לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


Come what may

כינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2019

Note to Self;


יש משהו בחברה שגורם לך לרצות להיות חלק ממנה ואם אתה אינך חלק ממנה, או מרגיש לא רצוי בה, אז אתה נהיה אנטי אליה. אבל שני המצבים הם אינם אידיאליים כי האידיאל הוא להיות אותנטי לעצמך ללא קשר לחברה. היא לא צריכה להכתיב לנו האם אנו טובים דיינו, האם אנו רצויים, האם אנו מספיקים. אני מכתיבה לעצמי את כל אלו. אני קובעת עבור עצמי האם אני מספיק טובה ורצויה מספיק לטעמי, לדעתי, לרוחי, לנשמתי וללבי. ועדיין, ההשפעה החברתית קשה ומקשה על האותנטיות שלי. חשוב לי להיות חלק ממנה ומצד שני, הפחד מהדחייה גם מכתיב לי את הדרך. זה משהו שהוא ידוע לכלל ורבים מדברים עליו אבל היום, בזמן האחרון, אני מרגישה זאת בעוצמות רבות על עצמי וכאן זה נהיה נוכח ועלה למודעותי. דבר נוסף שראוי לציון הוא הגיל. ככל שעולים בשלבים בחיים (השלבים משמע מספר השנים שאתה נמצא על כדור הארץ הזה במתכונת הנוכחית), כך נהיה יותר קשה ליצור קשרים וחברויות חדשות. גם מעצמך, כי אתה עייף ועברת רבות בחייך ולהכניס הרגלים חדשים שקוראים להם אנשים זה קצת יותר קשה וגם כי אתה מרגיש מסופק מהקשרים שכבר קיימים בחייך וכבר עבדת עבורם שנים רבות לפני או אפילו לא רבות, אבל בהחלט נתת שם עבודה. הצד השני הוא שגם האנשים שמסביבך עולים בשלבים וגם הם חשים אותו הדבר ויש להם מספיק מסביב ואינם חשים בצורך ליצור איתך את החברות הזאת שמעבר. כך שאם אני לא מסופקת מחיי החברה שלי וברצוני ליצור חברויות נוספות, אני צריכה ליזום יותר. ובשביל ליזום יותר, צריך להרגיש רצוי יותר. וכיצד מרגישים רצויים כשאתה עצמך אינו רוצה את עצמך. הכל מתחיל מבפנים כאילו, נכון. אין ספק. אבל שמתי לב שככל שאני יושבת יותר לבד בבית (תקופת מבחנים זה בדיוק הזמן) ועובדת על עצמי ועל הבפנים שלי, החיים שלי בעצם מתפספסים שם בחוץ. אז אולי צריך לעבוד על עצמך תוך כדי תנועה. אבל כאן אני מסתבכת, כי אני יכולה להעביר ימים שלמים של כייף ועשייה ואז פתאום לשים לב שלא הקדשתי זמן לעבודה הפנימית שלי. שהייתי בחוץ כל היום וזרמתי עם החיים והעבודה הפנימית שלי בעצם נשכחה. אבל אולי לא צריך לשבת ולחשוב כל הזמן, אלא רק בסוף יום. אולי לכתוב קצת בסוף כל יום. לכתוב על משהו חדש שלמדתי. משהו מעניין שעשיתי. בן אדם נחמד שהכרתי. כן. זה יכול להיות מרענן. זו יכולה להיות עבודה עצמית. לשים לב בסוף היום על מה שהיה ואז לתת לעצמך פידבק חיובי או שלילי. לתת לעצמי בעצם מקום של רפלקציה. יכול להיות מעניין.


יאללה, שבוע אחרון לתקופת המבחנים הזו. 


שבוע אחרון למצב הקיים.


שבוע אחרון לגיל 26.


 


יאללה, שיהיה שמח.

נכתב על ידי , 21/7/2019 12:35  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוֹרי.-ו> ב-21/7/2019 20:44





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל. She אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על . She ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)