לנווט החוצה מתוך האפלה. |
כינוי:
all about nothing בת: 33 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 12/2008
רחוקה ממני
ובעצם
אפילו אני לא מכירה אותי.
אפילו אני לא מצליחה לפעמים לאפיין אותי.
חכמה או טיפשה?
עצבנית או רגועה?
חולמנית או תזזיתית?
דומיננטית או שקטה?
אני לא יודעת.
מה אני אוהבת, מה אני רוצה?
מה אני שונאת, ממה אני בוכה?
אני לא יודעת.
מה יהיה עלי?
"פעם היית שמחה". הוא אמר לי במבט הכחול הזה שלו. "אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, אבל נראית שמחה יותר, אז".
והיום את בוכה. מכל שטות, מכל דבר קטן. מזילה דמעה על עגיל שאבד, מבכה על ידיד שכזב.
את החיים לקחו לך. מי לקח? מי חוץ ממך יכול עוד להגיע אל עמקי נשמתך ולקחת? כולם.
למי את מספרת כשקר? את יודעת.
את יודעת שזה לא בסדר, צריך להפסיק. את יודעת, את יודעת, את יודעת. הכל את יודעת.
שליטה עצמית.
בטחון עצמי.
אהבה עצמית.
הכל לעצמי כמובן. זה כל מה שאני צריכה הרי.
התחשבות.
זה יש לך בשפע, ברור.
הכל ברור.
"הכל ידוע מראש, אבל נשכח מהלב, שלאהוב"..., פשוט לאהוב, ..."זה לשלם בכאב". (אהוב יקר/ רונית שחר)
והדבר היחיד שבטוח לא חסר, את זה את יודעת, זו ביקורת.
ביקורת ועצב.
ועצב.
| |
והכי אני שונאת
אותך
שלא מצליחה לפתור בעצמך
שום דבר
הכי אני שונאת
את החולשה שלך
את הפחד
ואת השנאה
ואני שונאת אותך
כשאת מסתכלת מול המראה
מחפשת
את מה שלא ניתן למציאה
אני שונאת
את איך שאת בוכה
תמיד
מכל בדיחה
איך חשבת
שזה יקרה
שזה ירגיש
שזה יהיה
לא מגיע לך
כלום.
אוף איפה אתה?
הלוואי שביום ראשון אני אבוא ואתה תראה ואני אקבל את הציון ואני אראה ויהיה חיבוק ואולי גם נשיקה ואולי נצא לאנשהו, נלך ברגל זה יהיה נחמד אני בטוחה יהיה קר תחבק אותי ונלך לאט ומהר והרבה לכל מקום שנרצה.
הלוואי שאני אבוא ביום ראשון ועוד יהיה ירח מלא והוא יאיר את כל החוץ וכשאני אבוא יהיה חשוך אתה תבוא בדיוק בזמן לראות איתי את כל האור הזה את הירח הגדול הזה למעלה ותחשוב לעצמך שזה כל כך נחמד לראות ירח גדול כל כך עם מישהי כמוני.
הלוואי שאני אבוא ביום ראשון ואתה תדבר איתי לא כמו תמיד לא כמו בדרך כלל תדבר איתי הרבה ואולי יהיה סרט נחמד ונשב, על המיטה שלך, בחדר העצום והמלא אבל בכל זאת מאוד ריקני שלך ושלו ותראה שאני כאן ואולי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
