בינתיים הציעו לי 2 עבודות, אחת מהן נראית לי קצת גדולה עלי, ואחת מהן כוללת יותר מידי נסיעות

לחו"ל למשך שבועיים או שלושה, וזה קצת בעייתי בקטע של שבת ואוכל..

אמרתי לה שתשלח לשתיהן, ובמקביל החלטתי שאני צריך לעשות שיחה לגבי השכר שלי עם המנהל

ולראות מה הוא יאמר, על אף שאני לא ממש מאמין שהוא יסכים להעלות, לפחות לא למה שאני מצפה.

הבעיה היא שאף פעם לא היתה לי שיחה כזו, ואין לי ממש מושג מה לומר,

חשבתי לומר שבזמנו הייתי לחוץ למצוא עבודה אז התפשרתי על שכר נמוך כי המצב בחוץ היה קשה

יחסית ואף אחד לא הסכים להעסיק בשכר שביקשתי אבל היום אנשים מוצאים עבודה עם פחות נסיון

משלי ובשכר אף יותר גבוה ממה שחשבתי לבקש..

אבל אז נמרוד אמר לי לא ללכת בכיוון הזה, אלא פשוט לומר מה השכר שאני רוצה ושאני חושב שאני

משקיע המון (מה שבאמת..) ונראה לי שזה שכר סביר למה שקורה היום בשוק..

עכשיו שאני חושב על זה אולי כדאי לדבר גם עם יגאל, הוא בטח יוכל לכוון אותי קצת יותר טוב, מה

לומר ואיך וכו..

יש ימים שאני מת לעוף משם ויש ימים שאני שוב שוקל להישאר וזהו, לא מתוך עצלנות לחפש או

חשש אלא כי אולי כן יהיה שווה להישאר ולהתקדם או משו כזה..

מסתבר שחברת הלקוח מנסה לשכנע את עדי לעבוד אצלם, וכך להשאיר אותה בפרויקט, והאמת

אני מאוד מבין למה הם עושים כלכך הרבה מאמצים (חופרים לה בפגישות...) כי היא באמת שווה

את זה, ובכלל תמיד טוב שיש בנאדם כמוה בצוות.

אגב, עדי, היום נכנסנו לאתר של החברה של הבשר שהיא המליצה לי עליה בזמנו, טוב שלא טבעתי

בריר של עצמי.. תמונות של בשר משובח ב11 בבוקר...

כמה חבל שהתברר שהם לא כשרים.. אוף אוף אוף!!

וכבר חשבתי אולי להציע לחבר'ה לעשות על האש...  :/

אתמול קארין הפילה אותנו עם התאורים שלה מהפגישה ברבנות עם המדריכת כלות.. כל הקטע של

הבדיקת נידה הפך אצלה לדבר היסטרי.. חח, שלא לדבר על השאלת רב אם את לא בטוחה לגבי

ה"צבע.." ..

הייתי בטוח שהיא הסתלבטה עליה עם הקטע הזה אבל מסתבר שלא.. הייתי לגמרי בהלם.. אני צריך

לבדוק את זה עם עוד כמה בנות אצלנו בחבר'ה..

רק המחשבה על רב שיושב בבית ובודק את הדברים האלה אחד אחד.. ואני יודע שזה יבש אבל עדין..

בערב, אני ודיקלה קפצנו לבקר את אווה ועברנו בדרך בסופר לקנות משו לנשנש, זה היה כמו ללכת

עם ילד קטן לסופר "יוווו אני רוצה כזההה!! וכזה!!  יווווו זה כאאזה טעיםםםם!!! " וכו..

כאילו לא ראינו ממתקים שבועות..

דיק הביאה טאקי אבל בסוף בכלל לא נדענו בו, ישבנו על תפוזים ומים, אני ואווה הוספנו גם וודקה :)

והתחלנו לרדת על הנשנושים..

ראינו איזה סרט של אן התוואי (חולה עליה, יש לה פנים וחיוך מדהים) יומני הנסיכה.. משעשע..

שיחק של ההוא מאישה יפה וגם הבל בוי רק הפעם בתור איזה סופר מובטל..

בין לבין הזמנו פיצה דרך אתר ברשת ואחרי שעבר הרבה זמן וכמעט שכחנו מהפיצה, חשבנו שאולי

המקום בכלל היה סגור אבל אז לפתע שמענו את הקטנוע מלמטה ונרגענו..

אח"כ היה בביפ את התכנית המצויירת הזו שעל פניה נראית כאילו לילדים אבל זה ממש לא(!), חולני

לגמרי, ראיתי את זה פעם ראשונה באיזה לילה עם נדנודי שינה - ידעתי שדיק תאהב את זה.. היא

אולי היחידה שהראש שלה מספיק חולני כדי לאהוב סדרה כזו עם הומור שחור שכזה. :)

היום היא הציפה אותי בנעלבוק בסרטונים שלהם מיוטוב..

כמו כשהתמכרנו לאבא אמריקאי.. אחח זה היה גדול.. ימים שלמים העברנו תוך שליחת קטעי פרקים

קורעים במייל.. ממכר בטירוף.

אני לא יודע מה לעשות בנוגע לזו שאני יוצא איתה, אנחנו עדיין יוצאים.. אם פגישה אחת לשבוע נקרא

לצאת, ומנסים לדבר בטלפון..

נראה לי ששנינו פשוט לא הכי מתלהבים ומשהו רציני כנראה לא הולך להתפתח פה..

אמרנו שנזרום בינתיים אבל..  זה לא נראה לי זורם לכיוון הנכון.

בשלשום סופסוף שטפתי את הרכב פלאס פנימי, זה כה נחמד לראות משהו מבעד לחלונות..

אני מנסה לחפש דירה אבל כל מה שיש לפחות ברשת פשוט לא ממש מושך אותי אפילו לבוא לראות..

אני צריך לעקוב קצת יותר על דפים בנעלבוק שקשורים לדירות..