אם היית כאן
הכול היה נראה אחרת
אפילו השמיים
היו פחות קודרים
אם היית כאן
הייתי מחבק ולא נותן לך ללכת
גם אם היית מוכרח
לא הייתי מרפה.
אפילו כשהיית אומר שזו הדרך
ולכל יש סוף
אפילו למשהו נצחי כמוך
לא הייתי מוותר.
אם היית כאן
היינו מחייכים יותר
הייתי בוכה פחות
ואימא הייתה קצת מאושרת
והיה לה את מי לחבק
בעיקר בלילה
בעיקר כשקר ולבד
והיית מחייך
ולא אומר דבר
והייתי נרגע
כמו אז
כשפחדתי נורא
ובאתי לישון לידך
ורק הריח שלך היה מרדים אותי
כמו סם הרגעה
כמו רוח חרישית
בתוך הסערות
בתוך כל החושך.
אם היית כאן
הייתי מדבר איתך יותר
על תנ"ך ומכוניות
ואולי גם על מה אתה מרגיש
וממה אתה פוחד
ואף פעם לא ידעתי
אף פעם לא הצלחתי לחדור
מבעד לשלווה
מבעד לשקט שאפף אותך.
גם כשנפלת
וידעת שהסוף קרוב
לא נתת להפריע לשקט
שיצא ממך אלינו
כמו לרכך את המכה
שריסקה אותנו לחתיכות
חתיכות חתיכות
אני אוסף את עצמי
כמו כד שבור ללא תכלית
כמו פצע שלא הגליד
ולא יגליד לעולם
אם היית כאן
הייתי הולך איתך לבית-כנסת
ומגיע בזמן
ונשאר עד הסוף
ולא שואל : כמה דפים נשארו ?
אם היית כאן
הייתי מראה לך
דברים שגיליתי לאחרונה
איך אני מתנהג לפעמים
בדיוק כמוך
ומרגיש שאתה מדבר מתוכי
ומרגיש כל כך טוב
שחלק ממך איתי לעולם
אם היית כאן
הכול היה נראה אחרת
אפילו השמים
היו עונים יותר לתפילות ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: