מוקירה תודה על כל השינויים שחלו בחיים שלי בשנים האחרונות.
השינוי שהציל את חיי מהבור השחור שחייתי בו פעם, זה אף פעם לא נתפס.
ושאריות הטראומות מחיי העבר שלא אהבתי, איתם נותר לי להתמודד ולרוקן מעצמי סופית.
אני מרגישה מלאה, ומאושרת.
אף פעם לא הבנתי מה זה אושר. ואיך זה יכול להגיע אליי בכלל.
לא הבנתי בכלל שהמפגש עם שוני ומתי הותיר בי שינוי כלכך משמעותי שהייתי חייבת להתעורר.
ולהבין שהחיים הם כאן ועכשיו. לא לחכות ליום אחד שיהיה טוב.
עכשיו טוב,
עכשיו טוב. (:
ואני לפעמים נתקלת ברגעים של עצב וכבדות אפילו במקומות הכי שמחים,
ולא מבינה איך זה הגיע אליי. בכל היופי הזה שמסביב.
אבל אז אני מבינה שזה השאריות.
שאריות של ההורים שלי, שהכתימו אותי ללא כוונתם, לצערי הרב.
שאריות של אחים שלי, שיחיו. כל ההשתקות האלו השאירו בי חותם עמוק.
שאריות מהיסודי, מהחטיבה, מהתיכון.
ולאט לאט אני מרגישה שאני מתנקה והולך ונהיה לי יותר טוב.
כל פעם קצת יותר.
אז אנחנו גרים במדבר בחווה קסומה שנקראת 'גמלייה' ליד עין יהב בערבה.
עובדים ובעיקר חיים.
מטיילים כל ראשון שני, הולכים לאגם נעלם בתמנע, או הולכים לאילת לישון על החוף.
פוגשים היפים, אנשי רוח, אנשים של מדבר וחול.
אנשים הזויים מכל קצוות הכדור, אנשים שמקבלים את השוני.
את הייחוד של כל נשמה ונשמה.
גרים עם צוות מהאגדות שרק ניתן לחלום עליו בלילה,
ואתמול רקדנו ושרנו לירח המלא.
הויברציות שיצאו מאיתנו...אמאלה.
אושר טהור.
רקדנו והוצאנו צלילים ובנינו ביחד שירים, עמרי הוריד בגדים נכנס עירום לבריכה.
אלכס לא הפסיק ללכת, לדבר על אסטרולוגיה וסיפר שאמא שלו לא מרגישה הכי טוב כבר.
לא מפסיק ללכת, אף פעם. כלכך הרבה בעולם הפנימי שלו.
וכמה אהבה יש לבן אדם הזה, כמה. מיוחד כלכך.
אוקסנה התחילה לחקות חתול והשתגעה עם הירח, נתנה לחיה הפנימית שלה לצאת החוצה.
וכמה שהיא יפה :)
הוצאנו קולות של חיות צעקנו וצרחנו כמו שרק חלמתי תמיד לעשות.
אחר כך הרגשנו כמו חיות מחושמלות, אף אחד לא רצה ללכת לישון היה כלכך כיף
ולא היה אכפת לגבי היום של המחר.
אכלנו סופלה ונשנשנו פקאנים, רקדנו קצת במסעדה ובישלנו פסטה מהממת.
לילה קסום בחיק הירח המלא במדבר,
והייתי חייבת לרשום אותו איפשהו שלא יישכח הזיכרון המופלא הזה.
אני נוצרת ונהנית מכל רגע ורגע בחיים שלי יותר ויותר,
אני יוצרת אני לומדת על עצמי, אני רוצה ללמוד לנגן על חליל ומפוחית.
אני אוהבת את מה שאני עושה בעיקר.
אוהבת את הבחור שחי לצידי בחיים האלה ורק מעלה אותי כל יום גבוה גבוה למעלה.
אני אוהבת את הדרך שלנו, אני מאמינה בה.
רק לחיות את הרגע להנות ממנו כמה שיותר,
להעלות את התדר של האהבה.
לא לתת למחשבות השליליות להשתלט.
לנצח את המוח, את המיינד. בכל יום ויום.
להפיץ אהבה ואושר לכל הסובבים היפים.
להמשיך בדרך עד הקמת הקומונה בספרד.
לטייל בעולם, עד סוף ימיי. כי זה הדבר היחיד שמרגיש הגיוני ושפוי בכל הכדור הזה של האי שפיות.
אה ולהעריך את הטבע ואמא אדמה על כל מה שהיא מעניקה לנו כל יום ויום.
תודה לך :)