הסוד

עבר כמעט חודש וחצי מאז שכתבתי לאחרונה, זמן ארוך שעבר כמעט בחטף. יש משפט שאומר שאלינו להיזהר במה שאנחנו מבקשים פן משאלותינו יתגשמו. ואכן לאחרונה חיי התמלאו באין סוף עשייה קדחנית עד כלות הכוחות כמעט ובהם אני מנסה לדחוס בזמן הקצר המוקצב ביממה את חיי החומר והרוח יחדיו. בין לבין הכרתי בחורה חדשה ומקסימה שנכנסה בסערה לחיי ומילאה את כוסי הריקה והרקנית בעוד טיפת לחות בשממה העוטפת לרוב את חיינו החדגוניים. מטבעי אני אדם שאוהב את השקט ואולי גם במידת מה גם את העצלנות הנינוחה והמפוהקת שטבעה בי הבריאה. אורח חיי כל כך סוער ורוגש לאחרונה, כמעט מנוגד לאופיי הפנימי, עד כי אני תוהה מדוע לפתע בקשות, רצונות ומהווים שביקשתי שנים קודם לכן פתאום מתחילים להתגשם גם כשאני עצמי כבר לא בטוח שאני רוצה בהם עוד בשל השינוי הפנימי והרוחני שחל בי. לא בכדי נאמר שככל שאדם נכנס לרוחניות מידת האגו והתאווה לחיים הגשמיים מתעצמת בו ביתר שאת , כאילו מעמידים בניסיון ובמבחן את ההתקדמות לעבר התכלית והמטרה האמיתית לשמה בעצם נוצרנו. יצרים ותאוות שהיו חסומות אצלי עד כה או לפחות שקטו על שמריהם עד כה דוגמת תאוות הממון ואפילו המין, הכבוד והמושכלות החלו לפתע להתגשם בתוכי ברדיפה מוטרפת אחריהם, מי יותר מי פחות. אני מוצא עצמי במרדף אחרי תאוות ורצונות גשמיים שברור לי שאין בהם אלא מבחן אחד גדול שמציבים לפני. הבעיה היא לא בעצם ההשתוקקות אליהם, הרי כולנו מבקשים אותם בכל יום כמעט, אלא דווקא בידיעה העמוקה  שאין זה אלא ניסוי או מכשול הבוחן את כושר עמידותי והשגתי להבין שהשפע שאליו נקלעתי במיצוי החיים עד תומם אינו נועד לסיפוק תאוותי החומריים במטרה לקבל ולספק עוד ועוד את האגו שבי, אלא לראות בשפע הזה ככלי בונה להשפעה בלבד. אכן מכשול קשה ביותר שמערער במידה לא מבוטלת את היסודות הרוחניים שאני מנסה לבנות בתוכי, אך מאידך זו הזדמנות פז לרתום את כל אלה למען מטרה עמוקה ונעלה יותר.

אני עדיין  ממשיך לעבוד עם אוטיסטים, ללא ספק הטריגר שיצר את השינוי. מעטים הפעמים בחיי שאני יכול לומר שחוויתי חווית שליחות או תרומה למען האחר,  למען החברה אם תרצו,  בלי לצפות לתמורה חומרית ממשית בהשוואה למאמץ, ההשקעה, הזמן והאנרגיה אותם אני משקיע . אולי זו הפעם הראשונה שאני מרגיש, גם אם בצורה בוסרית עדיין, את תחושת הניתנה לשם הנתינה או ההשפעה לשם ההשפעה מבלי לצפות ולחכות לתמורה בעדה. אין ספק שאני באיזו צומת דרכים מטורף שבה אני נישא על כוח עלום הדוחף אותי לכיוון מסויים כעלה נידף ברוח. כאן גם לראשונה אולי ניתנה לי סוף סוף חופש הבחירה לאיזו כיון ומטרה אלי לפנות ואולי יותר מכל את התובנה להכיר והבין כיצד להשתמש בתוספת האגו האדירה שקיבלתי לפתע על מנת לרתום אותו למטרה התכלית האמיתית של החיים. מקווה בכל ליבי שאדע לא לשקוע במנעמי החיים הגשמיים ,המפתים והמבלבלים כל כך את רובינו,  אלא לנצל את השפע והכוחות שנתגלו לי לפתע למען הדרך האמיתית.עד אז ביי בנתיים...