4/2007
*לב*
,I'll never forget that day, that one AMAZING moment, that we sat on the stairs in Solingen
,Ate Ice cream (eis) and thought about all the fun we had in Germany
.And how great it all was
.I love them all so much
והרגע הזה לעולם לא ימות.
מישהו אמר פעם שכל חברה נשפטת בדרך שהיא מתייחסת לאלה שהמזל האיר להם פחות מלאחרים .
אוטובוסים מזדיינים.
שלוש שעות חיכיתי ושוטטתי ממקום למקום בעודי מחפשת אחר האוטובוס שייקח אותי הביתה ביום העצמאות.
עד שהצלחתי למצוא אוטובוס... אבל הערב עצמו היה מקסים. נפגשנו כמעט כל חברי המשלחת במלואה חוץ מכמה.
עשינו ברביקיו ואני ואור ישנו אצל אוהד והיה כלכך כיף... אני כלכך אוהבת את הבן אדם הזה.
מסקנה להיום:
לעולם לא להקשיב לאמא יותר.
חבל. את מפסידה.
לא הומצאו מספיק מילים בשביל לתאר את מה שעברתי בגרמניה.. זה אפילו יותר טוב מהקיבוץ של סבתא.
אף פעם לא חשבתי שיהיה משהו יותר טוב מזה... אבל יש.
ואני חייבת לחזור לשם, לזרועותיה של דמאריס שלי, אני חייבת.
אף פעם לא ידעתי כמה אני יכולה להרגיש חיה, ועכשיו שאני לא שם אני לא חיה יותר. לא באמת.
אני רוצה לחיות שוב.
קחו אותי לשם בחזרה, בבקשה. אני חייבת לחזור לשם.
חלמתי אהבתי השגתי חלמתי אהבתי השגתי חלמתי אהבתי השגתי חלמתי אהבתי השגתי חלמתי אהבתי השגתי.
הלוואי שדברים היו פשוטים כלכך.
באתי ראיתי כבשתי באתי ראיתי כבשתי באתי ראיתי כבשתי באתי ראיתי כבשתי באתי ראיתי כבשתי באתי ראיתי כבשתי.
"לפני כמה ימים נסעתי באופניים והגעתי עד הרצליה בערך, איפהשהו בדרך כבר השמש התחילה לשקוע. חן זאת הייתה אחת השקיעות היפות ביותר שראיתי בחיים שלי. הייתי ליד איזשהו חוף נחמד, היו שם אבנים ועליהם גדל טחב בגוון הכי יפה שצבע ירוק רק יכל להגיע עליו, הגלים היו קטנים אך גועשים וצועקים אם זאת הם זרמו בהרמוניה ויופי נינוח השמש עצמה צבעה את השמים בצבעי אדום עד לצהוב חיוור. הים נראה כעולה בלהבות השמש בעוד שהעננים הסתדרו בצורה כה מושלמת שזה נראה כאילו שמלאכים עיצבו אותם במיוחד ליום הזה. הם פילחו את השמים מלמטה, ועם זאת זה נראה עדין, הם ריחפו בשקט למעלה, ועם זאת נראו כבירים ואציליים.השמיים עצמם נראו כציור סוראליסטי של צייר מוכשר כלשהו. כל זה היה כל כך יפה שרציתי לבכות. כל כך כאב לי שאין לי עם מי לחלוק את המראה הזה. והתאכזבתי נורא שלא יכלתי לצלם את אומנות הזאת כדי להראות לאחרים, ולעצמי, שאני לא אחשוב שזה היה רק חלום- זה היה כלכך יפה שזה לא נראה אמיתי, אם זאת זה היה ממש מול עיניי קורן מיופי בגאווה. וזה הזכיר לי אותך. ואז הבנתי שיש דברים יפים בעולם, ואפילו אם יש מהם מעט, רק בשבילהם כדאי לחיות"
ואני חשבתי שכבר לא קיימים אנשים כאלה בעולם.
שלמה, אני אוהב אותך עד יום מותי.
,I have nothing left to prove
.And I will live with my regrets
.I'd give you everything
.If there was something left
3>
Weimar My Love
תמיד אחזור אלייך
 
הנשים הצעירות פוסעות ברחוב
מעיפות מבט בחלונות הראווה
כל-כך מצודדות,כל-כך נראות נפלא
יום לאהבה.
את הרי אשתי האמיתית,קטנונית וקנאית.
אני שונאת להתגעגע. אני שונאת את הידיעה הכואבת שיש אנשים כלכך מדהימים אי שם בעולם, רחוק ממני,
בגרמניה, ואני לא יכולה להיות איתם.
לחבק אותם ברגעי אושר ועצב שלהם, לראות אותם משתנים, לראות אותם חווים דברים ומגלים עולמות חדשים..
אני לא אהיה שם כשהם יגלו עולם, יסעו ויטיילו, אני לא אהיה שם איתם בכלל.
"I hate goodbyes, I always have to cry"
ולחזור ולגלות שאנשים שבכלל לא חשבת שהתגעגעו אלייך נורא שמחים שחזרת..
אבל עם כל האהבה הזאת,
הייתי מתה להיות שם איתה. לחבק אותה קרוב ולנגב לה את הדמעות שהיא בכתה.
החיים לא הוגנים.
I like the peace in the backseat
I don't have to drive
I don't have to speak
I can watch the countryside
and I can fall asleep
Alice died in the night
I've been learning to drive my whole life
I've been learning
אני חושבת שאני שלמה.
בתוך כל ההמולה הוא מתקשר אליי. אליי!
סתם ככה, כדי לשאול אותי, כדי לבדוק אם אני באה.
"חני?" "סתם רציתי לראות אותך כי לא היינו בכלל ביחד היום" "טוב ביי מקסימה אני אוהב אותך מאוד"
היחיד שחשוב.
היחיד שמרטיט את לבי, היחיד שעושה לי טוב ככה.
m, אני נושמת אותך. אני חיה אותך.
אתה עושה לי טוב, אתה גורם לי אושר אמיתי.
-
אני אכתוב עליך שירים, אבנה לך בניינים,
אני אנדוד במדבר ואחצה את האוקיינוס,
אני אקטוף כוכבים ואקרא בשמך,
אני ארגיש אותך.
-
ברגעים של חושך מוחלט אתה גורם לי לחייך.
החיוך שלך מחמם אותי כשקר, עשית את חיי.
אני אוהבת אותך, עכשיו תמיד ולנצח.
| 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~