חיים משל עצמי

ראינו שהסופ"ש הולך להתחלק ליום שבת שמשי וקיצי ויום ראשון גשום חורפי. החלטנו שאנחנו עומדים בתוכניות שלנו ונוסעים הסופ"ש לאגם, ואם זה אומר שנעשה את כל הנסיעות ביום אחד זה מה שנעשה.

קמנו ב 7:30 , ארזנו תיק עם בגדים וכלי רחצה , בגד ים ומגבת למקרה שלא נשרוד את החזור ונמצא את עצמנו משלמים בין 50 ל 70 דולר ללילה במוטל זול. בנוסף לקחנו 4 ליטר מים וחטיפים שיש לנו עוד מהארץ, מצלמה , פספורט, כסף והרבה אנרגיות חיוביות ואופטימיות ובשעה 8:27 יצאנו לדרך.

אחרי נסיעה של 4 שעות וקצת כולל עצירה לתדלק (40$ לטנק מלא של טיוטה קורולה) ועצירה נוספת לשירותים צעקה האישה מה GPS "הגעת ליעד".

נסענו מהילסברו על כביש 26 ואז התחברנו לHW 5. ירדנו בכביש 58 ליד ספרינגפילד ונסענו עליו עד שראינו פניה לכביש 97. נסענו עליו קטע קצר ומיד פנינו ימינה לכביש 138 איתו ממש נכנסים לשמורה של האגם. זה נשמע הרבה כבישים אבל זה הרבה יותר קצר מהדרך שהציעו לנו עד כה (לעבור את כל כביש 5 ואז לרדת ל 138). זאת אני אומרת לכם בוודאות כי התפתנו לחזור משם וגילינו שזה מאריך את הנסיעה בשעה. זו גם דרך חתחתים איטית מלאה סיבובים וחיות שקופצות על הכביש... במיוחד בלילה לא מומלץ!!!

 חשוב לציין שמהרגע שיורדים מHW אין יותר מסעדות פרט לסוף כביש 97 שם יש סבוואי. אנחנו היינו נחושים להגיע כבר ונשנשנו כמה מהחטיפים שלנו, חשבנו שנמצא שם מקדונלדס או בורגר קינג כי יש בכל חור, אך בתוך הפארק יש חנות מסעדה ומתנות ובה האפשרות היחידה לקנות משהו לאכול. במסעדה ניתן למצוא סנדוויצ'ים ארוזים כמו Yellow  שבתחנות דלק בארץ ב6$ או מרק בתוך לחם כמו באיקאה ב 9$. אנחנו התפרענו על המרק שנראה כמו הר געש בעצמו. זו הייתה בחירה מצוינת.

הכניסה עולה 10 $ לרכב ומקבלים מפה מופרטת של המסלול + עיתון ובו פירוט על כל מסלול, לאן הוא מוביל, מה רואים, מרחק וזמן. מאוד מפורט ויעיל. הבעיה שהשילוט בפארק לא תמיד תואם והרבה פעמים היינו צריכים לעצור, לרדת מהאוטו ולבדוק אם עצרנו במקום הנכון. ישנם 3 תאריכים שהם חוגגים משהו שלא הבנתי ואז הכניסה חינם. אנחנו נפלנו על יום כזה. התאריכים הם: 21/6 , 24/9 , 11/11.

מהכניסה נוסעים כ-7 דק' ומגיעים לנק' התצפית הראשונה, לפתע נגלה אגם כחול מהמהם ובתוכו הר געש קטן נוסף. בימי הקיץ ניתן לשוט בסירה ולהגיע ממש ללוע שלו. לצערי אנחנו לא עשינו זאת כי נגמר הקיץ. זה סיור שלוקח כ-3 שעות אם באמת מטפסים ללוע. אפשרות נוספת היא לעשות הלוך ושוב עם הסירה.

חוץ מהתצפית הראשונה ועוד מלא כאלה מזוויות שונות יש תצפית נוספת על סלע ענקי שנראה כמו ספינה טבועה , כמו ספינת רפאים. זה נקרא – Phantom ship Overlook  לרב ממליצים להגיע עד לנקודה זו ואז לחזור. אך אני מציעה כן להשלים את הקפת כל האגם. 53 קמ'.

נק' נוספת שאסור להחמיץ היא ה -  Pinnacles Overlook  שזה למעשה עמודי חול שנוצרו מהתקשות של אבק ועשן שהתערבב עם האוויר לאחר ההתפרצות של הר הגעש. זה נראה כמו טורסים, יש כמאה עמודין ןכל אחד שונה מקודמו בצורה ובצבע. בהחלו תופעה שווה.

בדרך לעמודים אפשר גם לעצור בנקודה של מסלול של 45 דק' הלוך חזור לעבר מפל נסתר. הוא לא ממש מרשים ואם צריך לוותר על משהו על זה הייתי מוותרת. זו הליכה קלה בתוך יער שמתאימה לכל אחד.

לקראת סוף ההקפה יש נקודה אחת בלבד ובה ניתן לרדת לאגם , זו ירידה חדה של 20 דק' הליכה, והעלייה לא פשוטה בכלל. היא לקחה לנו 35 דק' אבל זה היה 35 דק' של עלייה אינטנסיבית עוצרת נשימה תרתי משמע, גם הנוף מדהים וגם קשה לנשום. באמת קשה.  

המים ממש קרים חוץ מלטבול יד או רגל לא העזנו , טמפ' המים הייתה משהו כמו 9 מעלות. אבל אין ספק שזו חוויה, מתי יצא לי שוב להיות באגם בתוך לוע של הר געש??

את השמורה עזבנו יחד עם שקיעתה של השמש בשעה 19:00 , ראינו את השמש צוללת אל עבר ההרים וצובעת את האגם והשמיים בצבע סגול, אדום, כחול, כתום, באמת היה מדהים אך ברגע שהשמש נעלמה התחיל להיות ממש קר!!!  רצנו חזרה אל האוטו והתחלנו את המסע בדרך חזרה אל הבית  בהילסברו...

אנחנו בחרנו לעשות את הטיול הזה ביום אחד ולחזור לישון בבית ולא לישון בדרך במוטל. אנחנו הוכחה לכך שהדבר אפשרי... אם יום למחרת היה יום יפה גם כן אולי היינו שוקלים לישון באזור ולמחרת לעשות מסלול נוסף. כי נראה שיש בדרך מלא מפלים נוספים. מצד שני יש אזור יפה של מפלים צפונית לפורטלנד שגם שם אנחנו רוצים לטייל. אז בחרנו להתאמץ קצת (לקראת הסוף כבר היה קשה להיות ער) ולחזור הביתה בשלום!