אין מה לתאר את החיים האחרונים בכלל..
החודשיים המטורפים האחרונים שהיו לי בארץ.
הנחיתה הקשה, קשה קשה שעברתי.
הרבה הכחשות הרבה בריחות כדי לא לבכולת כל היום,
ובקטע הכי טוב שיש.
הרבה סמים, עישונים כמו בקאסול בערך.
מכורה למריחואנה, ועכשיו יוצאת לחודשיים של עבודה מרובה והצלחה.
קצת לחסוך, להרגיש שאני עושה משהו עם עצמי.
לחסוך להגיע לברלין, לבייבי שלי.
להרגיש שאני מתקדמת ולא רק עומדת במקום.
לעבוד על הגוף שלי, הנפש שלי, לעלות למעלה הכי גבוה שניתן.
אתחיל לעשות מתיחות (:)) כל יום, קצת ספורט לנפש, לתחזק את הגוף שלי כמו תמיד,
שאהיה רזה וגם חזקה. לאכול בריא, בלי שמן ובלי יותר מדי מתוקים.
לדאוג לשיער שלי שיצמח בריא, לעשות נשימות כל יום ולשמוע מנטרות ומוזיקות מרגיעות.
תמיד תמיד תמיד לשמוע מוזיקה, לעשות רק ואך ורק בשביל עצמי.
לפתח את עצמי, את הכיוונים שלי האושר שלי, לא לרדוף אחרי אף אחד :)
מי שצריך יגיע גם אליי ואני לא צריכה לרדוף.
לקחת שקט וזמן לעצמי, למצוא טבע כל פעם שאוכל.
להיות לבד, להתבודד, לענות מעט את הנפש, לגדול ולצמוח הכי חזק מתוך כאב ויופי.
למצוא זמן ליצירה, לכתיבה, ללמידה של משהו חדש. אולי לקריאת ספרים, לחדד את הריכוז.
מוזיקה.
ללמוד מפוחית או חליל, לא לחפף. לסדר את החדר, להעיף מלא דברים :) לחסוך לא לבזבז, למצוא זמן
לצאת עם חברים בלי להוציא.
לשבת עם אנשים יפים כל הזמן לא לוותר לעצמי בגלל העבודה, אבל גם לא לחפף בעבודה.
לסדר את הראש, אחרי כל הבלבולים מהסאטלות.
לחלום על האיים הקנאריים ומה שמתי מתכנן לי לנובמבר, לחלום על הכרטיס טיסה לשם.
לא לוותר, אני אגיע לכל מקום יפה שאבחר :) כבר שברתי הרים, הגעתי עד מעל לכוכבים,
למה שלא אצליח כל מכשול הבא?
אני אהגר מהמדינה הזו, אני אצא החוצה לעולם טוב יותר, אני אטייל עם שיפודי בכל העולם,
לנצח שני נוודים שמטיילים.
לא אשכח את כל מה שלמדנו בהודו, כל מה שראינו, יחד וגם לחוד.
כמה התפתחנו יחד כיחידה אחת, שתי נשמות שהפכו לאחת פשוט.
והזמן שנתתי לו לעצמו זה זמן מבורך שהייתי חייבת ללמוד גם על עצמי, ולא להתחבא בתוך הכנף שלו.
ללמוד את עצמי ולעשות רק בשביל עצמי לשם שינוי :) לא רק בתוך היחידה הזוגית.
וכשאחזור לזכור שחייבת להגיד לו,
שזה לא יכול לחזור על עצמו והוא חייב להעריך את מה שיש לו. ושיהיה מסוגל להכיל אותי בתוך המערכת יחסים,
להקשיב לי גם כשאני למטה, ואני אשתדל לא להפיל עליו כמובן. ולא לצפות ליותר מדי,
כי אף אחד לא חייב כלום לאף אחד.
ושיתבגר ויוכל לשמוע דברים קצת קשים על החיים, כי לא הכל קליל ונחמד כל הזמן, וזה גם בסדר.
ושלא יקבל רק בטוב, שיצמח גם מן הרע. שלא אצטרך לפחד שהוא ילך שוב פעם, כי זה לא פייר.
שיעזור לי עם הויזה אם זה מספיק חשוב לו שאגיע, אבל אני לא אלחץ. שיבוא ממנו לשם שינוי.
כי אני לחוצה לצאת מהארץ כבר. לא רוצה לחכות.
ולמרות הכל, עכשיו הקשר שלנו במקום הכי טוב שאי פעם היה.
אנחנו מדברים 3 פעמים ביום, אתמול דיברנו בלילה שעתיים.
ודיברנו על החלום המשותף, תמיד חולמים ביחד. הוא פשוט משלים אותי ואני מרגישה הכי מחוברת אליו בעולם הזה.
בחיים לא הרגשתי ככה עם יצור חי, שכל המילים שלו והשאיפות שלו שלי הן.
החלום על לטייל יחד בכל העולם, לבד וביחד, לנצח משוגעים.
לכבוש יחד הרים וגבעות כמו שהוא תמיד גרם לי, להאמין בבלתי יאומן, שאני חן מלצר,
יכולה לטפס על כל הר.
וחלמנו על הקומונה שנפתח יום אחד, בכיתי מרוב אושר. אני כלכך רוצה אותך קהילה יפייפיה שלי,
שמתי יפתח שם מסעדה באמצע הטבע וכל האהובים יגורו שם איתנו, כשכבר לא יהיו מסיכות ולא יהיה יותר מה להסתיר.
ולא יהיה ממה לפחד מהעולם הזה, אנחנו נקים מקום שמלא בכלכך הרבה אושר,
שאף אחד לא יפחד לעזוב את החיים שלו ולהצטרף אלינו. אנחנו מכירים כלכך הרבה נפשות חופשיות ומאושרות,
ובמהלך טיולינו נכיר עוד ועוד.
נצבור אנשים שיחצו גבולות בשבילנו, כרגע גם לא חסרים.
גל, טל, יערה, איליה, בנצי, מאיה, ליטל.. והרשימה עוד ממשיכה.
המשפחה שהקמנו. אני כלכך מאוהבת בכולם, מאוהבת באנשים ששינו את חיי,
בכולם.
אחח, כמה נפלא להגשים חלומות כל יום ויום :)
לקום כל בוקר לאושר ושמחה.
להרגיש הגשמה עצמית, פריחה, רוחניות, אהבה לעולם ולעצמי.
דברים שמעולם לא נתתי להם מקום, בגלל שאנחנו חיים בעולם של ציניות ומסיכות.
כשהשתחררתי מעולם החומר הבנתי כמה הוא לא היה בשבילי מעולם,
ותודה לך הודו שהראית לי את כל זה.
נתת לי להרגיש חופשייה לראשונה בחיי, ולהבין שאני האחראית היחידה על האושר שלי.
והיכולת ללכת בעקבות הלב שלי, בכל הכוח, גם כשכל העדר וכולם אומרים לי ללכת אחרת ומערערים את הדרך.
אבל אני תמיד מחייכת, תמיד מרימה את הראש. גם אחרי הכל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
graceland~