.The sun sets and she appears

לא היה לפניך ולא יהיה אחריך, מישה. אתה אתמול, אתה היום ואתה מחר.
חזור אליי, אני רוצה שתחייך לי שוב ושנבכה.
אני רוצה נשיקה, ואחר כך אני מוכנה לשכוח.
בשבילך אני אעזוב הכל, כשהסתכלת עליי השמיים נמסו.
וכשניגנת לבי פרח.
אני יושבת פה על הספסל הזה ומחכה לך, שתחזור. ואני אמשיך לחכות לך עד יומי האחרון.
זה היה קצר מדי. ואני חושבת שבגלל שזה היה קצר כלכך זה היה מושלם.
אני רוצה לראות אותך חוזר עם הגיטרה על זרועך ושתספר לי על עולם טוב יותר,
בו חלמנו חלומות תמימים כשהיינו צעירים.

אתה כמו ציפור שיר.
אני אנגן לך בשביל שתחזור ושתישאר, בבקשה תישאר.
ואם אני אצטרך להמשיך לנגן לנצח בשביל שתישאר, אני אנגן לך לנצח.
ולעולם לא אתן לך לעוף.

אני לא רוצה לתת לך להפוך לסתם עוד זיכרון ישן ומעוך המודחק במגירה,
נטוש ושכוח מכל. אני לא רוצה לשכוח איך אתה נראה, אני לא רוצה לשכוח את החלום שלי.
אתה הכל, נשמתי תעצור בכל פעם שאביט מעבר לכתפי בעתיד ואצפה למצוא אותך שם.

אני מחודשת.
אני אנצור אותך באפלולית לבי העמוקה ביותר, לנצח נצחים, שם מקומך.
אתה הוא הבחור שלי באפילה, עם מחרוזת מדהימה וגיטרה מזהב.

לא, אני לא מדברת על אהבה נכזבת, חבר מהעבר או חרטות ישנות.
זהו משהו חדש לגמרי, אל תנסו להבין אני לא מתכוונת להסביר.
זה הכל בראש שלי.

:to do list
-לצחוק רק ממה שמצחיק.
-לנדוד.
-להרשים.
-להפסיק לנסות להיות משהו שאני לא.
-לחסוך.
-לנשק אותו.

I feel it in my fingers
I feel it in my toes
It's written on the wind
It's everywhere I go
-
You know I love you, I always will
My mind's made up by the
Way that I feel
,There's no beginning
There'll be no end
cause on my love you can depend'
I kinda get to thinking
Of all the things you said
You gave your promise to me and i
Gave mine to you

אשכי אני אוהבת אותך עכשיו ותמיד.

3>

ספרו לי סיפור.

ספרו לי סיפור על כאבו של צמח שנעקר ממקומו.

ספרו לי על קולה של תקופה שחולפת לה.

ספרו לי חלומות בהקיץ של נעורים מבוזבזים.

ספרו לי על עלים יבשים, שמיים כחולים, חופים לבנים ועל זנזיבר.

ספרו על לילות ארוכים שנשארנו ערים,

ועל כאבו של כלב שננטש  בדרך.

ספרו לי סיפור על אהבה כמו חורף, סיפור ארוך סיפור עצוב.

ספרו לי הכל, ספרו לי לא כלום.

ספרו לי.

יש לי כלכך הרבה להגיד.

ואני מוצאת את עצמי שוב ושוב מאבדת את המילים.

!graceland - Ich bin eine frage אומר/ת:

IsHaLoM אומר/ת:

!graceland - Ich bin eine frage אומר/ת:

IsHaLoM אומר/ת:

IsHaLoM אומר/ת:

!graceland - Ich bin eine frage אומר/ת:

!graceland - Ich bin eine frage אומר/ת:

IsHaLoM אומר/ת:

אני הצחקתי אותו, והוא צחק.

וחשבתי שיהיה לי למי להתקשר, לספר, את היית פעם היחידה.

ועכשיו אני צריכה לפנות לאחר?

אני רוצה אותו, והוא אותי. ואת לא תהיי עדה לזה כמו שהיית רוצה להיות, כי את אף פעם לא שם.

הוא חיבק אותי טוב, ואני הרגשתי אותו. אני רוצה ללכת על זה, אני אלך על זה.

ראיתי את ההצגה 'אנטיגונה', הגיבור מת כשאהובת ליבו מתה,

הייתי רוצה לחוות זאת פעם אחת.

אבל אני צריכה שתאפשרי לי, אני צריכה שתהיי שם.

אני מרגישה מאוד פואטית לאחרונה.

כאילו אני מהעבר חוזרת וזועקת לי "אני נאבקת על שלי ואני כאן להישאר".

ולפתע אני תוהה איפה הייתי.

אני מבינה למה אתם מתכוונים.

הוא ישב לבד, בשדה של תירס וחול.

הדשא מת כשהוא קרב אליי וניגב את דמעותיו. הוא דיבר איתי על בשר ונעלם,

משאיר את תיקו לידי, סומך עליי.

מבלי לשים לב מאיפה זה הגיע, כאשר ישבתי שם במרכז הדשא הרטוב ובהיתי בכלב שלי שהתגלגל לצדי,

דמעות הציפו את עיניי ואני בכיתי איתו.

הצטרפתי לבכי שלו כי חוויתי רגע של אמת, רגע של בדידות וצער על חיים לא ממומשים.

הוא הלך לכביש עם כוס פלסטיק בידו. לשם הוא נעלם.

זה היה בכי חזק, משחרר. זה לא היה בגלל משהו שאגרתי, זה היה בגלל הרגע ההוא, בשדה.

הסתכלתי לשמאלי וראיתי עורב, בוהה בי.

החזרתי מבטי אל המקום שהזקן נעלם אליו, והרגשתי איך הבדידות שלו נדבקת בי.

הבנתי אותו והשתתפתי בכאבו.

הסתכלתי למעלה וראיתי שמיים כחולים מבעד לענפים של העץ שתחתיו ישבתי.

רק אני הייתי שם, ברגע ההוא.

ואז ראיתי את יעל רצה אליי עם החולצה האדומה שלה והכלב הקשור אליה ברצועת עור.

כולך מחויכת וחמודה, ואהבתי אותך.

הצלת אותי מנפילה ארוכה באותה שנייה.

ניגבתי את הדמעות וראיתי קבצן שני מתקרב אלינו, אל התיק שהראשון השאיר מאחוריו.

הוא התיישב לידינו והדליק סיגריה, שליו. הוא בהה בכלב שלי שהתגלגל בדשא, וצחקק.

זה היה צחוק של אדם בודד שלא ראה חברה מזה הרבה זמן, אדם שמתגעגע לחום של בני אדם.

אדם חסר תקווה, אדם שבור ומרוסק שראה משהו טבעי ותמים ונזכר איך הכל היה פעם.

ואז הזקן חזר, בידו כוס הפלסטיק קצת מלאה יותר.

ניגבתי את הדמעות ושלחתי ליעל את החיוך הכי מתוק שיכלתי להעניק באותו רגע.

הבנתי שיש להם לפחות אחד את השני, ובאותו רגע לבי אבד מבדידותו ונפתח לעולם שלם של טוהר.