לנווט החוצה מתוך האפלה. |
כינוי:
all about nothing בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 12/2008
רחוקה ממני
ובעצם
אפילו אני לא מכירה אותי.
אפילו אני לא מצליחה לפעמים לאפיין אותי.
חכמה או טיפשה?
עצבנית או רגועה?
חולמנית או תזזיתית?
דומיננטית או שקטה?
אני לא יודעת.
מה אני אוהבת, מה אני רוצה?
מה אני שונאת, ממה אני בוכה?
אני לא יודעת.
מה יהיה עלי?
"פעם היית שמחה". הוא אמר לי במבט הכחול הזה שלו. "אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, אבל נראית שמחה יותר, אז".
והיום את בוכה. מכל שטות, מכל דבר קטן. מזילה דמעה על עגיל שאבד, מבכה על ידיד שכזב.
את החיים לקחו לך. מי לקח? מי חוץ ממך יכול עוד להגיע אל עמקי נשמתך ולקחת? כולם.
למי את מספרת כשקר? את יודעת.
את יודעת שזה לא בסדר, צריך להפסיק. את יודעת, את יודעת, את יודעת. הכל את יודעת.
שליטה עצמית.
בטחון עצמי.
אהבה עצמית.
הכל לעצמי כמובן. זה כל מה שאני צריכה הרי.
התחשבות.
זה יש לך בשפע, ברור.
הכל ברור.
"הכל ידוע מראש, אבל נשכח מהלב, שלאהוב"..., פשוט לאהוב, ..."זה לשלם בכאב". (אהוב יקר/ רונית שחר)
והדבר היחיד שבטוח לא חסר, את זה את יודעת, זו ביקורת.
ביקורת ועצב.
ועצב.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
