם זה שבע משפחות או משו כזה), ומחלקים אותו לשלוש. שליש נותנים לחברים, ושליש לנזקקים. אצלינו בלוד, מגיעה אליהם מכונית עם מקפיא ענק שבה הם שמים את התרומות, כל אחד כמה שיכול.
ואחרי זה הולכים לנשים ומחלקים להם מתנות ויחס, כי זהו חג הנשים, האימהות, האחיות...
משום מה זה הקסים אותי.. זה חמוד....P)
טוב נו אני אפסיק לדבר שטויות...
מה עוד היה לנו?
הלכתי לעבוד חח נו אתם יודעים כל העבודה המוזרה שלי (הכוללת בתוכה נרתיק לאקדח של השומר עם הדפס של הרצל ועליו כתוב "אין זו אגדה" [לחץ!!!! חחחחחחח ציוניםO_O], אכילת בונזו באשמתו של דור [איכס =_=], ריבים וכמעט מכות בין קופאיות (הוה אקשן) ואיומים עם סכינים על מנהלת מחלקת מאפיה - הו לודאים!!)
היה מרגש. כרגיל חחח
ויש עוד מעט טיול בראשית!! נרלאי אני אתרגש בכל פוסט מחדש... חח
עד כה, בסטיל צבעוני כרגיל.. לנה=]
אוהבת=]
