Jester's Blood is for free

זה לא הולך כמו שרצית 

כמו שתכננת

לא הולך

מחפש את מה שנשאר

ממני בתוכך

ולא מוצא

סימנים של אהבת אמת

ולא מאשים

כי גם אני לא אוהב אותי

זה רק ההרגל

זה הפחד מלבד

שמשאיר אותי עם עצמי

לפעמים מתפתה

לאהוב בדל מתוכי

ואז מתפכח שזה לא אני

זו רק השתקפות

של מישהו משהו

שעברו לידי

ואולי זו את 

שעוברת לידי

בצללים של טוב

ואז אני מרגיש

אותו כאילו הוא שלי?

ואולי זה הירוק

שיורד מהעצים

ומשתקף בתוכי

רגע לפני השלכת? 

ואולי זה בכלל הלילה

המחבר דמיון למציאות

ומראה חלומות בהקיץ? 

ואני כביכול מאמין

עושה עצמי תמים

ומוצא נקודת חן חדשה

כזו השייכת רק לי

ותולה בה תקוות 

אהבה עצמית 

ושלווה