זאת היתה מסעדה די רגילה ,קצת אפלולית שמגישה אוכל סיני.
לא הרבה יוצא לי לאכול במסעדות , למען האמת עוד משהו שכבר לא גורם לי הנאה.
השעה היתה בסביבות שבע בערב והאוכל היה חריף וחם ואני הייתי רעב , וכשאני רעב אני אוכל מהר.
ופתאום זה הופיע,גל חום החל מציף את גופי תוך כדי שהוא מגיע לכיוון החזה ומביא איתו חששות : מה זה יכול להיות ? האם קיבלתי התקף לב ? לא ! זה לא יכול להיות ! אני רק בן 24 ומה לי ולהתקף לב ?
אבל המחשבות לא עצרו והפחד הלך והתגבר ,מה יהיה ? זה לא יכול להיות !!
כל גופי כמו התכווץ והחלתי לנשום במהירות ,הלחץ לא פסק - הוא רק גבר.
מה אני עושה ? למה זה מגיע לי ? ובת זוגי שהיתה מולי לא ממש הבינה מה מתרחש מול עיניה.
קמתי לשירותים והתחלתי לשטוף את פניי תוך כדי שאני ממלמל לעצמי מילות הרגעה - שלא עזרו במיוחד.
חזרתי לשולחן לא רגוע וחסר אונים : "תקשיבי" ,אמרתי "אני מרגיש לא טוב" , "אני יוצא החוצה" ,"אני מרגיש לא טוב"
תוך כדי מנוסה השארתי צרור שטרות כדי שלא אצטרך לחזור שוב ומצאתי את עצמי משוטט ברחבה שמחוץ למסעדה הלוך ושוב.
התחלתי להרגיש את הפחד אוחז לאט לאט את כל גופי ואני הולך ומשתתק למולו.
היא יצאה החוצה ואני לא נרגעתי ."אני הולך למות" ייבבתי והמשכתי ללכת חסר מנוחה עד שעצרתי וניסיתי לעצור את ההשתוללות הרגשית - אך לשוא.
הייתי צריך מישהו שיגיד לי שהכל בסדר ואין מה לדאוג , אבל במקום זה ראיתי את פרצופה המבוהל ואת האנשים המתקהלים סביבי ונלחצתי עוד יותר.
לפתע זה הכריע אותי ונשכבתי על הרצפה ,כל חושיי התערפלו והתחלתי להרגיש שזהו ..זה הסוף ..
קמתי מהרצפה וניסיתי לא להיכנע ל"מוות" שרוצה בי - אבל זה לא עזר.
הרגשתי איך הפחד מכיל את כולי , הראש מסתובב , בעיניים ראיתי רק שחור ...וזהו ..עברתי את זה ....
לאט לאט כוחותי ועשתונותיי חזרו אליי והחלתי לסדר נשימות ומחשבות.
אספתי את עצמי ואותה לכיוון האוטו הישן - וגם אם לא ידעתי איך לקרוא למה שעברתי שם ,ידעתי בדיעבד שעברתי התקף פאניקה ארור שאחריו חיי נראו אחרת בכל המובנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: